בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"החדר" - כל כך גרוע שזה טוב

הסרט "החדר" נחשב לאחד הסרטים הגרועים שהופקו אי פעם. שלא במפתיע, הצפייה בו היא תענוג צרוף

תגובות

"אחד הסרטים הגרועים ביותר שהופקו אי פעם", "'האזרח קיין' של הסרטים הרעים", "שילוב של טנסי ויליאמס ואד ווד" - מאז יצא הסרט האמריקאי "החדר", לפני כשמונה שנים, הוא ספג אינספור ביקורות קטלניות ועלבונות צורבים. רבים מחשיבים אותו לסרט הגרוע ביותר בהיסטוריה, אבל באופן לגמרי לא מפתיע, החלה להתאסף סביבו במקביל גם עדת מעריצים שהפכה אותו לאחת מתופעות הקאלט המשעשעות של העשור האחרון.

ההנאה הטמונה בצפייה בסרט רע במיוחד הובילה כבר להתפתחותה של תעשיית קולנוע אלטרנטיבית, "גרועה", מקבילה לתעשייה המקדשת את הקולנוע "הטוב". פרסים מיוחדים מוענקים לסרטים גרועים במיוחד, במאים שחוסר כישרונם בוהק למרחקים זוכים לכבוד ולמעריצים רבים, ויצירות שמעלות גיחוך בעליבותן מגיעות למעמד פולחני.

זה פחות או יותר סיפורו של "החדר", שהגיע באחרונה לחנויות האוזן השלישית. האדם המסתורי שעומד מאחורי הסרט הוא טומי ויסו, שחתום עליו כתסריטאי, במאי, שחקן ראשי, מפיק ומפיק בפועל. מדובר באיש מוזר עם מבטא מזרח אירופי כבד (שמתעקש כי נולד וגדל בניו אורלינס), שיער שחור ארוך ועור מצולק, שלעתים מעורר את החשד כי הוא דמות דמיונית שנולדה במוחו של קומיקאי.

לאחר שניסה להתקדם עם התסריט שכתב בצינורות המקובלים של הוליווד, החליט להפיק אותו לבד. שישה מיליון דולר עלתה ההפקה, כסף שאותו השיג, לדבריו, מיבוא של מעילי עור מדרום קוריאה. צפייה בסרט לא מגלה איך נשרף כל הכסף הזה, אבל מתברר שהדברים לא היו כל כך פשוטים בעבור ויסו. כשניסה, למשל, להבין כיצד עדיף לו לצלם את הסרט, עם ציוד דיגיטלי או במצלמת פילם מסורתית, לא מצא מענה, ועל כן החליט לצלם את הסרט בשני סוגי המצלמות. כך, טען, יוכל להכריע איזו אפשרות טובה יותר, ובעתיד גם לפרסם ספר בנושא. בנוסף, מחלוקות שונות גרמו לו להחליף את כל הצוות הטכני פעמיים (סך הכל הועסקו על ידו כ-400 איש).

העלילה עוסקת במשולש אהבה רומנטי בכיכובם של הגיבור (שאותו מגלם ויסו), בת זוגו וחברו הטוב. בין שני האחרונים מתפתח רומן, כשברקע צצות ודועכות שלל עלילות משנה, ביניהן שכן צעיר שמסתבך בסמים ובאלימות, ואמא שמתמודדת עם סרטן השד (עובדה שנחשפת במשך שיחה רגועה על כוס קפה, ולא זוכה לשום אזכור נוסף בסרט).

הדיאלוגים, ברובם, מדובבים. המשחק הוא מהגרועים שנראו אי פעם. התסריט מגוחך באופן מסתורי, ועל פי דיווחים, קוצר בעריכה בעשרות אחוזים (שחקנים טוענים שבמקור זה היה הרבה יותר גרוע, קשה להאמין). הצילום הקולנועי מעולם לא היה פחות חינני, ובייחוד בסצינות הסקס שמשתלבות מפעם לפעם בסרט באופן די מעורר בחילה.

אין טעם להיכנס לרשימת הפגמים בעלילה, החורים התסריטאיים, ההחלטות השרירותיות והליהוק הביזארי. עדיף פשוט לצפות בסרט הזה; במצב רוח הנכון, מדובר באחת מחוויות הצפייה המצחיקות ביותר שנראו זמן רב. זה מתחיל בקטנות, כמו שורות תסריט גאוניות בטיפשותן ובחירות צילום תמוהות עד מדהימות - ועד לגדולות - כמו העלילה המחרידה, המשחק המזעזע והסצינות שאין בהן אפילו שמץ של משמעות. בולטת מעל כולן, לפחות מהבחינה המשחקית, הסצינה שבה ויסו ממרר בבכי מאולץ ונטול דמעות ,"You are tearing me apart, Lisa" קטע שזכה כמובן לפופולריות עצומה ביוטיוב.

הסרט מלווה בבונוסים אחדים, ביניהם סרטון "מאחורי הקלעים" ארוך ומשעמם בצורה חסרת תקדים, וראיון מדהים עם ויסו, שיושב ליד האח כשלצדו קישוטים דוגמת ורדים, כדורגל, כדורסל ורדיו שעון; ראיון שכמו הסרט, גם מרבית השורות בו מדובבות.

למרות הביקורות, שהכתירו את "החדר" כסרט נורא ואיום, היצירה של ויסו הצליחה לגעת בלבם של צופים אחדים, שהחלו למלא אולמות בהקרנות חצות בארצות הברית ולאחר מכן גם במדינות אחרות בעולם, ביניהן קנדה, בריטניה, אוסטרליה וניו זילנד. יש משהו באמנות הקולנוע - שדורשת כל כך הרבה מאמצים, כישרון וכסף - שהופך כישלונות קולוסאליים מעין זה לחוויות צפייה מרתקות. ההקרנות התמלאו, צופים החלו לדקלם את שורות התסריט וגם היוצר עצמו הבין את הפוטנציאל הקומי הקאלטי של הסרט, והחל לשווק אותו מחדש כ"קומדיה". *

,"The Room" האוזן השלישית



טומי ויסו ב''החדר''. התסריטאי, הבמאי, המפיק, המפיק בפועל והכוכב הראשי של הסרט



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו