בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הצצה לחייו של צלם האופנה שהגיע למערכת "ווג" על גמל

סרט תיעודי ישפוך אור חדש על פועלו של צלם האופנה המהפכני המנוח גי בורדן

תגובות

מעטים הצלמים שאנשי "ווג" הצרפתי, האיטלקי, האמריקאי והבריטי מהללים גם 20 שנה לאחר מותם. גי בורדן הוא אחד מהם. בכירים ב"ווג" ולצדם צלמים כמו אנני ליבוביץ ודייוויד ביילי מופיעים בסרט תיעודי על בורדן, המכתיר אותו בתואר האמן החזותי הנועז ביותר במאה ה-20.

בורדן מת החודש לפני 20 שנה, והוא בן 62. את הסרט יצר שון ברנדט, ששימש כעוזרו מ-1982 עד 1985. ברדנט מתמחה מ-2003 בסרטי מחווה לדמויות מפתח בתחום האופנה והאמנות. רבות מהן מצולמות באתרים ששימשו בעבר רקע לתמונותיו הקודרות והאירוטיות של בורדן: מלונות יוקרה, בתי קפה עלובים ובתי קברות נטושים.

הסרט, "When the Sky Fell Down: The Myth of Guy Bourdin" מספק חומר ארכיוני מצולם ורישומים מאת בורדן, שבנו, סמואל, מסר לברנדט. הסרט כולל גם תצלומים רבים מספור שצולמו ל"ווג", למותג האופנה שאנל ולמותג הנעליים שארל ג'ורדן, משנות ה-60 ועד שנות ה-80.

עריכת הראיונות היתה החלק הקל במשימה. מסובך יותר היה לשקם את שמו הטוב של בורדן. אף על פי שמת באלמוניות יחסית, סיפורים לא מחמיאים על אודותיו התפרסמו ב-2003, כשמוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון הציג רטרוספקטיבה מיצירותיו. בורדן הואשם בהתאכזרות לדוגמניות, שאותן צילם בתרחישים מסוגננים וסוריאליסטיים: מקיאות לק לציפורניים או שוכבות בתנוחת גוויה בנעליים מבהיקות. "בעיני הוא לא היה אכזר", אומר ברנדט. "הוא דחק את הדוגמניות עד הקצה, אבל עשה זאת רק כדי להנציח את החזון שלו על צלולויד".

חייו של בורדן היו סוערים: אמו נטשה אותו והוא גדל אצל אב אדיש בצרפת השסועה ממלחמות עולם. בורדן עצמו התאלמן פעמיים והותיר אחריו חובות, בשל הסתבכויות שנגרמו מבעיות עם רשויות המס. ברנדט מאשר גם שמועות אקסצנטריות יותר על חייו של בורדן, כגון התעקשותו לעבוד רק עם דוגמניות שנולדו במזלות מסוימים; השימוש שעשה בכדורי שינה כדי לחלום במשך פרקי זמן ארוכים; והעובדה שהגיע פעם למשרדי "ווג" הצרפתי רכוב על גמל.

הוא היה מעסיק תובעני. "לעתים קרובות היה נעלם בזמן הצילומים", אומר ברנדט. בעידן שלפני הפוטושופ, בורדן גם הרחיק לכת כדי להשיג את התמונה שרצה: פעם ניסה לצבוע את הים בכחול עמוק.

העבודה על הסרט מתקרבת לסיומה - ברנדט מימן אותו מכיסו וכעת הוא מחפש משקיעים - והוא יוקרן כנראה בפסטיבל קאן הבא. ברנדט טוען שזהו "הסרט החשוב ביותר על אחד האמנים החזותיים המשפיעים ביותר בעולם, אבל גם סיפור מאבקו של בן להציל את מורשתו של אביו מאלמוניות".

אגב, סמואל, בנו של בורדן, תבע את מדונה בטענה שהקליפ לשירה "Hollywood" מ-2003 מבוסס באופן מוגזם על התצלומים הקלאסיים של אביו. על פי הדיווחים, הצדדים הגיעו לפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט.

לכאורה לא יהיה קשה לגאול את בורדן מהאנונימיות, בהתחשב בהערכה הגדולה כלפי יצירתו. אך הוא מעולם לא יצר מונוגרפיה והעדיף לפרסם את תצלומיו במגזינים מאשר לתלות אותם על קירות מוזיאונים.

איך היה לעבוד אתו? "אני חושב שאפשר להשוות את זה לסקס טוב", אומר ברנדט. "הרבה משחק מקדים, התלכלכות, משחקים, התגרות, עבודה קשה, ואז, בדרך כלל בשעה מאוחרת מאוד בלילה, קורה נס".



תצלום של גי בורדן ל''ווג'', 1977. בחר דוגמניות לפי המזל האסטרולוגי שלהן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו