בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המעצבת טל טנא צ'צ'קס חיה בתוך האגדות

המעצבת טל טנא צ'צ'קס ובני משפחתה חולקים את חייהם עם שלגיה, שבעת הגמדים ואין ספור דמויות וצעצועים

תגובות

ברווז צהוב גדול, ששימש בעבר פח אשפה של אחד ממפעלי חברת טושיבה, מקבל את פני הבאים בשביל הכניסה לביתה של טל טנא צ'צ'קס בגבעת ניל"י (מושב סמוך לבנימינה). רק לאחר הכניסה לבית אפשר להבין את הקשר בין הברווז לבין ביתה של טנא צ'צ'קס, הגדוש צעצועים.

מיד בפתח הבית, מול דלת הכניסה, תלויה מראה עגולה שעל מסגרתה הדביקה טנא צ'צ'קס 700 צעצועים קטנים, כולם מתוך אוסף הצעצועים הענקי שלה, שחלקו מוצג בתערוכה "צעצוע" שמתקיימת בימים אלה בנמל תל אביב. מימין לדלת אפשר למצוא בובות צעצוע של שלגיה ושבעת הגמדים, שקנתה בצרפת; בכניסה לחדר השינה תלויה קופסה ששימשה בעבר סדרים בבית דפוס, המכילה קופסאות גפרורים ישנות, בובות, קופסאות וצעצעועים מיניאטוריים.

ארון עץ בצבע תכלת ניצב בסלון סמוך לפינת האוכל, מלא אף הוא בצעצועים, אולם האטרקציה המרכזית היא פיל שניצב בפינת הסלון, מסוג מכונות המשחק שאפשר למצוא בפארקי שעשועים ובקניונים. אפשר לעלות עליו, להפעיל אותו באמצעות שני מטבעות של שקל אחד ולרכוב עליו במשך דקה.

"לפני כמה שבועות קנינו מתנות לילדים", מספרת טנא צ'צ'קס. "עמדתי בקופה ופתאום ראיתי את הפיל בצד. שאלתי את בעל החנות בכמה הוא מוכר את הפיל והוא ענה '1,000 דולר'. אני חשבתי שזו נקודת פתיחה טובה להתמקחות אבל בעלי ישר אמר: '1,000 דולר זה בסדר'. באנו הביתה עם פיל: הילדים התחרפנו, היו צרחות בבית כשהוא נכנס. לא ברור בדינמיקה בינינו מי מגדל את מי, הם הרבה יותר אחראים מאתנו", היא צוחקת.

מבצע מטורף

עד לפני ארבעה חודשים עבדה טנא צ'צ'קס כמעצבת גרפית בעיתון "מעריב". היא בת 40, נשואה, לה ולבעלה שני בנים ושתי בנות (בני שנה, חמש, תשע ועשר). היא למדה עיצוב גרפי בבצלאל והחלה לעבוד כמעצבת בעיתון "ידיעות אחרונות" עוד לפני סיום הלימודים. אחרי שנולדה בתה השנייה פתחה את הסטודיו העצמאי "טאטוש", שפעל כשש שנים. "בשנתיים הראשונות של הסטודיו ייצרתי קולקציות של רהיטים מפורמייקות מודפסות וטקסטילים. אז זה היה די מהפכני. עיצבתי מפות, שרפרפים, שולחנות עם הדפסים, דוגמאות של סוכריות", היא אומרת ומציגה דוגמאות הפזורות בבית.

"עיצבתי לקפה תיאטרון של הקאמרי כיסאות בשילוב 100 כרזות ישנות. זה היה מבצע מטורף, הכל היה עלי. אחרי שנתיים זיהו במפעל הפורמייקה פוטנציאל מסחרי ואמרתי שזה לא מתאים לי. אז נולד לי עוד ילד, והתחילה תקופה ניסיונית: מ-40 איורים יצרתי סדרת מוצרים - שרפרפים, חולצות, פנקסים. במקביל עסקתי בפרויקטים אחרים; אחד מהם היה סינר על הכתף שנקרא 'שארית הפליטה', שכמעט נהפך למוצר. עבדתי עוד כמה שנים על איורים ודברים נוספים, סגרתי את הסטודיו וחזרתי לעיתונות. כשנולד הבן האחרון, לפני שנה, החלטתי לעזוב באופן סופי כדי להיות יותר זמינה לילדים".

לשעות הפנאי שכרה סטודיו בבנימינה, שם היא יוצרת. "לא ידעתי לקראת מה אני הולכת. יש לי אוספים של בובות, ערימות של ארגזים, הכל נשפך. התחלתי לעבוד עם בובות בד שחלק מהן מוצגות בתערוכה בנמל, שם אני מציגה שתי סדרות. האחת, סצינות קרקס של בובות של אקרובטים ולוליינים, הכל משוקי פשפשים ומאוספים. הסדרה השנייה כוללת בובות בד בשילוב חלקי צעצועים. יש לי מגירה ובה ידיים מנוסרות, רגליים מנוסרות, עיניים מרוטות. הבובה הראשונה שבניתי הורכבה מרגליים של דרקון, דבק חם, ידיים מבובת עמים וראש מווקי-טוקי בדמות באטמן. הקונצפט הוא לקחת צעצועים ולחבר אותם - כל העשייה היא צעצועים שאני מפרקת ומחברת מחדש.

"אני אפילו לא יודעת להגיד מתי זה התחיל. בגיל 15 פיסלתי בברונזה, אבא שלי גם מפסל. אני לא קרובה לקלאסיקה של הפיסול, אבל תמיד היתה לי משיכה לחומרים, להריח, למשש, ללכלך את הבגדים".

טנא צ'צ'קס גרה כחודשיים בגבעת ניל"י. לפני כן גרה במושב הסמוך, עמיקם. לביתה הנוכחי עברה מכיוון שהבית הקודם היה קטן מדי; לאזור הגיעה בגלל מערכת החינוך "המופלאה והנדירה: גם הגנים, גם בתי הספר, פינות החי, הפעילות בטבע, לומדים על פרחים וחיות. אנחנו עושים פיקניק פעם בשבוע, טיול קטן, ותמיד אחד הילדים אומר 'אמא, את רואה, זו מחילה של שועל, וזה של דורבן'. זה מקסים. מה ידעתי בתור ילדה? חרצית, סביון. ידעת שיש לרקפות מלך? זה הפרח בצבע ורוד הכי חזק בין הלבנים. גם הירוק הזה שאב אותנו - יש פה נחלים ומעינות מקסימים, נחל תנינים שעובר בין עמיקם לניל"י. חמש דקות מהבית יש מעין מקסים שעוד לא הגענו אליו, מין בריכונת וגשרון קטן".

11 סוגי קורנפלקס

הבית בן שתי הקומות, קרקע ומרתף - שנמצא על מגרש בקצה היישוב - צופה אל כרמים, מטעים וחוות סוסים, וגם אל כביש שש. באופק נראה הים. קומת המרתף כוללת את חדריהם של הילדים וחדר גדול שמשמש מחסן לריהוט שעוד לא סודר מאז המעבר ולחלק מאוספי הצעצועים. קומת הכניסה כוללת את הסלון הגדול שמחובר למטבח ולפינת האוכל ואת חדר השינה של ההורים. סמוך אליו חדר ילדים עם מיטה ומזרנים על הרצפה, "לשם הילדים נודדים בלילה וישנים כולם ביחד".

במטבח ניצב מקרר גדול בצבע אדום ועליו 11 קופסאות עם סוגי קורנפלקס. הצבע האדום שולט גם בפינת האוכל: מפת השולחן אדומה עם נקודות לבנות וגם הכיסאות אדומים.

הריהוט בסלון אקלקטי וכולל כיסא קולנוע ישן מעץ ופוף שמשמש את מאמי, כלב בן ארבע מגזע ג'ק ראסל. דלת זכוכית גדולה מכניסה אור טבעי לבית ומפרידה בין הסלון לבין פינת הישיבה בחצר, שכוללת טרמפולינה ובית עץ קטן. בקצה אחר של הסלון ניצב אח שעובד בעיקר בערבים, ועליו קומקום כתום וחשבונייה ישנים משוק הפשפשים; גם אהילי הזכוכית הצבעוניים שמפוזרים בבית מקורם בשוקי פשפשים.

חדר השינה מעוצב באופן רגוע יותר. בכניסה, מעל ספסל ירוק צבאי, תלויה רקמה שמקורה בדנמרק - ציפה של כרית ממוסגרת במסגרת עץ ישנה. "זה חדר שקט", אומרת טנא צ'צ'קס. "אבל אל תיתן למראה המסודר של הבית להטעות אותך. כשהילדים רוצים הם משחקים, הבית לא באמת נראה ככה. בשעה שתיים הוא כבר הפוך לגמרי, אי אפשר לדמיין את זה בכלל".

המעוניינים להשתתף במדור מוזמנים לפנות לדוא"ל yuvals@haaretz.co.il



טל טנא צ'צ'קס וביתה בגבעת ניל''י. בשעה שתיים הבית כבר הפוך



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו