בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בריטני ספירס, זוקפת לזכותה

בריטני ספירס היא כבר מזמן לא הנערה שמבקשת לשמור בסוד את אובדן בתוליה. אלבומה החדש הוא הכי מועדוני והרפתקני שלה

תגובות

הקומיקאי לואי סי קיי נוהג לומר ש"הכל מדהים ואף אחד לא מרוצה". יש לו בטן מלאה על המין האנושי, שנהפך למפונק יותר ככל שהטכנולוגיה מתקדמת ורמת החיים עולה. במקום להיות אסירי תודה כלפי המדע, אנחנו מקבלים את תרומתו כמובנת מאליה ועוד מעזים לעקם את האף ולהתלונן בכל תקרית של קצר בינינו לקידמה. "ראיתי מישהי שהרביצה לטלפון הסלולרי שלה כי נדרש לאס-אם-אס שהיא כתבה שנייה אחת יותר מדי להישלח", הוא מספר בתיעוב. "זה עולה לחלל! את יכולה לתת לזה שנייה כדי לחזור מהחלל?".

ל"פאם פאטאל" של בריטני ספירס נדרשה יותר משנייה כדי לרדת למחשב שלי, אבל באמת שרק קצת. בשביל מי שהעביר את כל ילדותו בהקלטת קסטות מהרדיו ונאלץ לדמיין איך נשמעות הלהקות שעליהן הוא קורא ב"מלודי מייקר", מהירות זרימת המידע הנוכחית בלתי נתפשת, גם אחרי יותר מעשור של חיים אינטרנטיים אינטנסיביים.

רגע אחד אתה קורא בפיד של הבוקר שהחדש של בריטני דלף, וחמש דקות אחרי אתה כבר משווה את רשמיך עם המבקר של "רולינג סטון". ולא תגידו גרסה מצ'וקמקת בסאונד שמזכיר בוטלגים של אום כולתום, אלא עותק רשמי עם עטיפה, קרדיטים ואיכות הקלטה מדוגמת. זהו לא, חלילה, מניפסט בשבחה של הפיראטיות - אני מבזבז היום יותר כסף מאי פעם על מוסיקה דווקא בגלל הנגישות והתרחבות ההיצע - אלא שיר הלל לתקופת השפע.

הסיבה שבריטני בכלל עלתה ברדאר אחרי שנים של חוסר רלבנטיות היא "Hold It Against Me", הסינגל הראשון מתוך "פאם פאטאל" שהפתיע בעדכניותו ושילב אלמנטים דאבסטפיים בתוך המכלול היורוטראנסי. הוא בוודאי לא השיר הטוב ביותר של בריטני, אבל דווקא הוולגאריות, הטראשיות והפרחיות שעלו ממנו הציתו ניצוץ שאבד לה בעת האחרונה, כשהזיעה מחיפושים קדחתניים בעקבות המתכון המדויק לקאמבק ומצאה עצמה עם פלייבק מזייף, צמיגים רוטטים ועיניים מזוגגות.

"Hold It Against Me" הוכיח עצמו כבחירה המושלמת לתפקיד הנציג הרשמי של "פאם פאטאל": הסטייה מהתבנית הקבועה של זמרות הפופ העכשוויות משכה לכיוונו אש והפכה אותו לאחד השירים המושמעים בהיסטוריה של הרשת. בה בעת היא חשפה את החיבור התמטי-אסתטי שעומד להוביל את האלבום - סקס ודאנס בהתאמה.

נתחיל בסקס, כמובן. בריטני היא כבר מזמן לא הנערה שמבקשת לשמור בסוד את אובדן בתוליה. היא רוצה את זה כאן ועכשיו ואין לה טיפת עניין ברומנטיקה. ימי "אני חושבת שאני מאוהבת/ אני לא כל כך תמימה" הדו-משמעיים והדיבורים על רעלנים כמטפורה למין, חלפו מזמן. "הגוף שלך נראה כמו גן עדן ואני זקוקה לחופשה הלילה" היא שרה ב"Hold it Against Me". ב"Inside Out" היא מחדדת את הנקודה עם "סתום את הפה והפוך לי את הצורה" וב"How I Roll", כאילו שהיו תהיות עד כאן, היא מוותרת כליל על הדימויים או האנדרסטייטמנט ויורה "תהיה הזיון שלי הלילה".

הליבידו הוא המטען היחיד שבריטני מביאה אתה לאלבום הזה. עברו מעל לעשר שנים מאז שלבשה את מדי בית הספר הלוליטאים ב"Oops I Did It Again" ועדיין קשה לי לפצח את סוד הקסם הבלונדיני.

הקול שלה קטן וחסר נוכחות, המראה השופע כל אמריקאי וצפוי, האינטליגנציה לוקה בחסר והאופי לוט בערפל. אין לנו מושג מי היא, מה שאיפותיה, שנאותיה ותשוקותיה. נדמה לי שבריטני היא חידה גם לעצמה. אילו השאלה רק היתה עולה בראשה, ספק אם היתה לה תשובה. נראה שככה זה עם בחורות שרצונותיהן משותקים כבר בגיל צעיר, כך שיוכלו להיות מובלות בנקל. לכן, אחרי יותר מעשור של אנמיות, הדחף החייתי למין הוא המוטיבציה הכי משמעותית שקיבלנו מבריטני עד היום.

אף שאת רוב השירים הפיק הצמד מקס מרטין וד"ר לוק - שעובדים עם קייטי פרי, קשה, ומיילי סיירוס ונושאים באחריות לצליל הזול של הפופ העכשווי - "פאם פאטאל" הוא האלבום הכי מועדוני והרפתקני של בריטני. גם אם הוא ממסחר בציניות ומנצל מוטיבים מהאנדרגראונד, הרי שהוא עושה זאת בסינכרון מעורר התפעלות. לו היו מוחקים ממנו את ערוצי השירה, הוא היה יכול לעבור גם כסט של דדמאו5.

מבחינת בריטני, שלראשונה פועמת בקצב רחבתי בזמן אמת, זה לא פחות משיחוק שמעניק לה יתרון משמעותי על מסדר המתחרות הבלתי ניתנות לאבחנה. עם זאת, כדאי לשים דברים בפרופורציה - בריטני ספירס היא לא ג'יימס בלייק, פליינג לוטוס או רדיוסלייב. גם לא "רדיוהד" ואפילו לא רובין. היא לא עומדת לככב בסצינת הבאסים המזרח-לונדונית או בפנורמה בר בברלין. הדאנס שהיא מציגה לראווה הוא בוודאי לא חוד החנית של מה שיש לאלקטרוניקה החדשנית להציע, וגם לא התגלמות קומוניקטיבית שלה.

זו דוגמה נוספת לפריזמה המעוותת והשטחית שבה רואים מפיקים עם אוריינטציה היפ-הופית - דיפלו, "נפטונז", טימבלנד, ויל איי-אם - ז'אנרים כמו האוס, טכנו ואלקטרו, ולגסות שבה הם מעבדים אותם. אותה ראייה צרה שגורמת לדי-ג'יי כמו דיפלו, שלפני שש שנים הדגים תפישה מרחבית אקלקטית נדירה של מוסיקה לריקודים, לשתף פעולה עם טייסטו, מתוך מחשבה מרדדת שככה נשמע המחר; או לוויל איי-אם להתייחס בשיא הרצינות ל "The Beginning" של "בלאק אייד פיז" כיצירה פורצת גבולות משום שהוא מושפע מדייוויד גואטה, כשהוא מתעלם מכך שהשיר המוביל בו מסמפל את שיר הנושא של "ריקוד מושחת". מעניין מה יקרה כשהם יקשיבו למפיקים עם שאר רוח אמיתי, כמו די-ג'יי קוזה, "שאטו פלייט", "דה נייף", עומאר אס או מייסאו פליי.

עם כל פאסון התיוגים הדאבסטפיים שמרחף מעליו, יש ב"פאם פאטאל" השפעות חזקות הרבה יותר של יורוטראנס ניצחונות פרימיטיבי. שנאמר, ארמין ואן ביורן שולט. אבל אם נעזוב את הניואנסים בצד, הרי שעצם ההחלטה לדבוק לאורך "פאם פאטאל" כולו בלהיטי ריקודים בלבד - אין כאן אפילו בלדה אחת - מתבררת כמתגמלת לבריטני. מאחר שלהיטי ריקודים נמצאים בנישה תובענית שלא סובלת פילרים, לא כל שכן אם הם מגיעים ברצף, הם חייבים להיבחר בקפדנות, כשלכל אחד מהם צורך בסימן היכר שיבדיל אותה מהדבוקה.

ב"פאם פאטאל" אין חיפופים: כל אחד מהשירים כאן הוא סינגל פוטנציאלי ומערבל מסיבות גייז ודאי: "Till the World" האיצטדיוני שאותו כתבה קשה; "Inside Out" שמזכיר את ההפקות של טימבלנד ומיסי אליוט לאליה; "How I Roll" האלקטרואי שמדבר עם ההיפ-הופ המהיר של מיאמי ומקצבי בולטימור השבורים של "ספאנק רוק"; "Beautiful (Drop Dead)" שהייתי נותן הרבה כדי לשמוע אותו בביצוע של ריהאנה; "Seal it With A Kiss" שמצטט את הברייק התעשייתי מ"ווינדוליקר" של אפקס טווין, ו"Criminal" שהוא הדבר הכי קרוב ללהיט בריטני קלאסי, כלומר מיושן ויעיל.

כל אלה הופכים את "פאם פאטאל" לאלבום הכי פשוט לצליחה שהוציאה בריטני עד היום. זה לא אומר שאני הולך לשמוע אותו רגע אחד יותר משהייתי צריך בשביל לכתוב את הביקורת הזאת, אבל כששיר ממנו יתנגן ברדיו קשה לי לראות את עצמי מחליף תחנה.

בריטני ספירס, "Femme Fatal". ג'ייב רקורדס



בריטני ספירס. יתרון משמעותי על המתחרות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו