בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תמה עונת הגרביים. איזה מזל

הבעיה עם גרביים היא שהם זורעים ריב ומדון במשפחה. כל המשפחות שונות, אבל בעיות הגרביים שלהן דומות

תגובות

כבר החלה עונת הסנדלים והכפכפים, ולכן זהו הזמן לדון בנושא הכאוב של הגרביים, כהכנה למוראות הסתיו והחורף הבאים.

חייו של האב שרוצה שיעזבו אותו בשקט היו משתפרים לאין ערוך אלמלא הגרביים. הבעיה עם גרביים היא שהם זורעים ריב ומדון במשפחה. כל המשפחות שונות, אבל בעיות הגרביים שלהן דומות. "איפה הגרביים שלי?" הוא אחד ממשפטי המפתח בכל משק בית, מהודו ועד כוש ואפילו רחוק יותר.

בבוקר אני מסתכל בפעם החמישית על רגלי הילד, והן עדיין חסרות-גרב. "תלבש כבר ת'גרביים ש'ך", אני צועק, "אנחנו מאחרים לבית הספר!"

"אבל אני לא מוצא אף זוג!" הוא צועק בחזרה.

זאת בעיה שאפילו לבילבי בת-גרב היה קשה לפתור.

עכשיו הזמן לגלות שבערך פעם בחודש מתיישבת משפחתנו סביב אמבטיית פלסטיק מלאה בגרביים ומנסה לפלות משם זוגות. זה כמו משחק זיכרון מתוחכם. אחרי שעתיים נחים מסביב איזה 40 זוגות גרביים מקופלים היטב. לא רע, נכון? הבעיה היא שבאמבטיה נשארים בערך עוד 80 גרביים בודדים. חלק מהם נורא דומים, אבל לא זהים. מה הפלא שבכל חנות שהיא - מכולת, תחנת דלק, חנות ספרים, מחשבים או צילום - מוכרים לך גרביים ביציאה? הם יודעים שממילא אחרי הכביסה הבאה מחצית מהם ייעלמו. נסו רק לתאר לעצמכם כמה זמן היה מתפנה לנו בלי גרביים. היינו יכולים לפתח קריירה שנייה.

לפני שנולדו ילדינו, התחלתי להתכונן לתפקידי החדש כאב. אספתי מידע על עגלות ילדים, מטרנות, אמבטיות פלסטיק וצעצועים, אבל איש לא רמז לי על קרב המאסף שאנהל מעתה ועד עולם מול הגרביים.

סבתא אחת קנתה לנו במתנה המון זוגות גרביים קטנטנים, צבעוניים ומעוררי שמחה - שהתגלו אחרי כביסה אחת כאויבים אכזריים וחסרי לב. ניסיתם פעם למצוא את ההבדל בין הדפס של כלב דלמטי לדוגמת פרה? די מהר נשברתי מתלאות חיפוש הגרב השני והתחלתי לזווג בין החיות - דלמטי עם זברה, נמר החברבורות עם ג'ירפה ופרפר עם חיפושית. חשבתי שהדובדבן ילך טוב עם הוורדים, אבל האמהות הצייקניות בגינה מיד עלו על זה: "הוא גורם לילד שלו להיראות כמו ליצן", ליחששו מאחורי גבי, "טוב, מה הפלא? הוא גבר". חזרתי הביתה חפוי ראש, ואחר כך למזלי הגיע הקיץ.

כשבני האמצעי היה תינוק הייתי לובש אותו עלי במנשא וצועד אתו לגן. הילדון הערמומי היה משפשף את רגליו זו בזו כבדרך אגב וזורק את אחד מגרביו איפשהו בדרך הבוצית. כשהגענו לפעוטון, המטפלות היו מתפלצות: "מה זה?! ככה אתם שומרים על הילד?! הוא עוד יצטנן!"

אם תשאלו אותי, גרביים זה מיותר. ילדים לא צריכים ללכת בגרביים אפילו בחורף. הצרה עם גרביים היא שהם תמיד אינם, חסרים, לא יודעים איפה הם. לפעמים אני נשבר וחושב לוותר ולשלוח את הילדים לבית הספר בלי גרביים - אבל האם יש מראה מוזנח יותר בתרבות המערב מילד שנועל נעליים ללא גרביים? מה יגידו ההורים האחרים?

כשהם על חבל הכביסה, מתייבשים להם בחדווה בשמש, אני מביט בגרביים ותוהה: כמה בעיות יכולים הדברים הקטנים האלה לגרום? ואז אני מסתכל היטב ומבחין שרק חלק מהגרביים תלויים על החוט בזוגות. לאחרים אין זוגות. אולי כדאי לוותר לגמרי על רעיון הזוגיות? או שהפתרון הוא פשוט פחות כביסות? ועוד שאלה: כמה זמן צריך לשמור גרביים בודדים?




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו