בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ישראל יצחקי לא מפסיק "להרביץ"

בערב המחווה לכבוד יום הולדתו ה-85 הוכיח יצחקי שכראוי לכוכב פופ, הוא עדיין יודע לזהות הזדמנות ולנצל אותה

תגובות

לפחות שלוש פעמים בערב היפה הזה ישראל יצחקי הסתובב אל אחד מהנגנים שלו, איגרף את ידו ואמר "קדימה, תרביץ!" ואת מה שהוא דרש מהנגנים שלו הוא קיים בעצמו. בגיל 85, אחרי יותר מ-60 שנות קריירה, יצחקי הרביץ.

"חלוץ הכוכבות בארץ" (כפי שכינה את יצחקי עורך הערב, בועז פייפר) יכול היה לבוא לערב המחווה שנערך לכבוד יום הולדתו (ולכבוד פרס אקו"ם שהוענק לו על תרומתו "לזמר העברי הקל בראשית דרכו"), להתבשם מדברי ההלל, ליהנות מהזמרים והזמרות שביצעו את השלאגרים שלו ואולי לשיר בעצמו שיר או שניים. אבל יצחקי הסתער על הבמה והפך את ערב המחווה החגיגי להופעה לכל דבר, שנמשכה יותר משעה. זה מה שזמר פופ עושה (ויצחקי היה זמר פופ לפני שידעו פה מה פירוש המלה): הוא מזהה הזדמנות ומנצל אותה. עניין של אינסטינקטים חדים. חרף גילו המתקדם, יצחקי לא איבד את התכונה החשובה הזאת.

החלק המחוותי של הערב, בהשתתפות יזהר כהן, עדנה גורן, שירה גבריאלוב ופייפר, היה נאה. כהן הוא מקצוען מחוות ותמיד כיף לשמוע אותו שר; גבריאלוב הצעירה לא הבריקה, אבל היא שרה שיר חדש(!) וחביב של יצחקי; וגורן הפליאה לעשות בקולה הצמרירי והעמוק. אחד השירים שהיא ביצעה היה "לפנות ערב" של יעקב שבתאי וסשה ארגוב, שאינו לקוח מהרפרטואר של יצחקי. מתברר שזה היה אחד השירים האהובים על אשתו של הזמר, דניז, שמתה לפני חודש. מחווה קטנה לרעיה בתוך המחווה הגדולה לבעלה - רעיון יפה וביצוע נוגע ללב.

ואז הגיע תורו של יצחקי, והוא עשה בבמה כבשלו. שר היטב, רקד לא רע, התבדח בטעם ובמידה ("אז שאלתי את הבחורה הצעירה שביקשה אוטוגרף מה שמה, והיא אמרה: זה לא בשבילי, זה בשביל סבתא שלי"), גער באיש הסאונד ("חזק לי את המוניטור!") וסיפר את הסיפורים שמאחורי השירים, סיפורים שהתרחשו בדרך כלל באחד מבתי הקפה של דיזנגוף או בן יהודה והכניסו את הקהל אל מאחורי הקלעים של הזמר הקל בשנות ה-50.

כמי שלא מצוי היטב בימי הבראשית של הזמר הישראלי הקל, אני לא בטוח שאני יודע מדוע יצחקי ציין שהוא כונה אז "המורד במוסכמות". אולי מכיוון שהוא היה מהראשונים שהכניסו השפעות של מוסיקה קלה מהעולם לתוך הזמר העברי. כך או כך, השירים שיצחקי ייבא מחו"ל, או שנכתבו בהשפעת סגנונות מוסיקליים מהעולם, זכו לביצועים טובים וגם הסיפורים מאחוריהם היו מעניינים.

למשל, "סבא פיקולינו". יצחקי סיפר ששמע זמר רחוב איטלקי שר את השיר כשאוניית צים שבה שר לפרנסתו עגנה באיזו עיר נמל. הוא התקשר מיד ליחיאל מוהר, שר לו את המנגינה, אמר שהשיר כולל את המלה "במבינו" וביקש ממנו לכתוב נוסח עברי. או "שיר הבוקרים". יצחקי רצה להקליט שיר ישראלי בסגנון שירי הקאובויז והחליט לבקש את הטקסט מיעקב אורלנד. הוא הלך ל"כסית", חיכה שאורלנד ינצח את אלתרמן בשחמט, ואז הרהיב עוז וביקש את השיר. התוצאה הרעידה שלשום את הקירות של צוותא.

יצחקי גם תירגם בעצמו כמה שירי נצח מהעולם, והביצוע שלו ל"My Way" של סינטרה היה פשוט מעולה. "עכשיו, מסך יורד, מסלול חיי בסוף הדרך, אבל איני בוכה, היה לכל טעם וערך", שר הזמר הקשיש, ולקראת סיום השיר, נרגש עד לעמקי נשמתו, הוא הלך לאיבוד בתוך השיר, שוטט אל מחוץ לנתיב המלודי והקצבי, וכעבור כמה שניות התעשת ומיהר לתקן את עצמו. ההופעה הסתיימה כמובן עם "סימונה מדימונה", והמלים האחרונות שיצחקי שר בערב הזה היו "בי יוקדת אהבה!" "להתראות בחגיגות ה-90", סיכם מנהל צוותא.

מחווה לישראל יצחקי. צוותא תל אביב, 22.3



ישראל יצחקי. עשה בבמה כבשלו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו