בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הקשר שבין צמחונות, הפרעות אכילה ומוסד שנכחד - הארוחה המשפחתית

בני נוער הנהפכים לצמחונים עלולים להסתיר בעיית אכילה. הפתרון עשוי להיות בהחזרתה של הארוחה המשפחתית

תגובות

האפשרות שההקפדה על צמחונות בקרב בני נוער עלולה להסתיר הפרעת אכילה חמורה עולה באינספור דיונים וגם בשיחות ברזייה. והיא גם הנושא של מחקר שהתפרסם ב-"Journal of the American Dietetic Association".

הרעיון הכללי הוא שבני נוער, כחלק מתהליך הצמיחה, מתנסים במיני התנהגויות מגוחכות עד מסוכנות, מצביעת השיער בוורוד דרך פירסינג ועד התגייסות למפלגות פוליטיות קיקיוניות או קיצוניות, ולכן עלולים לבחור בצמחונות כדרך להסתיר הפרעת אכילה חמורה. אלא שבניגוד לשאר ההתנהגויות שראויות לכל היותר להתעלמות וסלחנות וגם הבנה, הצמחונות הקיצונית עלולה להיות הרת אסון.

על פי המחקר, ייתכן שחלק מבני הנוער שבוחרים בצמחונות עושים כך כדי להימנע מאכילת מגוון רחב של מזונות מבלי להיתקל בהתנגדות הוריהם, שעלולים לראות בתפריט החדש צורת אכילה מקובלת, הולמת את רוח התקופה, שאף מעידה על מצפוניות. התרחיש המפחיד הוא שבמקום לשים לב שהנער או הנערה כמעט לא אוכלים ולטפל בבעיה, ההורים יתפעלו מההתעוררות האידיאולוגית ואף יתמכו בה.

במחקר שלה מתארת התזונאית רומנה רובינסון-אובראיין קבוצה גדולה של בני נוער המגדירים עצמם כצמחונים מטעמי מצפון (זכויות בעלי חיים ושמירה על כדור הארץ) אבל בעצם מקדישים עצמם למטרה אחת: ירידה במשקל. היא סבורה שבני נוער שממילא לוקים בהפרעות אכילה נשבים בקלות בקסמיה של הצמחונות ומאמצים אותה בהתלהבות.

כצפוי, מעקב אחרי 2,516 בני נוער בני 15-23 גילה שקבוצת הצמחונים סובלת פחות מעודף משקל, בהשוואה לקבוצות הביקורת (17% לעומת 28%). ואשר לחדשות הרעות: 25% מתוך קבוצת הצמחונים לעומת עשירית מקבוצות הביקורות דיווחו על אמצעים קיצוניים לשמירת המשקל ובתוכם נטילת כדורי הרזיה, בליעת תרופות משלשלות והקאות יזומות.

ניתוח התוצאות בתוך הקבוצות הצמחוניות הצביע על עוד נטייה מדאיגה: השימוש באמצעים קיצוניים גבר ככל שהגיל ירד - 15% בקבוצת הגיל 19-23 לעומת 27% בקרב הצעירים יותר.

מסקנת המחקר היא שהורים, גם רופאים, צריכים לשמור על ערנות כשבני נוער נהפכים פתאום לצמחונים. גם כאשר המתבגרים מצהירים על רצון להגן על בעלי חיים, כדאי לבדוק את האפשרות שהם מפתחים הרגלי אכילה גרועים עד מסוכנים.

לכאורה פשוט מאוד להיות ערניים. זה הרי לא מצריך מכשירי מדידה מיוחדים, השכלה גבוהה או אבקות פלא. אבל רק לכאורה. גם בפני מי שבאמת ובתמים רוצה להיות ערני כדי לעקוב אחרי שינויים בהרגלי האכילה של מתבגרים עומד מכשול אימתני.

מומחים רבים סבורים שהמכשול הזה נובע מהיעלמותו ההדרגתית של טקס הארוחה המשפחתית. זו שבה כולם ישבו יחד מסביב לשולחן ובה, בלי תחקירים מתוחכמים ומעקבים מסובכים, ניתן היה ללמוד ולדעת מה כל אחד אוכל, אם הוא נהנה מהאכילה ואיך הוא אוכל. ארוחות כאלה התקיימו בעבר לפחות פעם ביום ובמהלכן יכלו גם הורים לא מחודדים ולא חשדניים להבין, בלי הרבה מלים ומאמצים, אם הכל בסדר. או שלא.

לא צריך להיות סוציולוג, בוודאי לא מדען או מעצב פנים, כדי לשים לב ששולחנות האוכל הולכים ומתמעטים. אלה שעוד נותרו קבורים מתחת לעיתונים במקרה הטוב ולשלל מכשירים, מטענים ומשחקי מחשב ברוב המקרים. ואשר לחדרי האוכל, בהדרגה הם מפנים את מקומם לחדרים המיועדים לצפייה משותפת בטלוויזיה או כמה עמדות מחשב. גם בבתים שעוד יש בהם חדרי אוכל ניכר שהשולחן ממוקם כך שיהיה נוח לצפות במסך. בכל מקרה ברור שמסך פלזמה שמולו משטח רביצה נוח נמצא הרבה לפני שולחן אוכל משפחתי בסדר העדיפויות, והשיקול הזה משפיע יותר ככל שהדירה קטנה.

עדות נוספת, קצת יותר פתלתולה, להיעלמותו ההדרגתית של טקס הארוחה המשפחתית ניתן למצוא בספרים כמו זה של לורי דייוויד, "The Family Dinner". לכאורה מדובר בעוד ספר בישול, אלא שעיון בו מגלה שהמתכונים הם רק תירוץ. ייחודו של הספר, כמו של דומיו, טמון בכוונתו לספק לאוחזים בו התמצאות בארגון ובניהול של ארוחת ערב. הוא מכיל מיני רעיונות לנושאי שיחה במשך הארוחה, משחקי שולחן וגם זיכרונות משולחן הארוחה המשפחתית של כמה וכמה ידוענים.

עצם הרעיון להוציא ספר כזה הוא הוכחה לכך שארוחות משפחתיות, שפעם היו מובן מאליו ודבר שבשגרה, נהפכו למאורע שצריך להתכונן אליו. לפחות לקרוא ספר כדי להתמצא במבוכיו. בעצם לדינוזאור שצריך לשרטט קווים לדמותו כדי להיזכר בו.

כל זה מתקיים על רקע הנתונים היבשים שאתם אי אפשר להתווכח בדבר העלייה בשיעור ובמגוון של הפרעות אכילה בקרב ילדים ובני נוער: בארצות הברית, בין השנים 1999-2006, עלה ב-119% שיעור הילדים מתחת לגיל 12 שמאושפזים בגלל הפרעות אכילה; חצי אחוז מהנערות סובלות מאנורקסיה; 1%-2% מבני הנוער לוקים בבולימיה.

ובחזרה למחקר שבודק אם ההקפדה על צמחונות בקרב בני נוער עלולה להסתיר הפרעת אכילה. לא צריך מחקר כדי להבין שכן, בהחלט. אבל האפשרות הזאת היא הבעיה הקטנה של בני הנוער. הבעיה הגדולה שלהם היא שפע של הפרעות אכילה שכולן בעצם משוועות למשאב נדיר: קצת תשומת לב. לא דרך אס-אם-אסים, לא דרך אי-מיילים, לא דרך טיפולים פסיכולוגיים. אלא כמו פעם: פנים אל פנים, במבט, בשיחה. קשה מאוד, דרך אס-אם-אסים או אי-מיילים, גם דרך שיחות עדכון תוך כדי הסעה ממקום למקום, להבין אם בריאותן חדש בן 14 אכן מרחם על בעלי חיים או שהחליט לרזות באמצעות צום. קל מאוד לגלות את מניעיו אם אוכלים אתו לפחות פעם ביום.

מגדלוני אגסים

שימוש קצת אחר באגסים מניב מנה טעימה שמתאימה גם כדי להרשים בתחילת הארוחה וגם כדי לעדן את סופה.

צריך: אגס יפה, גדול וטעים לכל סועד (להלן כ"ס), 5 אגוזי מקדמיה לכ"ס אחרי השריה במים לפחות 6 שעות, כף מיץ למון לכ"ס, חצי כפית רוזמרין כתוש לכ"ס, חופן עלים ירוקים קטנים לכ"ס, חופן תותי שדה פרוסים דק לכ"ס.

הכנה: 1. את האגוזים, הלימון והרוזמרין מעבדים במעבד מזון עד שמתקבל מרקם של גבינת ריקוטה.

2. קוטמים לאגסים את בסיסם הרחב ומעמידים כל אחד על צלחת הגשה אישית. פורסים לארבע פרוסות לרוחב ומורחים כל אחד, גם למעלה וגם למטה, בממרח שהתקבל בשלב הקודם. בין שתי שכבות הממרח מסדרים עלעלים ירוקים ופרוסות תות. מרכיבים מחדש את האגס, הוא נדבק בקלות תודות לממרח. את שארית העלים והתותים מפזרים על הצלחת מסביב למגדלון. גיוון: אפשר להוסיף לעלעלים ולתותים גם מעט בצלצלי שלוט קצוצים דק. קיצור דרך: אפשר להשתמש במקום ב"גבינת" אגוזים ביתית בממרח מוכן "שקדיה".




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו