בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מגדל רובוטריק שנותן נוף לכולם

אדריכלי מגדל עתידים החדש בתל אביב התבקשו להימנע עד כמה שניתן ממשרדים נטולי חלונות. הפתרון שנמצא היה שילוב של שתי צורות, ריבוע וצלב

תגובות

ריית עתידים הממוקמת בשוליה הצפוניים של שכונת רמת החיל בתל אביב היא פרויקט לדוגמה של משרד האדריכלים זרחי - אחד ממשרדי האדריכלים הוותיקים בארץ, שאחראי ליבול נרחב של בניינים ומתחמים תוך התמקדות בתחומי הטכנולוגיה, התעשייה והרפואה. המשרד ליווה את תכנון הקריה ובנייניה מראשית שנות ה-70 ועד היום. בימים אלה נשלמת בנייתו של "מגדל עתידים", שמבטא היטב את מערכת הערכים של המשרד ויוצר אייקון חדש שבולט היטב באזור שרובו עדיין שדות פתוחים.

קריית עתידים הוקמה ב-1972 כמיזם משותף של עיריית תל אביב ואוניברסיטת תל אביב. ראש העירייה אז, יהושע רבינוביץ', אחד מהתומכים הגדולים באוניברסיטה, ביקש להעניק לה מקור הכנסה חוץ-ממשלתי "כדי שאף אחד לא יוכל להגיד לה מה ללמד", כלשונו של האדריכל דוד זרחי. הקריה הוגדרה כמתחם לתעשיות עתירות מדע ונועדה לשמש בין השאר אתר לפיתוח של מיזמים מחקרים-מדעיים. במקום הוקמו כמה בנייני מעבדות וייצור שמאופיינים בשפה פונקציונלית נוקשה וחסרת שאר רוח. בשלב שני נוספו אליהם מגדל של 21 קומות ומבני משרדים ושירותים.

במשך השנים שכנו במתחם כמה מהחברות הבולטת בתעשיית (ולאחר מכן "בועת") ההיי-טק הישראלי: נס טכנולוגיות, קומברס, ICQ, רד-בינת ואלווריון. האוניברסיטה מצדה משכה את ידיה משימוש באתר ונהנית כיום רק מהכנסותיו. המוסד האחרון שלה ששכן שם בשנות ה-90 היה בית הספר לאדריכלות, עד שעבר למשכנו הנוכחי בבניין דה-בוטון בקמפוס ברמת אביב.

התכנון הכוללני על ידי משרד אדריכלים אחד תרם מאוד לפיתוחה של הקריה ולהתרחבותה. כך, לדוגמה, מערכת המיזוג שלה ממוקמת כולה במרכז אנרגיה אחד, מה שמסייע להפחתה ניכרת בהוצאות החשמל. הבניינים הוותיקים זוכים לתחזוקה מתמדת ורק לאחרונה הותקנו על כמה מהם פאנלים מאלומיניום כדי לחדש את הופעתם. נוסף על כך ממוקמים בקריה מרכז מסחרי, גן ילדים, מרפאת שיניים, סניף דואר ושירותים אחרים שמאפיינים מרכזי עיר ולא קריית תעסוקה מרוחקת. מנכ"לית קריית עתידים, אלקה אילני, מסבירה כי הבעלות על כלל המתחם מאפשרת לה להיות "סנובית" ולבחור בפינצטה את החברות השוכרות. "לא יהיה כאן באולינג למשל", היא מעירה.

העיצוב של מגדל עתידים משתלב במגמה הסנובית הזאת. כמגדל המיועד לתעשיית ההיי-טק הוא נדרש להכיל מרכיבים מנוגדים - בנייה לגובה מחד גיסא ושטח קומה נרחב מאידך גיסא. הוא נישא לגובה של 33 קומות (150 מטרים) וכולל 110,000 מ"ר - כמו כל שטח הקריה כיום.

"ביקשו מאתנו למקסם ככל שניתן את שטחי החלונות כדי להגדיל את מספר המשרדים הפינתיים (corner office) ולהקטין ככל שניתן את מספר החללים שאינם צמודים לחלונות", מסביר זרחי.

הפתרון המקורי שנבחר הוא הכלאה בין שני נפחים - ריבוע וצלב - שנראים כמעט כמו שני בניינים נפרדים. ההכלאה בין הצורות מייצרת שטח מעטפת אופטימלי ביחס לשטח הרצפה ומעניקה לבניין דמות איקונית. המתח בין הריבוע לצלב ניכר גם בזכות העיצוב שלהם. כלפי חוץ מאופיין הריבוע בפסי חלונות וחיפוי גרניט אופקיים ואילו הצלב בפסים אנכיים. הצלב צומח עד לצמרת ו"מחביא" את המערכות הטכניות באמצעות ארבעה משולשים. מרחוק המגדל נראה קצת כמו רובוטריק, רגע לפני שינוי הצורה למכונית או חללית.

מערכת המעליות של המגדל מאפשרת לחלק כל קומה לארבעה רבעים מופרדים. לחברות שעשויות לשכור כמה קומות תוכננה כניסה נפרדת. חלקו התחתון של המגדל מתחבר לשדרה מרוצפת שקושרת את הבניינים המרכזיים בקריית עתידים. זרחי טוען שהיא "יוצרת תחושת רחוב עירוני", אולי כזאת של פרבר שקט.

הקו העיצובי המדויק, הפשוט וחסר היומרות של מגדל עתידים מלווה את עבודת משרד זרחי מאז הקמתו. ב-1951 הצטרף המייסד משה זרחי, אביו של דוד, למשרד של חותנו האדריכל זאב רכטר. שותף אחר במשרד היה בנו של זאב, יעקב רכטר. עם מותו של זאב רכטר ב-1960 הצטרף למשרד גם הגיס השלישי במשפחה, המהנדס מיכה פרי. השותפות החזיקה מעמד עד 1973 ואז פנה כל אחד מהגיסים לדרך עצמאית.

בזמן שיעקב רכטר הצטיין בפיתוח וליטוש של השפה המודרניסטית פנה זרחי לתכנון של מכלולים נרחבים של מדע, טכנולוגיה ורפואה. ממפעל ישקר בתפן, דרך בתי החולים שיבא (תל השומר) וזיו בצפת וכלה במרכז ויצמן המלוקק במרכז תל אביב. בראיון ל"הארץ" אמר בעבר כי "מהיום הראשון שלי כאדריכל התמקדתי בבעיות העיקריות של האדריכלות בארץ, במה שקורה לנו פה ולכן נמשכתי לתעשייה ולהיי-טק ולרפואה. רכטר נמשך יותר לצד הסגנוני והצורני. לי חשוב יותר הצד הפונקציונלי, הטכני והארגוני". מבחינה זאת מגדל עתידים הוא המשך ישיר של תפישתו של משה זרחי, שמתקרב כיום לגיל 90: העדפה של פשטות ופונקציונליות על פני מורכבות וראווה.



מגדל עתידים. למטה: בעת הבנייה. בולט על רקע השדות הפתוחים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו