בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ניל דיאמונד נכנס להיכל התהילה של הרוק בקליבלנד

רק עכשיו נזכרו להכניס את ניל דיאמונד, בן 70, להיכל התהילה של הרוק בקליבלנד

תגובות

ניל דיאמונד לא היה אמור להתרגש מקבלת הפנים החגיגית שציפתה לו בשבוע שעבר במלון יוקרתי בניו יורק. אחרי הכל, הוא עומד מול קהל כבר עשרות שנים.

אבל הזמר בן ה-70, שבא למקום לכבוד טקס המציין את כניסתו להיכל התהילה של הרוק, הממוקם בכלל בקליבלנד, היה נבוך וניכר בו כי לא התכונן לאירוע. "אני מתנצל שלא כתבתי נאום", אמר, נאבק בעייפות. "הגעתי הבוקר מסיבוב הופעות באוסטרליה, אחרי טיסות שנמשכו כ-45 שעות. לא היה לי מושג איפה אני ומה אני עושה פה. אני חוזר לשם מחר, להמשך ההופעות, כי הם אוהבים אותי. אני אוהב גם אתכם".

מנהלי היכל התהילה של הרוק, שנוסד ב-1986, מציגים בכל שנה רשימת אמנים המועמדים להיכנס לתוכו, כהוקרה על תרומתם למוסיקה. מביניהם נבחרים רק כמה. השנה היו אלה הזמרת דארלן לאב, שהיתה האשה היחידה ברשימה. לצדה היו, פרט לדיאמונד, ליאון ראסל, טום וייטס, אליס קופר וד"ר ג'ון.

מביניהם, דיאמונד הוא הפופולרי והידוע ביותר. הוא מכר כ-120 מיליון עותקים מתקליטיו והצליח לשרוד את התהפוכות הרבות שעברו על הפופ והרוק בעשורים החולפים, בין הווקמן לטייפ, ה-mp3 והאייפד. פול סיימון, שהעניק לו את הפרס, תהה מדוע בהיכל התהילה של הרוק נזכרו בדיאמונד רק עכשיו, 25 שנה אחרי שהמקום נוסד. ברברה סטרייסנד, עוד זמרת ותיקה שאינה מגלה סימני עייפות, שרה עמו את "You Don't Bring Me Flowers".

הזמר, שנולד בינואר 1941 בברוקלין שבניו יורק למשפחת מהגרים יהודים מברית המועצות ופולין, החל בקריירה מוסיקלית בשנות ה-60. לפני שהמצלמה התמקדה בו, כתב לזמרים. אחד מהלהיטים הראשונים שלו היה "I'm a Believere" שכתב ל"מנקיז", הנחשבת ללהקה הראשונה שהוקמה בשביל תוכנית טלוויזיה. זה היה ב-1966.

דיאמונד, שהתמקד אז בכתיבת שירים לקהל צעיר ועבר בהמשך למוסיקה לאנשים מבוגרים יותר, אומר שגם הכתיבה שלו השתנתה ברבות השנים. "ככל שהזמן עובר, כך אתה גם רואה את הדברים בצורה אחרת. לכן הכתיבה שלי שונה. אני מניח שהיא עמוקה יותר. אף על פי שבסופו של דבר אלה כל הזמן אותם נושאים".

בימים אלה יצא האוסף "Neil Diamond: The Bang Years 1966-1968". הזמר, שרבים ראו בו מעין אלביס פרסלי יהודי באותן שנים, מופיע על עטיפת התקליט בתצלום שחור-לבן כשהוא נשען על חומה, בחיבוק ידיים, ספק מיישיר מבט אל המצלמה, ספק מתנשא מעל מי שעומד מאחוריה. כביכול אפשר לראות בכך את הדואליות שמייצג כל כוכב רוק, עוד לפני שהוא אפילו יודע שהוא עומד להיות כזה. רוצה להיות קרוב, אבל שומר על ריחוק. חולם על מעריצים, אבל לא בטוח שהוא מוכן לכך מבחינה נפשית.

האוסף כולל להיטים רבים שכתב דיאמונד לו ולאחרים ובהם "Solitary Man" ,"Girl, You'll Be a Woman Soon" ו"Red Red Wine". אלה מושרים בפיו לצד שירים של אחרים שחידש כמו "Monday Monday" ו"לה במבה".

לזמר והמוסיקאי, שהיה אמור לגלם את דמותו של טראוויס ביקל בסרט "נהג מונית", לפני שרוברט דה נירו נכנס לתמונה, אין כוונות להניח את המיקרופון בקרוב. הוא אינו רוטן על מצב המוסיקה העכשווית או השינויים התרבותיים, אלא לומד להתאים את עצמו אליהם. כך למשל הופיע בסדרה המוסיקלית המצליחה "גלי" בשיר "Sweet Caroline" שקרוליין קנדי, בתו של הנשיא ג'ון פ' קנדי, שימשה לו השראה.

בימים אלה הוא שוקל ברצינות את האפשרות להקליט אלבום דואטים עם זמרים אחרים, צעירים ממנו, אבל לא רק, השרים בסגנונות שונים. אין ספק כי זו דרך מצוינת להתחיל את העשור השמיני לחייו.



דיאמונד. הגיע הזמן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו