בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחרי 20 שנה: שתי סטודנטיות לאדריכלות מחזירות את ה"ארחיפרחיטורה" לחיפה

היום תתקיים בחיפה העדלאידע שהיתה מאורע מסורתי של סטודנטים לאדריכלות בטכניון בשיתוף תושבי העיר ונפסקה בסוף שנות ה-80

תגובות

בשבועות האחרונים הוקדשו הלימודים בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון לחידוש מסורת מפוארת שהיתה בעבר אחד מסימני ההיכר של המוסד, כמו של חיפה כולה. ה"ארחיפרחיטורה", עדלאידע ססגונית המבוססת על מיצגים ותחפושות בתכנון וביצוע של סטודנטים בלבד, תתקיים היום לראשונה זה כ-20 שנה.

התהלוכה הכוללת תשע משאיות מעוטרות במיצבים מקוריים תצא בצהריים מקריית הטכניון לכיוון שכונת הדר, שם יובילו אותה ראש העיר, יונה יהב, ודקאן הפקולטה, פרופ' יהודה קלעי. לאחר מכן יתקיים ברחבת הבניין ההיסטורי של הטכניון מרתון הופעות של להקות מחיפה והאזור, בצד תערוכת עבודות של סטודנטים ואמנים מהשכונה. הכניסה חופשית לציבור הרחב.

הארחיפרחיטורה החלה כפעילות פורימית ספונטנית של סטודנטים באמצע שנות ה-60. בהעדר תחרות ממשית (למעט העדלאידע הוותיקה של חולון), היא הצליחה למשוך קהל גדול מכל רחבי הארץ. "זה היה מצע לאמירה חברתית, סטודנטיאלית ולא פחות מכך - אדריכלית", אומרת רות ליאונוב, סטודנטית שנה ד' בפקולטה. היא וחברתה, ניצו פמיני, החלו לפני כמה חודשים להעלות את הרעיון לחדש את האירוע ובמפתיע, הצליחו לגייס את התמיכה הגורפת של הנהלת הפקולטה ושל העירייה. "בטכניון תמיד מדברים על האירוע הזה בהמון נוסטלגיה", מוסיפה ליאונוב. "המורים שלנו סיפרו לנו איך היו בונים מיצבים בחצר של הטכניון הישן במשך שבועות ארוכים ומשמיעים ביטלס בקולי קולות".

במסגרת ההכנות פירסמו שתי הסטודנטיות קול קורא לסטודנטים מהטכניון ומהמרכז האקדמי ויצו חיפה להשתתף באירוע. תנאי הקבלה היו פשוטים: רעיון מקורי ונכונות לעבודה קשה. הנושא שנבחר היה "חיפה מתחפשת", במטרה לעודד את המשתתפים להציג צדדים הומוריסטיים אבל גם ביקורתיים של החיים בעיר. המיצבים שנבחרו מציגים מונומנטים עירוניים, דמויות מהפוליטיקה המקומית והארצית וביקורת על הקשר הרופס שבין העיר לבין הים. "יש למשל מיצב של הר הכרמל שנהפך לגל או מיצב ענקי של ממגורות דגן שיונה בוקעת מתוכו", מסבירה ליאונוב. "אנחנו יושבים בקריית הטכניון ולא בעיר ומדברים על עירוניות מבלי להיות חלק ממנה".

לדעתה, לארחיפרחיטורה יש ערך חברתי, עיצובי ומקצועי רב בעבור הסטודנטים, הן מבחינת היכולת לתכנן ולבנות מיצב בקנה מידה אחד לאחד והן מבחינת היכולת להתערות מחדש בחיי העיר ובשכונת הדר, שחווה התעוררות מסוימת בשנים האחרונות. כחלק מתפישה זו שולבו בתהלוכה גם אמנים מקומיים וארגונים אחרים שפועלים בשכונה.

חלק בלתי מבוטל מנטייתם של בתי הספר לאדריכלות בארץ מעדיפים להתמקד בתוככי עצמם, מבלי לתרום לסביבה הבנויה הסמוכה להם, נעוץ במיקום הפיסי שלהם. למעט ויצו חיפה והמחלקה לארכיטקטורה בבצלאל, בתי הספר לאדריכלות ממוקמים בתוך קמפוסים מבודדים ולא בתוך המרקם העירוני. בעבר שכנה הפקולטה בטכניון בבניין ההיסטורי בשכונת הדר בחיפה, אך בסוף שנות ה-80 היא עברה לקריית הטכניון ואז גם נפסקה מסורת הארחיפרחיטורה.

כיום, במלאות 100 שנה להקמת המוסד ולאור חידוש המסורת, יוזמי הארחיפרחיטורה מבקשים לבחון מחדש את החזרת הפקולטה לשכונת הדר וחיבורה מחדש לעיר ולתושביה. "סטודנטים אינם מרגישים נוח בעיר הזאת, הם בורחים ברגע שהם יכולים, בין שבסופי שבוע ובין שבסוף הלימודים", מסכמת ליאונוב. "אני חושבת שאירועים כמו הארחיפרחיטורה יכולים לעזור בחיבור בין הסטודנטים לחיפה ובהבנת הכוחות הפועלים מאחורי הקלעים. בסופו של דבר, יש פה גם מחמאה לעירייה שהחליטה בסופו של דבר לתת לנו גיבוי ולהוציא את האירוע לדרך".



''ארחיפרחיטורה'' בסוף שנות ה-60. נוסטלגיה חיפאית. תצלום: בוגרי מחזור 1969 בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו