בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למעריצות של ג'סטין ביבר אין במה להתבייש

הסרט החדש על ג'סטין ביבר מציג הרבה מאוד ילדות מאושרות ומזמרות, אשר רבים לועגים להן על הערצת הכוכב הלא כישרוני שלהן

תגובות

"ג'סטין ביבר: Never say Never" הוא סרט בתלת-ממד על סיור ההופעות של הזמר שכלל 86 תחנות והסתיים במדיסון סקוור גארדן בניו יורק (כל הכרטיסים להופעה באולם העצום הזה נמכרו בתוך 22 דקות).

הסרט, שיעלה לאקרנים בארץ ביום חמישי, הוא מעין קדימון אחד ארוך (105 דקות) להופעה הצפויה בפארק הירקון בתל אביב באפריל. ההורים שמקווים שהסרט יהיה תחליף להופעה עלולים להתאכזב - הוא רק עלול לעורר רצון לראותה. ברור שרמת ההפקה של ההופעה לא תתקרב לזו של הסרט, שכוכבים כ"בויז טו מן", מיילי סיירוס ולודקריס ייעדרו ממנה ושרוב הילדות לא יצליחו לראות את הזמר מקרוב כפי שהוא נראה בסרט (במיוחד כאשר בעזרת טכנולוגיית התלת-ממד הוא ממש כמעט נוגע בהן); אבל אין מה לעשות - לאנרגיה שמייצרת הופעה חיה אין תחליף.

הסרט שביים ג'ון צ'ו מתאר את הנעשה מאחורי הקלעים ועל הבמה, כולל השירים האהובים של הזמר הצעיר. להבדיל משתי הביוגרפיות שהתפרסמו על אודותיו, "ג'סטין ביבר: הביוגרפיה הבלתי מאושרת" מאת צ'אז ניוקי-בורדן ו"ג'סטין ביבר: ביבר מאניה" מאת מילי רולנדס, הסרט מצליח להעביר את הכישרון האמיתי של ילד הפלא, שחגג החודש את יום הולדתו ה-17. בסרטי וידיאו ביתיים המשולבים בסרט הוא נראה כילד קטן, מנגן בתופים, בפסנתר, בגיטרה, שר בליווי גיטרה בכניסה למסעדה בעיירה סטרטפורד שבקנדה, מולדתו. הוא כישרוני מאוד, יש כיסוי לשאפתנותו, וניכר שלפחות בתחילה, זה בא ממנו.

בסרט מנסים מקורביו להראות עד כמה ביבר הוא ילד רגיל שהגשים חלום, עניין שהוא מעין סתירה פנימית - הרי אילו היה ילד רגיל, איש לא היה צריך לשכנע שהוא כזה. חוץ מזה שהוא לא ילד רגיל. הוא תרנגולת המטילה ביצי זהב, והוא חלק ממכונה.

מהצפייה בסרט נראה שהילד היחיד הזה, בן לאם חד-הורית, מוקף בהרבה יותר מדי הורים. כולם אומרים לו מה לעשות ואיך להתנהג - אמו, סבו האהוב, מאמנת פיתוח הקול שלו מאמא ג'אן סמית, המנהל האישי שלו סקוטר בראון, החבר-הזמר שלו אשר ועוד ועוד.

בספר החדש של אליסון פיטרסון "אני חושב שאני אוהב אותך", על אליל נעורים אחר משנות ה-70, דייוויד קאסידי, משולב ראיון אמיתי שערכה המחברת עם הזמר שבגר. הוא סיפר לה שכאשר היה בשיאו הרגיש שהמעריצות רוצות, כל אחת בתורה, לתלוש ממנו חתיכה ולהניחה על השידה ליד מיטתה. כאן, לפי הסרט, נראה שגם הצוות הקרוב לביבר רוצה חתיכה ממנו. ודווקא המפגש שלו עם ג'יידן סמית, בנם של השחקנים ויל וג'יידה פינקט סמית, המופיע כאורח בהופעה שלו, נראה מאומץ וקריר, ולא בגלל ביבר.

בסרט נראות הרבה מאוד ילדות מאושרות. הן מתחבקות זו עם זו, שרות את כל מלות השירים בהופעות כשחיוך גדול מרוח על פניהן. רבים לועגים להן על כך, על הערצת הכוכב הלא כישרוני שלהן; על ההתאהבות - יש שיוסיפו "ההיסטרית" - במישהו שלעולם לא ישיב להן אהבה; על כניעה תמימה למערכת המסחרית המשומנת היטב שהמציאה את המותג הזה; על הביטול העצמי לטובת הגברבר החמוד. כך גורמים להן להתבייש בהערצה לזמר האהוב (גם אם לא בזמן אמת, אז שנה וקצת אחר כך). אבל מהצפייה בסרט עולה שלמען האמת, ממש אין להן סיבה להתבייש.



מתוך הסרט. כולם רוצים חתיכה ממנו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו