ניכרים דברי אמת

תיאטרון באר שבע מעלה את "הבוגד", מאת בועז גאון וניר ארז

מיכאל הנדלזלץ - צרובה
מיכאל הנדלזלץ
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מיכאל הנדלזלץ - צרובה
מיכאל הנדלזלץ

את עיקר העבודה עשה הנריק איבסן הנורווגי לפני כ-130 שנים: סיפור על אידיאליסט המגלה זיהום בחברה שבה הוא חי, מנסה לספר את האמת לאותה חברה, ונרמס ובסופו של דבר מוקע מתוכה. לפני כמה שנים ראינו בארץ תיאטרון סקנדינבי מראה כיצד המחזה הזה יכול להיות אל-זמני ומרתק.

בתיאטרון באר שבע הלכו לכיוון אחר, והפכו אותו למקומי-ישראלי: העלילה מתרחשת בעיירה דרומית שאזור התעשיה שלה מזהם את האוויר ואת מי התהום; אח אחד מנסה לעורר את דעת הקהל אבל נתקל באחיו ראש המועצה, בטייקונים שקונים הכל בכסף ובעיתונות מושחתת.

ובגלל שהדבר - גיור המחזה והעלאתו - נעשה בצנעה וביושר, זה גם עובד. נכון שהייתי יכול לראות פתרון חזותי מעניין יותר, אבל אני לא יכול להכחיש שהעיבוד המקומי מאוד משכנע ומרתק.

ולא פחות מכך התרשמתי מהמשחק, כשהדמויות האיבסניות מקבלות צבע וצליל מקומי. נכון שיוסי צברי בתפקיד העיתונאי המקומי גנב כהרגלו את ההצגה, אבל דווקא על רקע זה אינני יכול שלא להעריך במיוחד את עיצוב תפקיד הבת (יעל איתן), חמו של הגיבור, טייקון א' (ולדימיר פרידמן), התעשיין המקומי החלקלק המצטט מן המקורות וקונה את כולם (זוהר שטראוס) וראש המועצה, היודע לעבוד על כולם (יונתן צ'רצ'י).

אך עיקר השבח מגיע לאמיר קריאף בתפקיד המדען האידיאלסט, שמוצא עצמו מוקע כבוגד. דווקא התמימות בהתנהגותו לאורך כל המחזה מעניקה כוח למונולוג הסופי שלו, בו הוא ניצב בקדמת הבמה ואומר לקהל את האמת בפנים: "אתם מסריחים". ועוד לפני שירד האור, הקהל הבאר-שבעי מחא לו כפיים. ואני שאלתי את עצמי האם מפני שיכלו לנשום לרווחה שזו רק הצגה, או מפני שקלטו שהוא צודק והם - וכולנו - מאפשרים שיקנו אותנו, יסתמו לנו את הפה ואת האף, ואנחנו נריע, ולא נצא לכיכרות.

תיאטרון באר שבע מעלה את "הבוגד", מאת בועז גאון וניר ארז, שגם ביים, על פי "אויב העם" מאת הנריק איבסן. תפאורה: ניב מנור. מוזיקה: רן בגנו.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ