בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

העיצוב הישראלי שולח קרניים אל העתיד

העיצוב הישראלי יזכה לחשיפה רחבה בשבוע העיצוב של מילאנו שייפתח מחר - כ-50 מעצבים ישתתפו בתערוכה מרכזית. בין העבודות הישראליות שיוצגו במסגרות נוספות ביריד בולט מיצב תאורה ששולח קרניים מפתיעות אל העתיד

תגובות

שבוע העיצוב של מילאנו, שייפתח מחר, הוא המקבילה של עולם העיצוב לביאנלה של ונציה, שמוקדשת שנה אחת לאמנות ובשנה שלאחריה לאדריכלות, וזוכה לחשיפה תקשורתית והתעניינות בינלאומית רחבה. שבוע העיצוב במילאנו כולל תערוכה מסחרית אחת גדולה ("סלון הרהיטים") ומאות אירועי לוויין קטנים יותר שמתקיימים ברחבי העיר. אף שמדובר בתערוכות שהמבנה שלהן שונה מביאנלה, גם במילאנו אפשר למצוא לצד התצוגות של החברות המסחריות ביתנים של מדינות שמבקשות להציג לראווה את העיצוב המקומי שלהן.

אלי רוזנברג, אחד מאוצרי התערוכה "פרומיס דיזיין", שתוצג במילאנו ותנדוד לאחר מכן גם לשבוע העיצוב בפאריס, סבור כי הגיע הזמן שישראל תכיר בחשיבותו של העיצוב המקומי ותראה בו תחום הראוי לחשיפה, כזה שיכול לשווק לעולם צדדים פחות מוכרים שלה. בתערוכה, המתקיימת במימון משרד החוץ (בסך מיליון שקלים), יציגו כ-50 מעצבים ישראלים, צעירים בצד ותיקים. כ-60 הפרויקטים המוצגים יחולקו לחמש קטגוריות: תעשייה, קראפט, ייצור עצמי, מחקר ו"חזרה לפרימיטיבי". מיקום התערוכה מבטיח חשיפה גדולה: היא תוצג ב"ונטורה למברטה", מרכז חדש באזור למברטה שהוקם בשנה שעברה ובו מתמקדים אירועי העיצוב העצמאיים שמחוץ ליריד המסחרי.

רוזנברג, בן 42, בוגר המחלקה לעיצוב תעשייתי בצלאל, מתגורר באיטליה מאז 1998. במקביל לעבודתו כמעצב, הוא אוצר מאז 2001 תערוכות של עיצוב ישראלי, רובן באיטליה. הגדולה שבהן הוצגה ב-2005 במוזיאון הטריאנלה במילאנו במסגרת שבוע העיצוב ונקראה אף היא "פרומיס דיזיין". באוצרות של "פרומיס דיזיין" הוא שיתף פעולה עם פרופ' ואני פסקא, היסטוריון איטלקי של עיצוב.

"כשהגעתי לאיטליה שמתי לב שבתחום של תרבות ישראלית, העיצוב לא היה על הפרק", מספר רוזנברג בשיחת טלפון מהסטודיו שלו ברומא. "נספחי תרבות לא הכירו את תחום העיצוב. מאז 2005 ניסיתי לקיים עוד תערוכה, אבל לצערי לא הצלחתי לשכנע את משרד החוץ, שגם אז היה המממן הכמעט בלעדי.

"כיום, מדינות מתקדמות שיודעות לשווק עצמן רואות בעיצוב כלי למיתוג שעוזר לקדם לא רק את התרבות אלא גם את הכלכלה", הוא מוסיף. "נוח להשתמש דווקא בעיצוב מבחינה תרבותית מכיוון שבדרך כלל אין בו הבעייתיות הפוליטית שיש באמנות. לכן זו פלטפורמה נוחה לקדם את התדמית של ישראל".

עפרה פרחי, נספחת התרבות של שגרירות ישראל ברומא, מסכימה עם רוזנברג, גם אם אינה יכולה להתחייב שהיחס אל העיצוב אכן ישתנה. היא אומרת כי בתערוכה כמו זו שתוצג במילאנו "אנחנו פונים לקהלים צעירים, שלא חושבים על ישראל בזווית כזו חדשנית, המצאתית, ייחודית, ונותנים במה למעצבים צעירים שאין להם אמצעים ואחרת לא היו יכולים להגיע לכאן. מדובר בפרויקט בינלאומי שגם ימשיך לפאריס, דרום צרפת, ורשה ובריסל. חשוב גם לציין שאנחנו רק תומכים: נתנו יד חופשית לאוצרים, אנחנו לא מתערבים בבחירת המעצבים או העבודות". פרחי סבורה כי יש לשאוף לקיום תערוכה של עיצוב ישראלי במסגרת שבוע העיצוב במילאנו בתדירות של פעם בשנתיים.

הבטחה שלא מומשה

מכיוון שמדובר בתערוכה יוצאת דופן מבחינת ההשקעה וההשתתפות של מעצבים ישראלים, העובדה שמי שאוצר אותה אינו חי בארץ מעוררת תמיהה. האם למי שאינו מעורב בעולם העיצוב המקומי באופן שוטף יכולים להיות הכלים לשפוט את תוצריו ולהחליט מה מייצג את התרבות הישראלית ומה לא? רוזנברג מודע לביקורת, אולם סבור שיש גם יתרונות לעובדה שאינו מתגורר בארץ.

"אני מבקר בישראל לפחות שלוש פעמים בשנה, בא בכל קיץ לכל תערוכות הבוגרים בישראל ושומר באופן קבוע על קשר עם קהילת המעצבים המקומית. לצורך התערוכה באתי לישראל עם ואני פסקא למשך שבוע ועברנו בסטודיות של מעצבים ישראלים. השתדלנו להיות פתוחים לכל הצעה, לא רצינו להציג רק את המעצבים הבכירים. דרך הפניות הרבות שקיבלנו עשינו סריקה של מצב העיצוב בישראל".

מה אפשר להבין מהתערוכה על העיצוב הישראלי?

"אני לא אובייקטיבי, אבל בדרך כלל, על פי ניסיון העבר, המבקרים מופתעים מאוד כי גם כיום רבים עדיין אינם מזהים את ישראל כמעצמת עיצוב. גם אנשים שמתמצאים בעיצוב יצאו בעבר מתערוכות מסוג זה ואמרו שהם לא ידעו שיש כזו רמה של עומק ומגוון בישראל.

"אם בשנות ה-70 תערוכה כזאת היתה מתבססת לרוב על מוצרים תעשייתיים, כיום התפתחו בישראל נישות מקבילות של ייצור עצמי של מעצבים שעובדים כבעלי מלאכה ומייצרים סדרות קטנות, או שעובדים כמו חוקרים ומציעים פתרונות וכיוונים חדשים וניסיוניים".

רוזנברג מזכיר את אמירתו של היסטוריון העיצוב מל באיירס, שהתייחס בעבר לעיצוב הישראלי כסוד השמור ביותר בעולם, ומסביר כי "באיירס אמר שיחסית למדינה קטנה, יש בישראל התרחשות לא קטנה ומעניינת שמעטים שמעו עליה. במשפט ההוא יש ביקורת - 'תפסיקו לשמור על זה בסוד ותראו מה אתם עושים'. נכון שמאז שנת 2000 העיצוב הישראלי עבר כברת דרך; מעצבים נהפכו לחברות יותר ממוסדות כמו 'מונקי ביזנס' או כמו 'אקווה', שמשלבת מעצבים צעירים. אבל אני עדיין חושב שההבטחה של העיצוב הישראלי עוד לא מומשה.

"זה גם נמצא בשם התערוכה, משחק מלים בהשראת 'הארץ המובטחת'. האם ההבטחה היא בעיצוב או שמא העיצוב הוא זה שמבטיח? העיצוב הישראלי אמנם מוכר יותר מאשר לפני עשר שנים, אבל צריך לקחת את הדברים בפרופורציה; גם על 'העיר הלבנה' מעטים מאוד יודעים. הרבה אנשים עדיין לא מבינים, המרחק הפיסי והמנטלי לאירופה עדיין גדול ועדיין נעשים פרויקטים מאוד מעניינים שנגמרים בסוף הלימודים. לעומת זאת, למי שנמצא בהולנד או באיטליה קל יותר".

בין המוח לבין היד

עיצוב ישראלי יוצג במילאנו לא רק ב"פרומיס דיזיין": בתערוכה "דיזיינרסבלוק" (המוצגת אף היא ב"ונטורה למברטה") יציגו שלומי אזולאי וטל מור מסטודיו DAG חמישה פרטים שונים של מנורות לד שפיתחו בשנה האחרונה. לצורך פיתוח המנורות השתמשו השניים בטכנולוגיה שהיתה פופולרית בשנות ה-70 וה-80 בייצור בובות גומי גמישות לילדים. המנורות עשויות ביציקת סיליקון על חוטי ברזל גמישים, מה שמקנה להן גמישות רבה.

האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל תציג אף היא ב"ונטורה" ותחשוף מבחר עבודות של סטודנטים מהתואר הראשון והשני במחלקה לעיצוב תעשייתי. התמה המרכזית של התערוכה הוא המושג "תבונת כפיים", שלפי אוצרי התערוכה - פרופ' עזרי טרזי, חיים פרנס, אלנית קבסה וליאורה רוזין - מבטא חשיבה אחרת בין המוח לבין היד: חשיבה באמצעות עשייה, תהליך שמנוגד למתודולוגיות של תכנון מראש וביצוע תואם. הכוונה היא למיזוג בין תהליכים של קראפט ומלאכת יד לבין מתודולוגיה של עיצוב תעשייתי.

גוף העבודות נחלק לארבעה נושאי משנה: "היד החושפת" - עיסוק בחומר כחושף קרביים, חשקים וצרכים קמאיים; "היד המאחה", תוך התייחסות לפגמים ולריפוי והבעת סבלנות כלפי אדם וחפץ; "היד המכשפת", שעניינה אלכימיה של חיבור חומרים ישנים וחדשים למשמעויות חדשות; ו"היד המשבשת", שמציגה שפה עיצובית חדשה מתוך שיבוש מודע של דפוסי ההכרה המוכרים.

התוכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי בבצלאל משתפת פעולה גם עם חממת העיצוב "d-Vision" של קבוצת כתר בתערוכה "50+50", שתתקיים בסלון הלוויין במרכז הירידים של מילאנו לצד התערוכה המסחרית, "סלון דה-מובילה", שלרגל 50 שנה לקיומה עורכת תערוכת מחווה לאירוע. האוצרת מרווה גריפין הזמינה עשר קבוצות עיצוב מכל העולם להציג קונצפט המסמן את העתיד בהצעה לעיצוב שיהיה רלוונטי גם בעוד 50 שנה.

מיצב העיצוב "אולטרה-גאמה" - עיצוב עם גלים בלתי נראים, שמציגים עזרי טרזי וקבוצת מעצבים צעירים, מבוסס על הרעיון שבעוד 50 שנה יתגלו גלים בתדירות שאינה מוכרת לאנושות כיום ויפתחו אפשרויות שכיום הם בגדר פנטסיה בלבד; במקום רופאים וטכנאים, בעלי המקצוע שישתמשו בקרניים האלו יהיו מעצבים. המיצב יהיה בנוי מחמישה גופי תאורה ענקיים, בגובה ארבעה מטרים כל אחד, שבראשם פנס תאורה רב עוצמה בטכנולוגיה LED חדישה, המאפשרים לשנות את הגוון והעוצמה של התאורה בהתאם לתכנות מראש.

מי שירצה לצפות בעיצוביו האישיים של טרזי יוכל לעשות זאת לא רק ב"פרומיס דיזיין" אלא גם בגלריה של רוזנה אורלנדי, הנחשבת לאחת מגלריות העיצוב המובילות בעולם. טרזי יציג בה את שולחן Thermaearth שהוצג בתערוכת היחיד האחרונה שלו, שננעלה בחודש שעבר בגלריה פרדיגמה בתל אביב. השולחן העשוי עץ ופלקסיגלאס נוצר מתוך פענוח תצלום אוויר של אזור שבו השדות, הנחל והגידולים השונים מתורגמים על ידי המצלמה התרמית לגוני אפור. השולחן עשוי באמצעות חיתוך לייזר של משטחי עץ מלא העשויים מארבעה סוגים שונים של עץ.

גם מותג העיצוב "Talents Design", בראשות המנהל האמנותי גל גאון, יתארח בגלריה רוזנה אורלנדי עם חמישה מוצרים: שמואל בן שלום יציג את הכורסה הקשיחה "פרה משוגעת", שמוצגת בימים אלה במוזיאון העיצוב חולון; דור כרמון יציג את "ג'וג'ו", מתלה מעילים הומוריסטי, עשוי יציקה קרמית בזיגוג מטאלי; ג'וי ואן ארבן לסטודיו גודספיד יציג את "הצייד", סדרה מוגבלת של ראשי צבי, המשמשים אף הם כמתלי מעילים ומיוצרים משאריות של עץ; טל גור יציג את "מחדש", גופי תאורה מיציקה קרמית בגלזורה לבנה; ואביעד משאלי יציג את "קופולה", סדרת גופי תאורה שנוצרו על ידי חריטה בעץ אלון גושני.

עוד בגלריה: דויד אמר, בוגר טרי של התוכנית לתואר שני בעיצוב מוצר של הקולג' המלכותי בלונדון, יציג שתי וריאציות של שולחן "ריימונד" מעץ ממוחזר, שהוצגו אף הן בגלריה פרדיגמה. לבד מגופי תאורה שיוצגו ב"פרומיס דיזיין", המעצבת אילה צרפתי תציג לראשונה פריטי ריהוט חדשים תחת שמה ולא תחת המותג שאתו היא מזוהה, "אקווה". צרפתי תציג את rapa, כיסא חדש שעשוי מ-18 סוגי סיבים ולבד ללא תפרים, שנוצרו באופן ידני, לצד lura, ספה מסדרת "גלדיס" שהוצגה במילאנו לפני שנתיים.

מותג העיצוב "אקווה", שהיה מזוהה עד כה רק עם צרפתי, יציג לראשונה, בסופרסטודיו שבזונה טורטונה, עבודות של מעצבים צעירים. אלבי צרפתי, בעלה של אילה שמשמש ארט דירקטור של המותג, פיתח שתי קולקציות חדשות של גופי תאורה בהשראה יפאנית: הראשונה, שעוצבה יחד עם אופיר צוקר, כוללת גופי תאורה מעץ מהגוני; השנייה, טוקונומה, כוללת מנורות שולחן קטנות יותר, שמשלימות את גופי התאורה הגדולים של המותג. שתי הסדרות שומרות על הערכים של "אקווה" כמו דגש על חומר ועבודה ידנית, אולם משתמשות בטכנולוגיות מתקדמות יותר.

לבסוף, איתמר בורשטיין יציג בזונה טורטונה שתי מערכות ריהוט מעץ שהוא פיתח בשנתיים האחרונות עם הארגון הצרפתי VIA: האחת, "Flex Family", עוסקת בחקירה של טכנולוגיית כיפוף חדשה בעץ; השנייה, "Pentagon System", עוסקת ביצירת ריהוט בנעילה גיאומטרית של חמישה חלקים זהים.

אביה צרפתי, בוגרת טרייה של המחלקה לעיצוב תעשייתי במכון טכנולוגי חולון, תציג את פרויקט הגמר שלה, שזכה לציון לשבח בתחרות Tech-Well שעסקה בחידושים טכנולוגיים שיש להם זיקה סביבתית או חברתית. הפרויקט, פרוטזת רגל לנשים שעברו קטיעה מתחת לברך, מורכב משלד בסיסי שעליו מתלבשות עטיפות שונות היוצרות מראה שונה של הרגל, דבר המאפר לנשים אפשרויות של משחק.



דור כרמון, ''ג'וג'ו'', גלריה רוזנה אורלנדי


שלומי אזולאי וטל מור, ''Fixie lamps'', ''דיזיינרסבלוק''



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו