בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קני ג'י - הסקסופוניסט השנוא ביותר בעולם

קני ג'י, שיופיע בחודש הבא בישראל, שבר שיאי מכירות בתחום המוסיקה האינסטרומנטלית. למה חובבי הג'ז כל כך שונאים אותו?

תגובות

קני ג'י, שיופיע בהיכל התרבות בתל אביב ב-10 באפריל, הוא לא סתם סקסופוניסט, הוא שיאן עולם. הוא מחזיק, למשל, בשיא העולמי בנגינה של הצליל הארוך ביותר בסקסופון. ב-1997 ג'י ניגן צליל אחד (מי במול) במשך 45 דקות ו-47 שניות. ככל הידוע, ב-14 השנים שחלפו מאז השיא שלו לא נשבר, אולי מפני שאיש לא ראה צורך להתעלות על שיא כל כך מיותר.

ג'י הוא גם שיאן מכירות. הוא מכר 75 מיליון עותקים מאלבומיו, יותר מכל יוצר אחר בתחום המוסיקה האינסטרומנטלית. אלבומו "Breathless" מ-1992 נמכר ביותר מ-12 מיליון עותקים. אלבום חג המולד שהוציא ב-1994 "Miracles", נמכר ביותר משמונה מיליון עותקים. האלבום "Duotones" הגיע למעמד של פלטינה מחומשת, כלומר יותר מחמישה מיליון עותקים. האלבומים "Silouhette" ו"The Moment" - פלטינה מרובעת. "Kenny G Live" - פלטינה משולשת. יש רק דרך אחת להבין את המספרים המפלצתיים האלה, לפחות בעיני חובבי הג'ז האדוקים: המוסיקה של קני ג'י ממש, אבל ממש, גרועה.

ויש עוד שיא אחד, לא רשמי, שבו קני ג'י מחזיק. הוא המוסיקאי השנוא ביותר על ידי חובבי ג'ז ומוסיקאי ג'ז. זאת שנאה חסרת מעצורים, שנאה שעל גבול רפלקס ההקאה, שנאה מונומנטלית, הרבה מעבר לליגה של "זבל שלא ברא השטן". טובי הג'זיסטים בעולם אמרו על ג'י דברי נאצה שהם לא היו אומרים על אף מוסיקאי אחר. תוכניות סאטירה עשו עליו פרודיות אכזריות. יש אפילו הרכב ג'ז שקורא לעצמו "The dead Kenny G's".

חילול הקודש

אבל מה האיש בעל תלתלי הפרסומת לשמפו (עניין מפוקפק כשלעצמו, כמובן) עשה שמגיע לו לספוג את כל הרפש הזה? את ההיסטוריה של השנאה לקני ג'י אפשר לחלק לשתי תקופות עיקריות: התקופה שעד ה"דואט" עם לואי ארמסטרונג מ-1999 והתקופה שאחריה. ג'י (הוא יהודי ושם המשפחה המקורי שלו הוא גורליק), בן 55, התחיל לנגן בצורה מקצועית בראשית שנות ה-70. בעודו בתיכון היה חבר בלהקת הליווי של בארי וייט, אחר כך סיים בהצטיינות תואר בראיית חשבון, ובסוף שנות ה-70 ניגן בלהקות פיוז'ן. בתחילת שנות ה-80 הוא משך את תשומת לבו של מנהל חברת התקליטים אריסטה, קלייב דייוויס. דייוויס, שבערך באותה תקופה גילה את ויטני יוסטון, שמע את ג'י מנגן את "Dancing Queen" של "אבבא", והימר שהציבור האמריקאי יאהב את הג'ז-פופ הרך והמלוקק שלו. אבל גם הוא לא שיער שזה ייגמר במכירה של כל כך הרבה תקליטים.

ג'י מנגן מוסיקת מעליות, גרסת הסקסופון. דלה, קיטשית, רומנטית במובן הכי נדוש של המלה. שמות הקטעים אומרים הכל: "Breathless", "Forever in Love" ,"Sentimental Songbird" Moonlight" ,"Silhouette" ,"Every Time I Close My Eyes" "Endless Love" ,"Flowers. ג'י יצר גלויות מוסיקליות משמימות ומלוקקות, והקהל של השוק שנקרא "Adult Contemporary" הסתער עליהן בהמוניו.

חובבי ג'ז חשו אי נוחות ביחס להצלחה האדירה הזאת. מאחר שג'י ראה בעצמו מוסיקאי ג'ז, גם אחרים תייגו את המוסיקה שלו כג'ז, ומכיוון שהוא מכר הרבה יותר אלבומים מכל מוסיקאי הג'ז של תקופתו ביחד, מיליוני אנשים חשבו שקני ג'י וג'ז חד המה. לואי ארמסטרונג, בילי הולידיי, מיילס דייוויס, קני ג'י. בשביל חובב הג'ז המושבע, הרשימה הזאת היא כמעט מתכון להתקף לב.

אבל מה שגרם לעולם הג'ז לצאת חוצץ נגד התופעה שנקראת קני ג'י היה קטע אחד מתוך האלבום "Classics in the key of G" מ-1999. ג'י לקח את השיר "What a Wonderful World" של לואי ארמסטרונג, בודד את השירה של ארמסטרונג והדביק לצדה את הנגינה הנפוחה והקיטשית שלו ושל הלהקה שלו. זה כבר היה חילול הקודש.

הגיטריסט פט מתיני שמע את הקטע הזה והתפלץ. כמה חודשים אחרי יציאת האלבום של ג'י, מתיני פירסם באתר האינטרנט שלו כתב אישום חריף בצורה קיצונית נגד הסקסופוניסט. מתיני פתח את הטקסט במפגש הראשון שלו עם הנגינה של ג'י, אי אז בסוף שנות ה-70: "שמעתי אותו כשהלהקה שבה הוא ניגן חיממה את ההרכב שלי", כתב מתיני. "היו לו בעיות ריתמיות רציניות, ומאגר הפראזות שלו היה מוגבל להחריד. הוא גם זייף, כמו שהוא עושה עד היום. אבל היה לו כבר אז כישרון לפנות אל המכנה המשותף הנמוך של הקהל - להחזיק צליל אחד במשך הרבה זמן, או לנגן שוב ושוב את אותה פראזה - והתגובה של הקהל היתה נלהבת".

מתיני דן ברותחין את הכישורים המוסיקליים של ג'י, אבל כשהוא הגיע ל"דואט" עם לואי ארמסטרונג הוא התחיל לצלוב אותו לא רק כמוסיקאי אלא כאדם: "במעשה האחד הזה (ה"דואט" עם ארמסטרונג) קני ג'י נהפך לאחד האנשים היחידים בעולם שאני מזלזל בהם זלזול עמוק - הן כאדם, בשל השחצנות האיומה של המעשה שלו, והן כמוסיקאי, בשל החוצפה לחלוק את הבמה עם היוצר הכי חשוב במוסיקה שלנו.

"הנקרופיליה המוסיקלית הזאת - הדבקה של ערוצי מוסיקה חדשים על קטע של מוסיקאי שכבר אינו בחיים - היתה מוזרה כשנטלי קול הקליטה את עצמה שרה עם נט קינג קול, אבל הוא לפחות היה אבא שלה", המשיך מתיני. "והיא היתה מוזרה כשטוני בנט הקליט את עצמו שר עם בילי הולידיי, אבל במקרה הזה היה מדובר על שניים מהזמרים הגדולים של המאה ה-20. כשקני ג'י החליט לקחת שיר של מי שהיה ככל הנראה מוסיקאי הג'ז הכי חשוב אי פעם ולהדביק לה את הנגינה הצולעת, המזייפת, הפסאודו-בלוזית, הרכרוכית והמטומטמת שלו, הוא עשה דבר שלא יכולתי לדמיין שמישהו יעשה... במעשה האחד הזה הוא חירבן על הקברים של כל המוסיקאים שסיכנו את חייהם כדי לפתח את המוסיקה שלהם בהשראתו של לואי ארמסטרונג.

"קני ג'י יצר נקודת שפל חדשה בתרבות", סיכם מתיני. "ככל שהמחאה שלי תהיה חסרת משמעות, אני קורא להחרים אותו, את ההופעות שלו ואת התקליטים שלו. "נ.ב. בראיון טלוויזיה אמרתי שקני ג'י עושה את המוסיקה הכי מטומטמת בעולם. אני מצטער שלא כללתי גם את יתר החלקים של היקום המוכר לנו".

כמו ספורטי-ספייס

וואו! זה היה אחד הסולואים הכי קטלניים של מתיני. חובבי ג'ז רבים הביעו תמיכה בדברים שהוא כתב, אחרים טענו שהוא נסחף, אוהדיו של ג'י קיללו בחזרה. ומה בנוגע למושא ההשתלחות? ג'י התגלה, כצפוי, כטיפוס זך ומשעמם. במקום לצאת למתקפת נגד פרועה נגד מתיני, הוא שמר על פאסון אדיש. כשנשאל על הפרשה כעבור זמן מה אמר: "זה לא השפיע עלי בכלל. למעשה, בהתחלה חשבתי שזאת בדיחה. איכזב אותי שמוסיקאי כמו פט מתיני אמר דברים כאלה בפומבי על אמן אחר. זה לא מכובד. אבל זה חסר משמעות בעיני - אני עושה מה שאני עושה, ואם אני אוהב את זה, זה מה שחשוב. מה שאני יכול לומר זה שמעולם לא שמעתי מישהו אומר שהוא לא אוהב את העיבוד הזה. רוב האנשים אומרים לי שזה אחד הדברים הכי טובים שעשיתי".

אילו ג'י היה פוגש את הזמר האנגלי ריצ'ארד תומפסון, הוא היה שומע דברים אחרים. תומפסון, גיטריסט ענק וזמר נפלא, כתב שיר מבריק ומצחיק שנקרא "אני מסכים עם פט מתיני", ובו הוא שופך גלון צוהל של בנזין לתוך מדורת השנאה והזלזול כלפי קני ג'י. זה שיר ארוך שנשמע כמו שיר עם (חפשו ביוטיוב), והשורות המתורגמות (בחופשיות מסוימת) שמופיעות כאן להנאתכם הן רק חלק קטן ממנו:

"אני מסכים עם פט מתיני/ הכישרון של קני כה קטנטיני/ להקליט את עצמו עם לואי - זאת לא מוסיקה, זה צ'ופ סואי/ שני גאונים נפגשים לנגן/ כמו ספורטי-ספייס ואלברט איינשטיין/ המעריץ של קני ייצא מגדרו/ בזמן שס'אצ'מו יתהפך בקברו/ איך הוא מחזיק צליל אחד לנצח/ הוא חייב להיות גאון. כן, בטח!/ הוא פשוט חסר מוח וחסר כישרון/ בריטני לידו היא כמו נינה סימון/ כן, הפעם קני הגדיל לעשות/ הגיע הזמן להחטיף לו מכות/ אבל למה להרביץ אם אפשר לירות/ קחו את המגנום, טענו את הקולט/ הכינו את מודעת האבל בעיתון/ כשנגמור אתו, נטפל במייקל בולטון/ אז אני מסכים עם פט מתיני/ הכישרון של קני כה קטנטיני!"



קני ג'י. פט מתיני התפלץ



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו