בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עולם של מעצבי האופנה של פעם בסרט התיעודי "אמנות האהבה" על איב סן לורן ופייר ברז'ה

הסרט מתאר את מערכת היחסים השניים, ומציג עולם שונה מאוד מזה שפועלים בו מעצבי האופנה של ימינו

תגובות

"יום אחד קיבלתי הודעה מבית דיור שמרסל בוסאק החליט לסיים את החוזה של איב סן לורן ולהחליפו", מספר פייר ברז'ה, שותפו העסקי של איב סן לורן ובן זוגו, בפתח הסרט התיעודי החדש על חייהם המשותפים. לדבריו, כשניגש לספר על כך לסן לורן, ששהה באותה העת בבית חולים צבאי, הלה הירהר במשך כמה דקות. לבסוף אמר כי אין ברירה, עליהם להקים יחד בית אופנה.

הסרט מבהיר כבר מראשיתו כי יסודותיו של בית האופנה שנושא את שמו של סן לורן נטועים בסיפור אהבתם של השניים. כפי שברז'ה מוסיף מיד: "לא עלה בדעתי שלא לעשות הכל כדי שהוא יוכל להחזיר לעצמו את מעמדו, למצוא בית אופנה".

סרטו התיעודי של פייר תורטון "אמנות האהבה", שמוקרן בימים אלה אחת לשבוע בסינמטקים בתל אביב והרצליה וב-23 בחודש ישודר בערוץ יס דוקו, מגולל גם את חיבתם המשותפת של בני הזוג למנעמי החיים, ביניהם רכישת יצירות אמנות, חפצי נוי, רהיטים ובתים מפוארים, וניהול מסעות ברחבי העולם.

הסצינה שפותחת את הסרט, המשלבת תיעוד מתוך נאום הפרישה של סן לורן ב-2002 ומתוך ההספד שנשא ברז'ה לשותפו הוותיק במסע לווייתו שנערך בפאריס שש שנים מאוחר יותר, משרטטת את המרחב שבו מתקיים הסרט - בין תשוקתו העזה של אדם לעבודתו לבין ההערכה והאהדה שהיו לו ברחבי העולם.

הוא עוקב אחר רגעים משמעותיים בפועלו של המעצב ("אין הרבה שמלות בשביל נשים צעירות שאין להן הרבה כסף, ואני מצר על כך ומשתדל לשפר את המצב לקראת העתיד", מספר סן לורן הצעיר על הרגע שבו הגה את רעיון הביגוד מוכנה ללבישה), מסקר קולקציות מרכזיות בעבודתו, כדוגמת הקולקציה הרוסית משנת 1976, ומציג תיעוד של רגעי מסלול גדולים, ביניהם תצוגת הענק המקיפה של עבודותיו הנבחרות שהועלתה באצטדיון ספורט בפאריס, או התצוגה החגיגית והאחרונה שהתקיימה לכבודו במרכז פומפידו זמן קצר אחרי שהודיע על פרישתו.

אך מפעלו של סן לורן זכה לתיעוד נרחב בספרים (ביוגרפיות, ספרי עיון ואלבומי תמונות), בתערוכות מקיפות ובסרטים למכביר. כוחו האמיתי של הסרט הוא בהצגת החיים הסוערים שהתנהלו מאחורי הקלעים - מציאות שונה לחלוטין מזו המוכרת כיום בתעשיית האופנה. במובן זה הסרט הוא תיעוד חשוב, במיוחד כעת, כשהתנהלותה המואצת של התעשייה בעשור האחרון, בחסות התמריצים הכלכליים שמזרימים אליה מנהלי תאגידי המותרות, מתחילה לגבות מחיר אנושי בדמות מעצבים שכורעים תחת הנטל הכבד.

הסרט פותח צוהר לעולם ססגוני ועשיר תרבותית של מעצב-אמן שרדף אחר תשוקותיו עד ליומו האחרון ושל דרכי עבודה שנעלמו מן העולם. הכוונה היא כמובן לא למסורת העתיקה של התפירה העילית, כי אם לדרך חיים שמשלבת בין עבודה אינטנסיבית, לחוצה ורוויית מתחים וחרדות לבין חירות יצירתית וחדווה, שכמעט אינן נהוגות בבתי אופנה כיום.

בתעשייה שנשלטת בידי תאגידי מותרות ענקיים, מוצרים בהדרגה צעדיהם של מעצבים שמובילים בתי אופנה. על פי רוב, הבתים הללו אינם נושאים את שמותיהם אלא שמות גדולים של אנשים שאינם עוד בחיים. יש להניח כי לא לזה התכוון סן לורן במעמד פרישתו כשאמר כי כל אחד זקוק לרוחות רפאים אסתטיות בחייו.

"זהו מקצוע נורא, שכן הוא מאלץ אותך להציג את הקולקציה שלך לא רק בתאריכים קבועים מראש, אלא גם בשעות קבועות מראש", מרחיב ברז'ה על הדרישה התובענית של תעשיית האופנה להתאים יצירתיות וחדשנות ללוח זמנים מוכתב מראש.

על נטל האחריות הכבד שקיבל על עצמו מוקדם בחייו אפשר ללמוד מתשובתו של סן לורן הצעיר למראיינת ששאלה אותו מה ברצונו לעשות בהמשך חייו. "הייתי רוצה לנסוע לפרק זמן ארוך מאוד. מבלי לעשות דבר. לשכוח הכל. ולחזור, ואז לבדוק אם אני עדיין רוצה לעצב שמלות", ענה. *



איב סן לורן ב''אמנות האהבה''. רדף אחר תשוקותיו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו