בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דרושה פליאה פנימית

המופע של "אספן סנטה פה" כלל יצירה חשובה של ירי קיליאן והוגש במקצועיות, אבל לא הותיר אחריו הד

תגובות

זה ביקורה הראשון בארץ של להקת הבלט האמריקאית "אספן סנטה פה", שבאה לישראל בהזמנת היכל אמנויות הבמה בהרצליה. "אספן סנטה פה" היא להקה רפרטוארית של 12 רקדנים, בעלת טכניקה מובהקת של בלט קלאסי, התומכת במחול מודרני סולידי לקהל הרחב. זאת להקה רעננה עם טעם מעודן, שבא לידי ביטוי בבחירת הריקודים, והעמדתם על במה בהירה ונקייה מאפקטים תיאטרליים, כדי שניתן יהיה להתמקד בגוף הרקדן ובקומפוזיציות הצלולות.

טקסט:המכנה המשותף של הריקוד הראשון והשלישי, שנוצרו במיוחד בעבור הלהקה, הוא הדגש על יכולות הרקדנים: על הקווים הארוכים של הרקדניות עם הרגליים השריריות היפהפיות, על הפוינט המוגבה והמתיחה של כף הרגל, הפירואטים, ובעיקר על עבודת הדואטים עם שפע של הרמות ומעברים נקיים מעובדים היטב, המחברים בין הפוזיציות. הרקדנים כולם טובים, אבל במיוחד הרקדניות.

העבודות מופשטות, אסתטיות ובנויות במקצועיות. הפתרונות התנועתיים, למרות מורכבותם, אינם טומנים בתוכם הפתעות. הכוריאוגרפים מספקים את הסחורה במקצועיות - אבל העבודות, על אף שהן מענגות למראה בעת ביצוען, אינן משאירות הד.

המחול "האדמה הרוקעת" של ירי קיליאן הוא כוריאוגרפיה בקטגוריה אחרת לגמרי. מדובר באחת העבודות המעניינות ביותר בשפה התנועתית שיצר קיליאן, מגדולי הכוריאוגרפים כיום. העבודה נוצרה בהשראת המחול האבוריג'יני, ואינה מתהדרת ב"אותניות" בדרגות שונות, אלא היא התרשמות אישית של קיליאן משפת ואיכות התנועה של הילידים האוסטרלים. המחול בנוי משישה רקדנים המגיחים ונעלמים בתוך מסך אחורי, העשוי רצועות שחורות המשתלשלות מהתקרה אל הבמה ונעות קלות לכל מגע, ויוצרות זרימה פנימית של מעין חלום.

העבודה מוכרת היטב בביצוע המקורי של רקדני תיאטרון המחול ההולנדי, שקיליאן ניהל בשעתו, ולכן ההתמודדות של להקות הזוכות לבצע את הריקוד היא על איכות הביצוע. רקדני הלהקה מתמודדים עם תנועות שאינן מאפיינות את הטכניקה שעליה גדלו, ובהן רטט בטורסו, צירופים מפתיעים של תנועות א-סימטריות ועצירות פתאומיות שכמו מנותקות מהמציאות.

אבל מעבר ליופי של השפה התנועתית, זאת גם יצירה שמהביצוע הטכני נדרשת יכולת להעניק לתנועה תחושת קסם של התרחשות במקום "אחר". זאת מיומנות שדורשת רקדנים שיש להם רגישויות בסדר גודל יוצא דופן. החלל שעוטף אותם אמור לדבר אליהם והגוף "חי" ברגישויות שחורגות מהיום-יום. הרקדנים אמורים להיות בעלי פליאה פנימית, של יצורים המתגוררים בטבע עתיר מסתורין, שהוא גם חלק מהם; הם אמורים לאחוז בסודות שלא ידועים לקהל, ולגרום לכך שכל עצירה פתאומית תהפוך למסקרנת. את כל זה לא מצאתי בביצוע.

ובכל זאת, בלטו לטובה שני הרקדנים האפרו-אמריקאים בלהקה, שיצקו בתוך התנועה את הזיכרונות הסומטיים של הגוף שלהם.

לקהל שאינו מכיר את המחול, זו היתה הזדמנות חשובה להתוודע אליו. "אספן סנטה פה" היא להקה טובה ורעננה שיכולה לקנות קהלים למחול. היא אמנם מעניקה מופע של ריקוד איכותי, אבל ספק אם היא עונה על דרישות עין, אולי מפונקת, של קהל מחול שמחפש משהו ייחודי יותר.

"אספן סנטה פה בלט" (ארה"ב). "Where We Left Off" מאת ניקולו פונטה; מוסיקה: פיליפ גלאס; עיצוב תלבושות: מארק זפונה. "Stamping Ground" מאת ירי קיליאן; מוסיקה: קרלוס פאבז. "Red Sweet" מאת יורמה אלן; מוסיקה: ויוואלדי וביבר. אודיטוריום חיפה, 29.3



''אספן סנטה פה''. הפתרונות התנועתיים לא מפתיעים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו