בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ממשיכים לעשות היסטוריה: הסדרות האמריקאיות חוזרות אל ימי הביניים

גילוי עריות על רקע גבעות מוריקות ושחיתות של לובשי גלימות וכתרים. שלוש סדרות חדשות בכבלים האמריקאיים מעידות כי הקהל כבר לא חושש לחזור אל ימי הביניים

תגובות

החודש, בעוד זוכרים אנו את יציאת מצרים, ערוצי הכבלים האמריקאיים חוזרים להיסטוריה קצת יותר קרובה. לא פחות משלוש סדרות תקופתיות - ז'אנר שפעם נחשב למוקצה בטלוויזיה - עולות כמעט במקביל. "קמלוט" עלתה בסוף השבוע שעבר בערוץ סטארז (שכבר מתמחה בסדרות תקופתיות כמו "ספרטקוס"), וקבעה שיא צפייה לערוץ שלה. היא תעלה בעתיד בערוצי יס. "הבורג'ס" עלתה בסוף השבוע האחרון (וזכתה גם היא להצלחה וצפייה מרובה) בשואוטיים. בסוף החודש הזה היא תעלה בהוט. "משחקי הכס", עוד סדרה על ימי הביניים תעלה בסוף החודש ב-HBO וימים ספורים אחר כך ביס.

החיבור של ערוצים חסרי כללים נוקשים, בניגוד לאלה של רשתות השידור הארציות, עם תקופות בהיסטוריה שבהן התמודדו עם כללים משוחררים, מניב ניגודים כמו גילוי עריות על רקע גבעות מוריקות (שצולמו באירלנד, באנגליה ובמלטה); שחיתות בצמרת של לובשי גלימות וכתרים; דו קרב פיסי ומילולי, גדיעת אברים, הרעלות וקללות במבטא בריטי (גם כשמדובר באפיפיורים ברומא). מדובר בתקופות שהשמירה על זכויות קטינים מפני בגירים לא היתה קיימת (את זה רואים גם בסדרות תקופתיות כמו "אימפריית הפשע"), וודאי שלא זכויות האשה מפני בעלה, אביה, אחיה או כל אחד אחר.

כבר ב"רומא" ו"דדווד" של HBO ו"שושלת טודור" של שואוטיים הוכח כי סדרות היסטוריות יכולות להיות רוויות אלימות ומין לא פחות מסדרות עכשוויות. בעבר נחשבו סדרות תקופתיות למרחיקות קהל, אבל כיום ברור כי הפוליטיקה והיצרים של הדמויות בהן אינם שונים מאלה המוכרים לצופים של היום. גם התלבושות והתפאורה מושכות ואקזוטיות.

כל כך מושך הז'אנר הזה השנה, שלמשפחת בורג'ה מהמאה ה-15 יהיו לא פחות משתי גרסאות טלוויזיונית בכבלים בהפרש של כמה חודשים. HBO יעלה בספטמבר את "שושלת בורג'ה" (אף שדווקא שואוטיים היא ששידרה את "שושלת טודור" שקדמה ל"בורג'ס"), מיני סדרה על המשפחה התככנית, שיצר טום פונטנה ("אוז", "רצח מאדום לשחור").

את הסדרה האפית של שואוטיים, שעונתה הראשונה כללה תשעה פרקים, על המשפחה האיטלקית, מושכי החוטים וממליכי האפיפיורים במאה ה-15 יצר, כתב וגם לפעמים ביים במאי הקולנוע ניל ג'ורדן. ג'רמי איירונס מככב בה בתפקיד האפיפיור המושחת. את המשפחה הרצחנית שבמרכז הקו-פרודוקציה של HBO מפיק פונטנה עם כריס אלברכט, שהיה מנכ"ל HBO. הסדרות ההיסטוריות בימינו מתאפיינות גם באיכות הפקה גבוהה. לפיכך הן גם יקרות מאוד. ה"בורג'ס" עלתה 45 מיליון דולר. "שושלת בורג'ה" 40 מיליון דולר.

מריו פוזו, מחבר הספר "הסנדק", שכתב ספר על משפחת בורג'ה כינה אותה "משפחת קורליאונה של הרנסנס". "ניו יורק טיימס" מעיד על דמיון גם למשפחת סופרנו. ואכן, דמותה של לוקרציה בורג'יה, הבת הצעירה של המשפחה האיטלקית ההיא, שימשה השראה לדמותה של אמו של טוני סופרנו. "'הבורג'ס' אינה רק סאגה על הרעלות ונשים בשלות, כמו בסרט של קן ראסל", אמר ניל ג'ורדן בראיון ל"ניו יורק טיימס". "הנושאים האלה קיימים אצלנו, אבל בהקשר היסטורי". מבקרי הטלוויזיה האמריקאים נוטים להסכים. "ציפיתי לראות עוד אופרת סבון עם סצינות עירום וצוות שחקנים גדול. היא גם כל זה, אבל היא גם טובה. וממכרת", נכתב באתר "סלון". "לא רק בגלל הדם והציצים, אלא משום שהיא מכניסה את הצופים לעולם לא מוכר ומראה כיצד הוא פועל".

"משחקי הכס" ו"קמלוט" הן סדרות תקופתיות עם יסודות של פנטסיה. ל"קמלוט" היו אחוזי צפייה גבוהים, אבל הביקורות פושרות. מורין ריאן מ"טי-וי סקווד", סיכמה זאת כך: "הדבר הכי טוב ב'קמלוט' הוא הרצון הלא יומרני והחיוני שלה לבדר. היא אינה מתייחסת לעצמה ביתר רצינות, למרלין יש חוש הומור יבש, ויש שם כמה סצינות כפריות מופלאות".

"משחקי הכס", כמו "קמלוט", מתרחשת בימי הביניים כביכול וגם היא אינה היסטורית במובן המקובל של המלה. "משחקי הכס" מבוססת על ספריו של ג'ורג' ר"ר מרטין שזכה לכינוי "ג'ר"ר טולקין האמריקאי". הסדרה נחשבת לגרסת הטלוויזיה של "שר הטבעות". גם בה משפחות יריבות ותככניות, מין למכביר (כולל גילוי עריות), טבח, רמייה ומריבות על כוח ועוצמה, כל זה בלבוש של סנדלים ופרוות בטבע הפראי - שהחורף בו אין-סופי.

יוצרי הסדרה, דייוויד ביינוף וד"ב וייס, יודעים כי יש לה מעריצים דקדקנים ולכן הם ניסו ככל האפשר להיות נאמנים ליצירות הכתובות ובו-בזמן למשוך לסדרה עתירת הפרטים את אלה שלא קראו את הספרים. הביקורות מעידות כי הצליחו בכך. ועוד נאמר, כי שלא כמו סדרות התקופתיות האחרות, זו גם מתאפיינת בהומור.

"משחקי הכס", שהעונה הראשונה שלה נמשכת עשרה פרקים, הוא סיפור מורכב עם הרבה מאוד דמויות ועלילות, המתרחש במקום הבדיוני "וסטרוס". לפי "הוליווד ריפורטר", "היא מסוג הסדרות שבתום צפייה בפרק הראשון, ממש רוצים שכל תשעת הפרקים האחרים יהיו מוצעים לצפייה מיידית".

רוק סביב השעון

טינה פיי, כוכבת, תסריטאית ומפיקה הסדרה המעולה "רוק 30", יכולה לצרף כעת לשמה גם את התואר סופרת. ספרה החדשה "Bossypants" (כינוי גנאי ילדותי למישהו שתלטן) כולל אוסף מאמרים על אימהות, עסקי השעשועים וקומדיה. לפי המגזין "אטלנטיק", הוא מציג את "ההומור רווי שנאה עצמית שלה, שבזכותו פיי קצרה שבחים רבים כל כך בקולנוע ובטלוויזיה".

"בוסיפאנטס" אינו ספר זיכרונות, אלא שילוב של התבוננות ביקורתית לצד תובנות עוקצניות, נכתב ב"ניו יורק טיימס". אבל הוא גם מתאר את ילדותה בפרוור בפנסילבניה, המעבר שלה ב-1992 לשיקגו, ולימודיה בתיאטרון המקומי "סקנד סיטי". להלן דוגמה לעקיצה שכזאת: "רק בעולם הקומדיה", כותבת פיי בספרה, "נחשבת אשה לבנה צייתנית מהפרוורים לקבוצת מיעוט". עוד היא מציינת בספרה את אחד מרגעי השיא הפמיניסטיים - "לראות את איימי פולר בחודש תשיעי להריונה שרה ראפ בחיקוי של שרה פיילין וגורמת לקהל לשאוג מצחוק".

פיי בספר מזכירה מאוד בקולה הספרותי את ליז למון, הדמות שהיא מגלמת ב"רוק 30", אף שהיא מייחסת בספר את רוב ההצלחה של הסדרה לאלק בולדווין, המגלם בה את ג'ון דונגי. למעריציה היא אומרת דרך הספר "אם יש לכם דעה, אנא הרגישו חופשי להעביר לי אותה כתובה על פתק מתחת לדלת בשירותים ציבוריים. זה מה שכולם עושים".

שכונת התקווה

"למה היא לא מחייכת?" מבקש לברר אבי תינוקת בת חצי שנה, שנחתה לגידול בידיו. "אולי היא פשוט כלבה", קובעת האם. אולי. הסבר אחר יכול להיות שהתינוקת נאלצה להיפרד מאמה, מישהי שבילתה לילה אחד עם גיבור הסדרה "לגדל את הופ", התבררה כרוצחת סדרתית והוצאה להורג.

"לגדל את הופ" (שם בעל משמעות כפולה ואופטימית באנגלית), שתעלה בשבת בערוץ יס קומדי, היא סדרה נוספת בז'אנר ה"זבל הלבן" מאת יוצר שהתמחה בתחום זה, גרג גארסייה ("קוראים לי ארל"). זוהי סדרה הצוחקת על ועם השכבה הסוציו-אקונומית הזאת. היא מצליחה לצקת בנוסחה של גבר ילדותי המתמודד עם גידול תינוקת גם אירוניה ואפילו סאטירה לפרקים.

את ג'ימי, אבי הילדה בן ה-23 שאמה קראה לה במקור פרינסס ביונסה, מגלם לוקאס נף, אבל רוב ההומור שלה נובע דווקא מהיחס של הוריו, הסבים של התינוקת (השחקנים מרתה פלימפון וגארט דילוהנט). השניים היו רק בני עשרה כשהולידו את ג'ימי והם בקושי הצליחו להשאיר אותו בחיים. את זה אפשר ללמוד משלל פלאשבקים של ג'ימי מילדותו. עתה, כשיש להם זמן לעסוק במה שהם רוצים - כמו לאגור באופן כפייתי זבל - לא מתחשק להם לטפל בתינוקת מחוסרת אם. אבל הם מתרצים לבסוף.

ג'ימי, מאייר בפוטנציה שמנקה בריכות שחייה בעסק של אביו הליצן, הולך יום אחד למרכול כדי לקנות דברים לתינוקת. הוא פוגש בקופאית ששמה סברינה (שאנון וודוורד), שהמרד הקטן שלה מתבטא בהחלפת מוצרים על המדפים במקום וציורי פנים על מלונים במחלקת ירקות. הוא מתאהב בה מיד, כמתבקש, והצופים מוזמנים להתאהב בסדרה בהתאמה.

לא מנותקים מהמציאות

יוצרי תוכניות הריאליטי בעולם אמנם עוד לא הגו סדרה כמו "המחנה", ההמצאה הסאטירית המצוינת של "ארץ נהדרת", אבל הם ממשיכים להרחיק לכת. הז'אנר נהפך לקיצוני כל כך, שב"ניו יורק טיימס" הציעו חידון ובו על הקוראים לנחש אילו מהפורמטים המתוארים הם תוכניות אמיתיות חדשות ואילו לא. בין האמיתיות אפשר למצוא את "אקסטרים קופונינג", העולה היום בערוץ טי-אל-סי האמריקאית, שבה צרכנים חסכנים ינסו לקנות בקופונים מעטים ככל האפשר רכוש רב ככל האפשר. "ג'יגולוס" היא סדרה שבה מתועדים בחיי היום-יום שלהם גברים רגילים שעובדים גם כנערי ליווי. היא תעלה מחר לשידור בערוץ שואוטיים.

"הרה על עקבים", שעלתה אתמול בערוץ בראבו, היא דוקו-דרמה על רוזי פופ, תומכת הריון לנשות החברה הגבוהה בניו יורק. רוזי עוזרת לנשים המפונקות לא רק לעצב את חדר הילדים העתידי באופן פזרני, אלא גם להתמודד עם הטראומות והחששות של האימהות שבדרך. "לעולם לא עירום" היא סדרה העוקבת אחר אנשים שההפרעה הנפשית שלהם היא שהם אינם מוכנים להימצא בעירום בשום רגע ביממה - ישנים, מתקלחים בבגדים וגם מחליפים בגדים כשהם מכוסים ולבד. בינתיים סדרה זו עוד לא קיימת; מפיקי "ההתמכרות המוזרה שלי" של טי-אל-סי מחפשים באינטרנט אנשים שיהיו מוכנים להשתתף בה.

סדרה שאינה קיימת במציאות היא "לחיות בשתיקה", המבוססת על פרק מ"אזור הדמדומים" שבו אדם מתערב עם חברו על מיליון דולר שיצליח לא לדבר במשך שנה. לציון 50 שנים לתוכנית הציעו ב"ניו יורק טיימס" תוכנית ריאליטי שרעיון זה יהיה בבסיסה. אבל יהיה לה גם טוויסט - משתתפים בנוסח תוכנית הריאליטי הידועה לשמצה "חוף ג'רזי" של אם-טי-וי ינסו לדובב את השותקים. הרעיון, לידיעת יוצרי הפורמטים, עוד לא נחטף.



הבורג'ס


משחקי הכס



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו