בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ג'יי-די טוויטץ' מרקיד עם דמעות בעיניים

הקהל שלו נותן לו ביטחון למתוח את הגבולות מבלי לחשוש. לקראת הופעתו בתל אביב, ג'יי-די טוויטץ', שהנהיג את ליין המסיבות המיתולוגי "אופטימו" בגלזגו, מגלה מתי ההרפתקנות שלו היתה בעוכריו

תגובות

בכיתת האמן שערך ג'יימס מרפי בביקורו בארץ לפני שנתיים, הוא סיפר שבעיניו הדי-ג'יי היחיד שביצע בהצלחה את המעבר מתקליטי ויניל לפלטפורמה דיגיטלית הוא ג'יי-די טוויטץ', חצי הצמד הסקוטי "אופטימו", שיתקלט בארץ בשבת, מ-23:00, במסיבה בדיזיין ספייס ברחוב אליפלט 26 בתל אביב. "אופטימו" יתקלטו ביחד עם סופרפיצ'ר, עפרי גופר ואוריה.

טוויטץ' הוא הדי ג'יי שמרפי היה רוצה להיות ולעולם לא יוכל. השליטה הטוטאלית שלו בפטיפונים והבקיאות שלו בהיסטוריה של המוסיקה הפופולרית איפשרו לו לנגן סטים שהם זרמים תודעתיים של נרטיבים רקידים אלטרנטיביים. כאלה שמחברים בווירטואוזיות בין קאנטרי, נויז אוונגרדי, אסיד האוס, מינימל טכנו, דיסקו ואינדי רוק.

אובססיה לשיר

אופטימו היה במשך 13 שנה ועד לפני שנה בדיוק הליין של טוויטץ', ביחד עם שותפו ג'יי-ג'י וילקס, במועדון הסאב קלאב בגלזגו. טוויטץ' סיפר שהרעיון לערב מועדוני אקלקטי נולד כתגובת נגד לשיעמום של כל המסיבות המשוכפלות והצפויות מסביב, שנראו ונשמעו אותו הדבר.

השם, שהגיע מהשיר האהוב עליהם - "אופטימו" של ההרכב הניו-יורקי "ליקוויד ליקוויד" - היה הצהרת כוונות מדויקת; פנינת פוסט-פאנק נשכחת שבה חבויים כל האלמנטים שמהם עשויה רחבה בוערת בכיכובו של כלי ההקשה האהוב, פעמון הפרה. אחרי חבלי לידה קצרצרים של התאמת ציפיות והתכווננות מוסיקלית, אופטימו נהפך למוסד; המקום שבו קלאברים חושבים וילדי אינדי ודוגמניות-על חוגגים.

"פרנץ פרדיננד", למשל, מעידים כי ספגו את כל החינוך הדאנסבילי ששומעים במוסיקה שלהם בסאב קלאב. "אני מניח שכשאתה עורך מסיבה כל סוף שבוע במשך כל כך הרבה זמן יש לך האפשרות לנגן באדיקות שירים מסוימים כך שיהיו מזוהים אתך ועם המסיבה, וזה נחמד", אמר השבוע ג'יי-די טוויטץ' בראיון עמו. "אם אתה בר מזל וקורא נכון את הקהל, הם גם גדלים לאהוב את הקטע בעצמם ואז קורה משהו מיוחד. אם זה קטע שאתה גילית ובאמת מאמין בו, אתה יכול לחלוק אותו עם הקהל וזה חלק מהעונג כאשר אתה רזידנט".

מה השיר הכי לא סביר שהצלחתם להפוך להימנון במועדון?

"'Everybody's Got to Live' של 'Love'. אין לו בכלל תופים והוא השיר הכי פחות רקיד בעולם, אבל פיתחתי אובססיה כלפיו. שבוע אחד ניגנתי אותו וכולם חשבו שאיבדתי את זה. אבל, שוב, זה אחד היתרונות של רזידנט, שיש לו קהל שחוזר שבוע אחרי שבוע - בסופו של דבר אתה יכול להחדיר את השיר לראש שלהם! אז המשכתי בכל זאת לנגן אותו ופתאום אנשים התחילו להיגנב ממנו. אף על פי שאי אפשר לרקוד אותו בשום פנים ואופן, אנשים למדו את המלים, התחבקו, החזיקו ידיים והשתגעו לגמרי. באיזשהו שלב זה הגיע לנקודה שאנשים היו באים ומתחננים שאנגן אותו, אז הפסקתי לנגן אותו, אלא אם כן זה היה באמת ערב יוצא דופן".

יש לך דוגמה למקרה הפוך, שההרפתקנות שלך היתה בעוכריך?

"לא חסרים שירים שניקו את הרחבה לגמרי, אבל תמיד היתה האופציה שיום אחד הם ייהפכו לפופולריים. יכולנו להרשות לעצמנו לקחת את הסיכונים האלה, שמישהו אחר לא היה מעז. מה שכן, הקטע שהכי הוריד את האווירה שניגנתי אי פעם היה רמיקס שלי לשיר ל'Dance Me In' של 'סאנז אנד דוטרז' מגלזגו. זה היה במדריד והיו - ממש ככה - אלפי אנשים על הרחבה וחלק גדול מהם התחיל לברוח ממנה בריצה. לא האמנתי שכל זה קורה לי תוך שניות, עד שהבנתי שאיזה אידיוט פתח פחית של גז מדמיע. חזרנו למועדון הזה כעבור חצי שנה, ואותו דבר בדיוק קרה שוב".

בשלב מסוים החליטו "אופטימו" להפסיק ולארח די-ג'ייז. הם חשו שאף אחד לא מבין את הקהל שלהם טוב יותר מהם, וכדי להעשיר את התוכן החלו לארח להקות כמו "הוט צ'יפ", "אי-אס-ג'י", "אל-סי-די סאונדסיסטם" וכמובן "ליקוויד ליקוויד".

מחויבות אדירה

יחסי האמון שנבנו בין "אופטימו" לקהל הקבוע, שהלך וגדל, הם הדיאלוג הכי יפה שיכול להתחולל במועדון; קהל שסומך בעיניים עצומות ואישונים מורחבים על הדי-ג'ייז שלו, ונותן להם ביטחון למתוח את הגבולות מבלי לחשוש שמישהו עלול לבאס אותם.

לפני שנה הם החליטו להוריד את השאלטר על המסיבות לצורכי התרעננות. "זה דרש מאתנו מחויבות אדירה", הוא מסביר את המהלך. "זה היה נהדר, גם אם לפעמים מאוד שוחק כי היינו מגיעים למסיבה אחרי סוף שבוע שלם שבו תיקלטנו בכל אירופה. אף שעברה כבר שנה מאז שחיסלנו את ערבי 'אופטימו', רק עכשיו אני מתחיל להתרגל לשינוי גם מבחינה רגשית - הקהל הביתי חסר לי מאוד - וגם מבחינת ארגון השבוע שלי. במשך 13 שנה לא ידעתי איך נראה יום שני בבוקר. אני מניח שהיינו זקוקים לזה".

אתם מאוד מגוונים בלשון המעטה. למה אנחנו צריכים לצפות בישראל?

"אנחנו אף פעם לא יודעים מה ננגן, עד שאנחנו מבינים למה הקהל מגיב. המטרה העיקרית שלנו היא שהמסיבה תהיה מעולה, אז נעריך במקום את מצב הרוח וניקח את זה משם. זה יכול ללכת לכל מקום, אבל זה תלוי ב-100% בכם".

אל תהיה בונקר. זרוק קטע אחד שבטוח תנגנו.

"יש בכלל ספקות? 'אופטימו' של 'ליקוויד ליקוויד'".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו