בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"בעולם טוב יותר" - הבחירה הלא ראויה בתולדות האוסקר לסרט הזר

סרטה היומרני והמעצבן של הבמאית הדנית סוזאן ביר, הוא מתהדר באמירות שטחיות ובמניפולטיביות רגשית

תגובות

במרכזו של "בעולם טוב יותר", סרטה היומרני והמעצבן של הבמאית הדנית סוזאן ביר, שזכה השנה בפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר, ממוקמת מלודרמה צנועה לבני הנעורים; אילו התמקדה בה ביר, התוצאה היתה עשויה להיות אחד מאותם סרטים שמיועדים בעיקר לקהל צעיר, אך גם מבוגרים עשויים ליהנות מהם בשל דרך טיפולם בקשיי ההתבגרות ובשאלות המוסריות המתלוות אליה.

במרכז המלודרמה הזאת ניצבים שני ילדים, שנהיים חברים. כריסטיאן (ויליאם יונק נילסן) הוא ילד כועס. הוא כועס כי אמו מתה מסרטן, כי אביו (אולריך תומסן), שהבטיח לו שאמו לא תמות, לא עמד בהבטחתו, וכי בעקבות מותה עברו אביו והוא לגור אצל סבתו באזור שבו הוא אינו מכיר אף אחד.

בבית הספר החדש שבו הוא לומד מתחבר כריסטיאן עם אליאס (מרקוס ריגארד), שהבריון של המוסד מתעלל בו דרך שגרה. כעסו של כריסטיאן מיתרגם לאלימות כאשר הוא מגן על אליאס מפני אותו בריון. מאחר שהוא מצליח בכך, הוא מסיק שהדרך היחידה להתמודד עם תוקפנות היא באלימות. אמונתו זו נקלעת למשבר כאשר אביו של אליאס, אנטון (מיקאל פרסברנדט), נמנע מלהתמודד בדרך דומה עם גבר אלים שתוקף אותו.

לנוכח חולשת אביו של אליאס, שמתחברת בתודעתו של כריסטיאן עם חולשתו של אביו שלו - שלא מנע את מות אמו, ולקראת סוף חייה אולי אפילו סייע לה למות - כריסטיאן משכנע את אליאס להשתתף עמו במבצע נקם נגד הגבר שתקף את אנטון.

חלק מכוחו של חלק זה בעלילת הסרט נובע משרטוט דמותו של כריסטיאן, שלמרות שמו איננו מתכוון להגיש את הלחי השנייה כאשר פוגעים בו או בזולתו. הודות להופעתו היעילה של נילסן בתפקיד הזה, הופעה שכולה חומרה מרוכזת, יש לנו הרגשה שאנו ניצבים בפני התהוותו של פסיכופת בדרך, אלא אם כן אותו ילד במצוקה ייגאל ברגע האחרון.

הסיפור הזה יכול היה לשמש בסיס לסרט טוב, אך ביר אינה מסתפקת בו ומרגישה מחויבת להקביל אותו לסיפור נוסף. בסיפור זה מעורב אנטון, שהוא רופא העובד במחנה פליטים באפריקה ומבלה רק חלק מזמנו עם בנו; אליאס מתגורר עם מריאן (טרינה דירהולם), אמו, אשתו בנפרד של אנטון. במשך עבודתו במחנה הפליטים נקלע אנטון לבעיות של מוסר, שאמורות לשקף בדרך זו או אחרת את הדילמות המוסריות שבהן מעורבים בנו וחברו.

ההקבלה שביר עושה בין הסיפור האפריקאי לסיפור שמתרחש בדנמרק היא לא רק מלאכותית, מאולצת ושטחית, אלא גם מעוררת רתיעה. לביר ולתסריטאי שלה, אנדרס תומאס ינסן, יש כנראה משיכה לגיבורים מהמערב שעובדים בעולם השלישי - גיבור סרטה "אחרי החתונה" מ-2006, שגם אותו כתב ינסן, עבד בבית יתומים בהודו וחזר לדנמרק, שבו התרחשה מרבית העלילה, כדי לגייס לו כספים. ואולם, אופן טיפולם בנושא הזה, ב"בעולם טוב יותר" אף יותר מאשר ב"אחרי החתונה", מעלה ניחוח לא נעים של פטרונות וצדקנות.

יתרה מזאת, הסצינות בסרט שמתרחשות במחנה הפליטים באפריקה נושאות אופי רומנטי וסנטימנטלי, שרק מחריף את תחושת הרתיעה שהן מעוררות.

הדידקטיות מניעה את הסרט; אין בו כמעט סצינה אחת שאינה מבקשת "לומר משהו" על האופן שבו האדם אמור להגיב לתוקפנות, אלימות ואי-צדק. התחושה המלווה את הצפייה היא שאנחנו נוכחים בשיעור חברה, שהשאלות העולות בו הן מהסוג האלמנטרי ביותר: למשל, האם רופא, מטעם שליחותו המקצועית, מחויב לטפל גם במפלצת אנושית, במקרה הזה גבר אפריקאי בעל מראה דוחה במיוחד, שנהג לרצוח נשים בהריון לשם התענוג שבדבר. זו מסוג השאלות שעולות לרוב לדיון בסדרות בית חולים טלוויזיוניות. ומי שמנחה את השיעור הזה, לא רק שהיא מתנשאת מעלינו ומעל לדמויות המשמשות לה דוגמה לתזות שהיא מבקשת להציג, אלא שאמירותיה מביעות שטחיות רעיונית ומניפולטיביות רגשית.

אין זה מפתיע שסרטה של ביר זכה באוסקר, מכיוון שלבמאית שלו יש קשרים לתעשייה ההוליוודית. ב-2007 היא כבר ביימה בארצות הברית סרט ושמו "דברים שאיבדנו באש" בכיכובם של האלי ברי ובניסיו דל טורו, וב-2009 ביים ג'ים שרידן גרסה אמריקאית של סרטה "אחים" מ-2004, בכיכובם של נטלי פורטמן, ג'ייק ג'ילנהול וטובי מגווייר. כמו כן, אמריקה אוהבת סרטים שנושאים מסר דידקטי, חושפים מצפון חברתי ומתעסקים בשאלות של מוסר, ולא ממש משנה לה אם העיסוק בסוגיות האלה הוא רציני או אחראי. עם זאת, הבחירה ב"בעולם טוב יותר" כסרט הטוב ביותר של השנה החולפת, שאינו דובר אנגלית, תיזכר כאחת הזכיות הכי לא ראויות בתולדות הפרס הזה.

"בעולם טוב יותר". בימוי: סוזאן ביר; תסריט: אנדרס תומאס ינסן; צילום: מורטן סובורג; מוסיקה: יוהן סודרקוויסט; שחקנים: מיקאל פרסברנדט, ויליאם יונק נילסן, מרקוס ריגארד, טרינה דירהולם, אולריך תומסן



מתוך ''בעולם טוב יותר''. דידקטיות שהוליווד אוהבת



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו