בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מעצב אלמוני, סטייליסט נודע וליידי גאגא מצעידים את בית מוגלר לכיוון חדש ומפתיע

הסטייליסט הנודע ניקולא פורמיקטי, משתף פעולה עם המעצב סבסטיאן פנייה

תגובות

ב-2 במארס אנשים לא היו מוכנים להיפרד מהמטען הרגשי שלהם ביחס למה שנקרא אמנים גאונים. יכול להיות שהסיבה העיקרית לכך היתה מעין חשבון נפש. מכל מקום, היה קשה לראות את העניין בפרופורציות הנכונות.

עיתוני אותו בוקר סיפרו על פיטוריו של ג'ון גליאנו מבית דיור. ב-9:30 התאסף קהל רב, בעיקר עיתונאים ואנשי אופנה, כדי לחזות בתצוגת האופנה של בית מוגלר ובדמות שהובילה אותה, ליידי גאגא.

בזמן ההמתנה, באולם ספורט שצויד במסלול מוגבה ועליו עמודים רבים, כמעין שוק ברומא, היה אפשר לראות את האחיות קורטן-קלרינס, שמשפחתן היא הבעלים של בית מוגלר. השתיים עצרו ליד המושב של אנה וינטור כדי להגיד שלום. בנעלי העקב הגבוהות שלהן, שערן הבלונדיני זוהר מאוד, הן דמו לתלמידות נרגשות ליד העורכת הראשית של "ווג", שאמרה להן שהן נראות מקסים. מעודדות מהאישור הן חזרו למושביהן והתצוגה התחילה.

אף שהבימוי והתאורה האפילו על הבגדים, והופעתה של ליידי גאגא, בתוספת השיר המצליח שלה,"Born This Way" , סיפקו לתצוגה את רוב העוצמה שלה, היה אפשר לראות שכמה מהדגמים טובים מאוד, בין השאר משום שזנחו את המאפיינים המוגזמים שהותיר אחריו מייסד החברה, תיירי מוגלר. אלה היו פשוט בגדים מחוטבים מבדים יפאניים פריכים.

בהמשך יצאה ליידי גאגא למסלול לצד ידידה ניקולא פורמיקטי, סטייליסט פופולרי המשמש כמנהל הקריאטיבי של המותג, וגבר נוסף, סבסטיאן פנייה. אמנדה ברוקס, מנהלת מחלקת האופנה בבארניס ניו יורק, מספרת שהסתכלה על פנייה מבעד לערפל ושאלה את עצמה, "מי זה?".

מאחר שהתצוגה הועברה בשידור חי בדף הפייסבוק של המותג, התגובות היו מיידיות וברובן שליליות. התגובות בבלוגים הביקורתיים יותר נעו מ"חובבני" ל"שטחי וחסר רגש". אחרים גרסו שהדגמים חסרי איכות ומעוף - שתי תכונות המקושרות לא רק לבית מוגלר אלא גם לכל האופנה הפאריסאית.

התצוגה של פורמיקטי לא היתה גאונית, אבל עסקה בגאונות בימינו - במגבלותיה ובחוסר התוחלת שבה. אם התפירה העילית הפאריסאית מתמקדת בהיסטוריה, באיכות ובמאסטרים, הרי מוגלר החדש מתמקד בחוסר התמקצעות, בתקשורת מהירה ובהפחתה בערכן של הטכניקה והאיכות, לפחות במובן הרציני והכבד.

"ניקולא ממילא לא רגיל לציית לחוקים", אמרה ידידתו, ג'ו-אן פרניס, שעד לאחרונה היתה העורכת הראשית של המגזין "ארנה הום פלוס", שבו מופיעה לעתים קרובות עבודתו של פורמיקטי כסטייליסט.

המותג מוגלר הוא שיתוף פעולה בין פורמיקטי, בן 32, לפנייה, בן 30, שעבד במשך עשר שנים בסטודיו של בלנסיאגה. ניכרה גם תרומתה לתצוגה של ליידי גאגא, שהתקשרה מבחינה חזותית לכתפיים המחודדות ולחומרים בעלי המראה המימי של מוגלר בקליפ ל"Born This Way", וגם בהופעתה בטקס הגראמי, אז באה בתוך מעין ביצה שיצר המעצב הלונדוני חוסיין שלאיין.

אף שמעורבותה של הזמרת אולי תשפיע רבות על המכירות, בייחוד של הבשמים של מוגלר, היא אינה מקבלת תשלום על תרומתה, לדברי ז'ואל פלי, מנכ"ל קבוצת קלרינס בשמים. "אנחנו פשוט חברים שעוזרים זה לזה", אמר פורמיקטי, "מבחינתי, כשמתחילים לדבר על כסף, כל התהליך היצירתי נפסק".

פחות קומי, יותר אפל

אין ספק שפורמיקטי וחבריו מבינים את כללי המשחק החדשים. עורכים ותיקים, שזוכרים את התצוגות הפנטסטיות של מוגלר משנות ה-80, או את המקוריות של הקליפ לשירו של ג'ורג' מייקל מ-1992 "Too Funky", אולי יתלוננו שבית האופנה במתכונתו החדשה הוא דל וחסר רגש לעומת העבר. הצדק עמם, אבל הם מחמיצים את העיקר. לא זו בלבד שחברות אופנה נרתעות כיום מלבזבז כסף על מופעי ראווה גדולים, אלא גם לקהל העכשווי אין סבלנות למופעים כאלה. וחוץ מזה, פלטפורמות של מולטימדיה אינן מתאימות לתצוגות כאלה.

אבל מה שמייחד באמת את מוגלר החדש הוא ששורשיו נטועים בנסיבות העכשוויות. אף שרבים בתעשייה ובתקשורת מעדיפים להתייחס למעצב יחיד, ואף שהאופנה המבריקה והמרגשת ביותר היא של מעצבים יחידים - ריי קוואקובו היא אחת הדוגמאות הבולטות לכך - המגמה פלורליסטית מטבעה.

כפי שאמרה פרניס על פורמיקטי: "הגישה שלו היא 'אני לא מעצב יודע-כול'. הוא אמר בגלוי שסבסטיאן" - ורומן קרמר, מעצב בגדי הגברים של מוגלר - "זכאים לקרדיט, שזו עבודה משותפת. וכשאתה סטייליסט, ממילא מה שקובע הוא האופן שבו אתה עובד. הרבה אנשים מעורבים בזה. המעצב הגאון והיודע-כול הוא בעצם פיקציה".

פורמיקטי נולד בטוקיו וגדל ברומא, שם עבדו הוריו - טייס ודיילת - בחברת אלאיטליה. אף שהקריירה שלו עוצבה בלונדון בסצינת המועדונים של שנות ה-90 ובמגזין "Dazed & Confused", שייסד ג'פרסון האק ושהעורכים-הסטייליסטים רבי ההשפעה שלו, קייטי אינגלנד ואליסטר מאקי, נתנו לפורמיקטי את ההזדמנות הראשונה שלו, הרי אפשר להרגיש שקואורדינטות הסגנון שלו הן רומא וטוקיו.

התמונות שלו מלאות חיים, ארוטיות במידה שגובלת במכניות, וניחנות בנטייה עזה לבארוק ולפוטנציאל הקריקטוריסטי שבו. רעיונותיו התעצמו ונעשו אפלים יותר ופחות קומיים מאז החל לעבוד עם ליידי גאגא, לפני כשנתיים וחצי. השניים החלו לפתח לוק מיוחד סביב חיבתם המשותפת לזוהר של מוגלר.

רק מעטים מחוץ למעגל הפנימי הסובב אותו יודעים שפורמיקטי הוא פסנתרן בעל הכשרה קלאסית. הסיבה לכך היא שהוא יוצר רושם של פיטר פן, אדם שמסרב לגדול. אבל ייתכן שזו תחבולה, אמצעי מחושב לשמור על חופש ופתיחות בנסיעותיו הרבות בין ההופעות של ליידי גאגא, ביתו בניו יורק, משרדי מוגלר בפאריס וטוקיו, שם הוא משמש כמנהל מחלקת האופנה הן ב"ווג-הום" יפאן והן ברשת אוניגלו. אף שיש לו שלושה עוזרים - אחד בלונדון ושניים בניו יורק - מרשים לגלות שפורמיקטי עונה בעצמו על הודעות הדואר האלקטרוני שלו, ואף עושה זאת במהירות.

אף שהתרשם מליידי גאגא "באופן כמעט דתי" כשראה אותה לראשונה, אומרת פרניס - ולתדהמת ידידיו הקוליים מלונדון - פורמיקטי, כסטייליסט מבוסס, היה בעל מעמד נכבד בהרבה מהזמרת. "היא שמעה עליו והכירה את עבודתו במשך שנים", אומרת פרניס, ומוסיפה, "הוא לא עושה לעצמו שם על גבה, והיא ידעה את זה. הקשר שלהם מאוד מרגש וחביב".

פורמיקטי אמר שליידי גאגא היא ששכנעה אותו לקבל את התפקיד במוגלר. הוא מספר, "צילמנו את הקליפ של 'Telephone' עם ביונסה, והשתמשנו בהרבה פריטים מהארכיון של מוגלר". הארכיון, הממוקם במרחק שעתיים נסיעה מפאריס, מכיל כ-6,000 פריטי ביגוד ואביזרים. "ואז היא התחילה ללבוש את הבגדים, וחשבתי לעצמי שהם עדיין מוצלחים, כמעין אמירה של תרבות-הפופ. ואז רציתי לנסות את כוחי. אני לא מעצב. תמיד בטחתי באינסטינקטים שלי. היא אמרה, 'לך על זה. נעשה יחד משהו מדהים'" (מוגלר עצמו קשור רק לבשמים של המותג, ופורמיקטי לא ניסה ליצור עמו קשר).

לצייר ולהיות מאושר

בראיון שהתקיים בחודש שעבר באולם התצוגה של מוגלר עם פורמיקטי ופנייה, בעוד קנייני החנות כותבים הזמנות, פלי ביקש להדגיש שהלייבל אינו מסתמך על פרסומה של ליידי גאגא לטווח הארוך. "אילו הסתמכנו על זה, זה היה אומר שלעסק שלנו אין בשר", הוא אומר.

"התרשמתי מאוד", אומרת ברוקס מבארניס, שקנתה את פריטי הקו, וכמוה גם בתי הכלבו נימן מרקוס ונורדסטרום. "אני חושבת שהרבה אנשים ציפו שהבגדים ייראו כמו תחפושות, אבל זה לא היה ככה". לפחות לא באולם התצוגה. ברוקס אהבה במיוחד את הז'קטים בעלי המבנה המודגש ואת הגזרה של מכנסי הסקיני בעלי המותן הגבוה, והוסיפה שנשים רבות "רוצות קצת נועזות" בבגדים שלהן.

אם פורמיקטי הוא איש הרעיונות של הלייבל, פנייה הוא הנשק הסודי: איש צנוע, שנדמה כי רגליו נטועות בקרקע. הוא הגדיר את השנתיים האחרונות שלו בבלנסיאגה כ"תהליך אינטנסיבי ומוגבל מאוד, ואני צריך להתנתק מהקשר הזה ולנסות משהו אחר". "עם ניקולא זה שונה לגמרי", המשיך. "הוא מביא אתו אנרגיה וגם משהו מופשט".

לפנייה היה חשוב שהסילואטה לא תהיה "כבדה", בעיה שמאפיינת רבים מבגדי האופנה העילית. "בלי נפח גדול, בלי בגדים גדולים", הוא אמר. "הכנסנו שסעים בכל מקום כדי להפוך את הבגדים לקלים ככל האפשר, שתהיה הרגשה קרובה ככל האפשר לעירום".

לשאלה אם מפריעה לו תשומת הלב שפורמיקטי מקבל - אחרי הכל, פאריס עדיין פועלת בשיטת הכוכבים - פנייה ענה ישירות: "לא אכפת לי. אני אוהב לעצב. אני מאושר מאוד להיות חלק ממוגלר - זה היה החלום שלי - וניקולא עוזר לי להיות חופשי יותר ופחות כבד בראש. אני רוצה לצייר ולהיות מאושר".

פורמיקטי הקיש על השולחן כאילו הוא מבקש עוגיות וחלב. "אני רוצה לעשות טרום-קולקציה! ג'ינס! מתי מתחילים?". *



מתוך תצוגת סתיו-חורף 2011-2012 של מוגלר בפאריס; למטה: ניקולא פורמיקטי, משמאל, ליידי גאגא וסבסטיאן פנייה. ''אנחנו פשוט חברים שעוזרים זה לזה''



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו