בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דיאן קיטון שלא הכרתם

קיטון חוזרת למסך בקומדיה "קשה על הבוקר" ומגלמת בה מגישה נוקשה וגנדרנית בתוכנית בוקר. מה השתנה מאז השיק המבולגן שאיפיין אותה ב"הרומן שלי עם אנני"?

תגובות

דיאן קיטון מספרת על פרדוקס שיש בה. "אני אוהבת להיעלם", היא אומרת בפרץ של גילוי לב. "אבל יש גם צד אחר - אני מנסה להציג את עצמי לראווה". זה קונפליקט, היא מוסיפה, "קונפליקט קלאסי של אנשים שרוצים תשומת לב".

בשעת בוקר בחצר הדקלים במלון פלאזה בניו יורק, קיטון בהחלט הציגה את עצמה לראווה - סועדים משכימי קום התאמצו להציץ בכוכבת כשצעדה לשולחן פינתי - והשתדלה בנחישות רבה עוד יותר להצניע את זוהרה. היא לבשה מעיל טוויד של ברברי, גוני השחור-אפור שלו מאופקים כמעט באופן מוגזם, כאילו נועדו להדוף מבטים לא רצויים. "אני מניחה שיש אנשים שפתוחים לאפשרות של אקסהיביציוניזם יותר ממני", אומרת קיטון. "מבחינתי זה תמיד 'כן ולא, כן ולא'", היא מוסיפה בטלטול כף ידה כמו מטוטלת.

כאמני במה רבים, קולין, הדמות שקיטון מגלמת בקומדיה החמצמצה החדשה "קשה על הבוקר" (שעלתה בסוף השבוע לאקרנים בישראל), אינה מתלבטת בסוגיות כאלה. לדברי קיטון, הדמות היא מגישה נוקשה ומעריצה את עצמה בתוכנית חדשות בוקר שנאבקת על קיומה, והיא "האשה שאוהבים לשנוא". קולין המטופחת עד זרא מקפידה לשמור על חזות שלווה ודבקה בתפקידה גם אם פירושו של דבר לנשק צפרדע פשוטו כמשמעו בשידור, מעשה שהיא מבצעת בראוותנות מצחיקה בסרט.

"אחד המרכיבים של הדמות הוא הגנדרנות שלה", אומרת קיטון. היא עוסקת בהתייפות בסצינות המוקדמות, כובעה הבהיר והעליז צבוע בלכה כדי ללכוד את האור, עיניה ממוסגרות בשחור להעצמת האפקט, חמוקיה מודגשים בקשת מגוונת של תלבושות מחוטבות. הופעתה של קולין עוצבה כמין שילוב של מגישות של תוכניות בוקר, ובייחוד של דיאן סויר, שלדעתה של קיטון היא אחת הזוהרות בגזע הזה. כמו קולין, "אני גנדרנית", אומרת קיטון. "רציתי שהיא תהיה יפה".

התפקיד שונה מאוד מדמותה המציאותית, המצטנעת והאקסצנטרית, של הכוכבת. קיטון, בת 64, גילמה במשך חלק ניכר מהקריירה הקולנועית שלה, המתפרשת על 40 שנה, מבחר של דמויות הססניות ומרחפות באופן מעורר חיבה, והסוותה את גזרתה מאחורי שכבות בד, פניה וגופה מטושטשים במגבעות, בז'קטים גדולים מכפי מידתה, בחצאיות המלחכות את הקרסוליים ובכפפות - שלא לדבר על הסוודרים גבוהי הצווארון שהיא לובשת שנים כמעין קמיע.

התנהגותה הצנועה במובהק, המשותפת במידה משתנה לבנות דורה מהוליווד - בליית דאנר, מריל סטריפ, סיסי ספייסק, וג'יל קלייבורג המנוחה, למשל - מייחדת אותה על רקע עשרות הדיוות העכשוויות שנוטות לנופף, על המסך ובמציאות, במה שקיטון מעדיפה מאז ומתמיד להצניע.

היא היתה נאלצת להיות מוחצנת יותר אילו נכנסה לקרקס שבו מראים הכל ומספרים הכל, הוליווד של היום. "נראה שחלק גדול מההצלחה היום הוא הפיתוי שבדברים החזותיים", היא אומרת. "צריך לעשות כל מה שאפשר כדי להותיר חותם", להצטלם בתנוחות פתייניות על שערי מגזינים, לעצב קו אופנה, לחשוף הרבה עור, אומרת קיטון ללא שמץ של שיפוט בקולה.

לא מכבר ראתה קיטון תצלום של כוכבת הריאליטי קים קרדשיאן במגזין "W", לגופה רק שכבת צבע כסף. "הלסת התחתונה שלי נפלה", אומרת קיטון בהערצה. "לא הצלחתי להירגע מהישבן הכסוף הזה". תמונות נועזות כאלה יש בכל מקום, היא מציינת. "אי אפשר להתחמק מהן, צריך לקבל את זה".

בתפקידה החדש נדמה כי קיטון אימצה מעט מהראוותנות שעד כה נרתעה ממנה. היא זוכרת שהתחננה בפני צוות הצילום של הסרט להעצים את קולין, "לשקף את האור", להדגיש את הזוהר ואת הביטחון העצמי הנועז שלה. היא נזכרת שכשעבדה עם מעצב התלבושות פרנק ל' פלמינג, "ניסינו להכניס אותי לבגדים הדוקים, לחולצות צמודות ולחצאיות עיפרון שהיו אמורות לתת לי קו מותן".

כשהגיע הזמן לבטא את הסקס-אפיל שלה, קיטון אחזה במקל בשני קצותיו. "פתחנו אותה בצוואר", אומר פלמינג, "אבל נתנו לה שרשרת פנינים שתכסה מה שהיא לא רצתה לחשוף". הסילואטה חובקת הגזרה של קולין חורגת מסגנונה הטבעי של קיטון, שמעדיפה קווים סלחניים יחסית של מעילים ושמלות בעיצוב מארני, בלנסיאגה וסטלה מקרטני. "סילואטה, זה לא המרכיב הראשי שאני עובדת אתו", אומרת השחקנית, שחוש האופנה המדויק שלה התחדד על תמונות של הדוגמניות הכחושות, לפעמים חסרות הגזרה, במגזין "ווג" של סוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70. כשיצרה את קולין, היא אומרת, "התמקדנו בפנים - איך אפשר לשמור על פנים זקופות, היא מלכת יופי. כשמאבדים את זה", מוסיפה קיטון באהדה גלויה, "זה מעין גירוש מגן עדן".

רוג'ר מיצ'ל, שביים את קיטון בסרט, מספר: "הגנדרנות של הדמות שיעשעה אותה. היא היתה מודעת לעצמה ולעגה לעצמה - גישה ספורטיבית שאיפשרה לה לראות את הצד המצחיק בעיסוק המוגזם של קולין בהופעתה החיצונית".

במלון פלאזה, קיטון חוזרת לעמדתה המקורית. "אני דבקה בקונצפט הכיסוי", היא אומרת. היא לא ממש צחקה כשאמרה שהיא רוצה לעצב קו אופנה של סריגי גולף - "בכל צבע, אפילו משבצות". הרעיון אינו בלתי מציאותי, בהתחשב בהצעות הרבות שהתגלגלו לפתחה בתחום האופנה, אך היא דחתה אותן, בעקבות "הרומן שלי עם אנני", הסרט מסוף שנות ה-70 שבו הציגה קיטון שיק מבולגן שנבנה סביב כובעים גבריים, מכנסי באגי וז'קטים גדולים - לוק שנראה באחרונה על מסלולי תצוגות האופנה העכשוויות.

להסתרה יש יתרונות. "זה משהו שצברתי בו מומחיות", אומרת קיטון. הנטייה שלה להסתיר היא אחת המגרעות הגדולות ביותר שלה, "אבל הפכתי את זה למשהו טוב".



דיאן קיטון, במרכז, והריסון פורד ב''קשה על הבוקר''. לנשק צפרדע בשלווה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו