בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עיצוב | ביקור בית: חדר המלביש

רהיטים משוק הפשפשים, מכונות תפירה, מזוודות ומסכות. מעצב התלבושות מאור צבר אוסף אל ביתו מכל הבא ליד

תגובות

למרות עיסוקו כמעצב תלבושות, מכונת התפירה בסלון הדירה של מאור צבר משמשת כקישוט בלבד ושייכת לצד האחר, האספני, שלו. "קיבלתי אותה מסבתא שלי, ולמרות שהיא פועלת, החלטתי לשים אותה בסלון. יש לי מספיק מכונות עובדות כרגע", הוא אומר, ומתכוון למכונות הממוקמות בשני החדרים הסמוכים, המשמשים אותו כסטודיו. צבר, בן 32, יליד חיפה ובוגר המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר, עיצב בין השאר תלבושות ללהקת המחול הקיבוצית, אנסמבל הרצליה, הבימה, המדיטק, להקת מיומנה והאופרה הישראלית. בנוסף, הוא מלמד בשנקר עיצוב במחשב באמצעות תוכנות פוטושופ ואילוסטרייטור, כולל הכנת פרזנטציות לאופנה, איורים טכניים ועוד.

לפני שנתיים הוא זכה בפסטיבל חיפה להצגות ילדים בפרס על עיצוב תלבושות, ובחול המועד פסח השנה תועלה באותו פסטיבל הצגה נוספת שאת תלבושותיה עיצב, "האוצר שבהר".

כשהוא נשאל איך איך הוא מחליט מהי התלבושת המתאימה, הוא עונה "זה מתחיל בקריאת המחזה ובשיחות עם הבמאי ועם מעצב הבמה. אני מנסה להבין מה העולם שאנחנו רוצים ליצור, מי הדמויות ואז מחפש השראה. אחר כך עוברים לסקיצות. זה שונה מאוד מעיצוב אופנה מסחרי. אני לא לא מנסה לעשות עבודה אופנתית או מעודכנת, אני לא צריך למכור מוצר. מצד שני אני לא אעצב בגד אוונגרדי שיחזיק מעמד רק הצגה אחת. וצריך גם לזכור שהשחקן אמור להרגיש נוח בתלבושת, שלא יתלונן, ושהבגד יחמיא לו".

כיוון שאופנתיות אינה חלק מהעניין, גם הקהל פחות משמעותי מבחינתו. "כשאתה מעצב תלבושות לתיאטרון לא אכפת לך מה הקהל יגיד. אתה מביא את עצמך ועומד מול הבמאי והשחקנים. בפניהם אתה צריך לתת את הדין".

בדירה הנוכחית ביפו, בפינת הרחובות יפת ויהודה מרגוזה, גר צבר כשנתיים עם בן זוגו ועם פוסי, חתול פרסי שחור-אפור בן10. "רציתי בית שיהיה לי כיף לגור בו, שייתן לי השראה, שיהיה מספיק גדול כדי להכיל גם את הסטודיו, ושהשכירות לא תהיה בשמים. אני אוהב את המיקום, קרוב לשוק הפשפשים. אמנם הרעש קצת מפריע - אבל בקטנה, כבר התרגלתי".

שטח הדירה 150 מ"ר והתקרות הגבוהות מתנשאות לגובה 5-6 מטר. מימין לדלת הכניסה - המטבח ומרפסת השירות, משמאלה - פינת האוכל והסלון המוביל לשאר חלקי הבית. הריהוט אקלקטי, רובו משוק הפשפשים ומדברים שצבר מצא ברחוב ושיפץ בעצמו. בקצה הסלון מעל חלונות העץ, שלושה ויטראז'ים ארמניים בצבעי צהוב, אדום וכחול, ירושה שקיבל מבעלי הבית. "הסלון הוא החדר שאני הכי משקיע בו. הבית כל הזמן משתנה. כל פעם שאני קונה משהו חדש כל הבית זז אתו. את בן הזוג שלי זה ממש משגע, אבל אני חייב שינויים".

בין הפריטים המאכלסים את הסלון הלקטני המעוצב בטוב טעם אפשר למצוא בין השאר מסכות שיצר לפרויקטים שונים; תצלומים ממוסגרים המתעדים את צבר, סבו, אביו, בן זוגו ואחרים; ארון מדפים הכולל קובייה הונגרית, בבושקה מפורקת, כוסות זכוכית מעוטרות; ערימת מזוודות ותיבות; משקל ישן וספרייה עם ספרי עיצוב וקריאה ("אני אוהב שרואים את כל הספרים, שהם לא בחדר נסתר").

"אני לא מחפש להתאים סטים או אחידות סגנונית", הוא מציין. "אני אוהב אקלקטיות, אני מטבעי אדם מאוד אקלקטי. אני גם מאוד אוהב צבע ופולקלור. יש בי איזו משיכה רומנטית לעבר. אבל הכי חשוב לי לאהוב את הפריטים הפזורים בבית. וכאן לצערי המחיר משחק תפקיד. חלק מהפריטים קניתי, ויש חפצים שקיבלתי מסבתא".

מעל הטלוויזיה תלויה סדרת תצלומים שצילם. "רוב העבודות מחכות עדיין במחשב, אבל הסדרה הזאת הוצגה. היא נוצרה מתוך המשיכה העזה שלי לשנות ה-50. עניין אותי המבט הציני על נשים באותה תקופה, ומעמד האשה בכלל. בכל העבודות שלי אני מצולם, לרוב בתחפושת. רק בסדרה האחרונה אני מצולם כגבר, וגם זה כמובן בסימן שאלה", הוא מוסיף בחיוך.

בעיצוב הבית הוא נדרש להתחשב גם בטעמו של בן הזוג. "בן הזוג שלי מאוד אוהב צמחייה אז אני משלב גם עציצים. אם זה היה תלוי בי הצמחים היו מתים, אבל הוא דואג להשקות אותם. את המשקל על השולחן בפינת האוכל קניתי לו כמתנה כי הוא נורא רצה משקל כזה. שמתי בו לימונים, ועכשיו הוא מחליף את קערת הפירות המסורתית. רק אהילים חסרים, כי אנחנו פשוט לא מצליחים להגיע לתקרה הגבוהה".

מצדו האחד של הסלון יוצאת דלת לחדר השינה ולמקלחת עם השירותים הצמודים. עיצוב הפנים של החדר שקט יותר, הקירות לבנים יותר, אולם גם פה אפשר להבחין בעיסוקו של צבר: מעל ארון הבגדים הוא תלה מוט בין שני הקירות, המשמש לתליית מעילי החורף ולתלבושות מיוחדות. אפשר להגיע אליהם רק עם מוט ארוך שוו ברזל בקצהו. מעל המיטה תלויה קופסה ששימשה בעבר סדרים בבית דפוס, המכילה מזכרות ומתנות מיניאטוריות.

צדו האחר של הסלון מוביל לחלק השני של הדירה, ובו חדר עבודה נוסף המשמש את בן הזוג, אמבטיה וחדר כביסה וסטודיו המתפרש על שני חדרים.

אחד החדרים משמש להדבקה וליצירת אביזרים ובו נמצא גם המחשב. החדר השני משמש לתפירה ובו שלוש מכונות תפירה, ארון בדים גדול, לוח השראה, פריטי לבוש שונים, בובות דיגום ולוח חוטי תפירה צבעוניים בכניסה. "אני נורא מבולגן בחיים אבל הדברים של הסטודיו צריכים להיות מסודרים, אחרת אני לא מוצא כלום", הוא אומר. "את חוטי התפירה אני מסדר לפי הצבע, זה גם מאוד נוח וגם מאד יפה. חוץ מזה אני אוהב לקנות כל מיני פריטי לבוש מעניינים, כמו הטוניקה הסינית מהמאה ה-19 או הז'קט הרומני הזה. הם נותנים לי השראה. תראה איזה יפים הם".

המעוניינים להשתתף במדור, מוזמנים לפנות לדוא"ל yuvals@haaretz.co.il



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו