בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הצמד יערה טל ואנדריאס גרוטהויזן יבצע את וריאציות גולדברג בפסטיבל ה-13 על שם פליציה בלומנטל

"וריאציות גולדברג" חוזרות: לא מזמן נסקר פה הביצוע של הצ'מבלן אנדריאס שטאייר, אבל האובססיה ל"אריה עם 30 וריאציות" נמשכת. ההצדקה: השבוע תישמע בתל אביב גרסה מיוחדת במינה של היצירה

תגובות

הפסטיבל ה-13 על שם פליציה בלומנטל יושק הערב וישזור שורת אירועים מסקרנים בכיכובם של אנסמבלים אירופיים שאת רובם עוד לא שמענו. השיא, מעריכים חזאים, יהיה ביום חמישי: הצמד הישראלי-גרמני יערה טל ואנדריאס גרוטהויזן יבצע את וריאציות גולדברג של באך בעיבוד שעשו ריינברגר ורגר. במקום צ'מבלו כפול מקלדת - שני פסנתרים.

במקור כתובה היצירה לצ'מבלו בעל שתי מערכות מנענעים והופיעה בדפוס ב-1741, עוד בחייו של מולידה. לאחר כמעט 150 שנה הרהיב עוז מעריץ של באך, הקומפוזיטור יוזף ריינברגר, לכתוב עיבוד שהוא גרסה לשני פסנתרים. ריינברגר הצמיד שמות (הוראות טמפו והבעה) לכל וריאציה, כגון "אנרג'יקו" למס' 4 ו"קון פואוקו" ("בלהט") למס' 15, וגם העז להוסיף נושאים וקווים מלודיים שבאך לא כתבם ("חילולי קודש" אלה מבוססים כמעט תמיד על חומרים מתוך היצירה עצמה). עוד 32 שנה חלפו, ואז פירסם קומפוזיטור נודע הרבה יותר, מקס רגר, את הגרסה שלו - שבעיקרה היא "מקצה שיפורים" לעבודה של ריינברגר.

הקשבתי לגרסה זו בדיסק, בנגינת הצמד טל-גרוטהויזן ("סוני", 2009) ומצאתי עצמי מול יופי שמלים דלות מלתארו. את ההתפעלות ליוותה מבוכת מה: האם "מותר" להתפעל מבאך המוגש בלבוש כל כך לא אותנטי? האין זו הנאה שיש עמה קלון?

הד להרהורים אלה צץ בשיחה עם הפסנתרנית יערה טל, לקראת האירוע שיהיה כאן בכיכובה ובכיכובו של בעלה ביום חמישי. טל גדלה בנתניה, למדה בארץ אצל אילונה וינצה ואצל אריה ורדי, בין השאר, וזה כ-30 שנה מתגוררת במינכן.

אתם צמד ותיק. איך קרה שרק ב-2009 נזכרתם לבצע את העיבוד הזה לווריאציות גולדברג?

"אנחנו מכירים את העיבוד מאז שאנחנו מכירים את עצמנו כדואו, אבל חששנו לקחת אותו לידיים מתוך איזושהי מבוכה. הרי היצירה המקורית היא סמל של שלמות וידועה בגרסה המקורית שבה הודפסה. באופן טבעי עולה השאלה אם 'מותר' לקחת יצירה כזאת ולנגן אותה בעיבוד שנעשה בתקופה אחרת, 150 שנה מאוחר יותר. בקיצור, היתה לנו עכבה".

איך סולקה העכבה?

"האימפולס בא מאנשי 'סוני', לאחר שהגיעה לידיהם הקלטה אחרת של העיבוד, בביצוע צמד לא כל כך ידוע. כאשר הם פנו אלינו אמרנו מיד שדרושה לנו לפחות חצי שנה של ניסיונות, ובסופה נראה מה יוצא. עשינו הרצות - 15 קונצרטים בבית, לידידים, אחריהם שני קונצרטים רשמיים ורק אחר כך ההקלטה. מאז אנחנו מבצעים את הווריאציות לעתים קרובות ובקיץ הקרוב ננגן אותן לפחות בחמישה פסטיבלים".

שחרור והעזה

מה המבקרים כתבו? אף אחד לא טען שביצוע העיבוד חוטא בגישה א-היסטורית?

"ממש לא, וזה שונה מהתגובות שהופיעו על ביצוע שעשינו לגרסה לפסנתר בארבע ידיים של הקונצ'רטו מס' 1 של ברהמס. זה נוסח שברהמס עצמו הכין, ויצא גם כן בדיסק, בנגינתנו. במקרה זה היו מבקרים שתקפו. לא אותנו אלא את הנוסח".

נחזור לבאך. בשלבי ההכנה האזנתם לגרסאות מוקלטות אחרות של וריאציות גולדברג?

"שמענו בערך 30 הקלטות של פסנתרנים אחרים, ואני מניחה שמה שהתגבש אצלנו מושפע מהדוגמאות האלה. בדרך כלל אנחנו נמנעים מהאזנה להקלטות כשמדובר ביצירה שממש חדשה לנו, אבל במקרה זה הרי הכרנו את היצירה מזמן, התווים של העיבוד נמצאים אצלנו זה שנים רבות וכל אחד מאתנו גם ניגן את הווריאציות בנוסח המקורי. המורה הראשון שהיה לי, עזריאל ברזובסקי, בנתניה, הביא לי במתנה את התקליט המפורסם של גלן גולד מ-1955. זה היה התקליט הראשון שלי בכלל. גדלתי עליו".

העיבוד שאתם מנגנים הוכן בתהליך דו-שלבי: יוזף ריינברגר ואחריו מקס רגר. איך היצירה מתנהלת בסופו של דבר, בהשוואה למקור?

"קודם כל, הטקסט המלא של באך מנוגן בה כולו, כמו שהוא - מההתחלה עד הסוף. מלבדו יש תוספות, של ריינברגר, חלקן עדינות עד כדי כך שאפשר אפילו לא להרגיש בהן. רגר הכניס הרבה סימני פיסוק ודינמיקה וגם הרבה האטות ('ריטרדנדי') בסיומי וריאציות. בולטת אצלו גם תוספת של הרבה סטקטו, למשל בווריאציה מס' 17, שריינברגר כתב אותה לגאטו. אנחנו הולכים כאן בעקבות רגר. אשר להוראות 'ריטרדנדי' שלו, לא לכולן אנחנו מצייתים".

את מרגישה שמתחולל אצלכם שינוי בדרך הנגינה של הווריאציות, מקונצרט לקונצרט?

"בהחלט. אפשר לסכם את התהליך כמעבר לגישה רומנטית יותר, בוודאי בהשוואה למה ששומעים בדיסק. זה מבטא יתר שחרור והעזה".

חשוב שלשני הפסנתרים שמשתמשים בהם יהיה צליל דומה?

"ביצירה הזאת זה לא חשוב. לא מזמן ביצענו אותה באולם הרקולס במינכן עם פסנתר סטיינווי ולידו פאציולי".

איך אפשר לסכם את גישתכם לנגינת העיבוד לווריאציות גולדברג?

"מעין פוסט-בארוקיזם. אנחנו מנגנים, לאחר מאה שנה, נוסח שהושלם בתחילת המאה ה-20, לאחר שהטמענו את כל מה שעבר על היחס למוסיקת בארוק בסוף המאה ה-20. בעצם הגרסה שאנו מממשים היא נדבך שלישי. את הקטעים שהם באך בטהרתו אנחנו מנגנים כמו שהיינו מנגנים את היצירה בפסנתר אחד".

את העריכות של ריינברגר-רגר, מוסיפה טל, היא ובן-זוגה בעצם ערכו מחדש. "לדוגמה, כבר בווריאציה הראשונה יש בגרסה של ריינברגר-רגר קול נוסף, שבאך לא כתב אותו. בפעם הראשונה שחומר הווריאציה מופיע הקול החדש נשמע רק בקושי. בפעם השנייה, כשהוא חוזר, אנחנו מבליטים את הקול החדש ומוסיפים לו קישוטים משלנו".

:צמד הפסנתרנים יערה טל ואנדריאס גרוטהויזן פועל משנת 1985. טל: "הכרנו ובמובן האישי היינו זוג עוד קודם לכן, וכל אחד מאתנו כבר עלה על מסלול סולני, אבל אז הסוכנת של אנדריאס הגתה את המיזוג. אגב, בביתנו במינכן - גרנו בו עוד כשהיינו סטודנטים ואנחנו גרים בו עד היום - לכל אחד היה סטיינווי בחדר משלו. כיום באחד החדרים יש שני פסנתרי סטיינווי, לאימונים שלנו כצמד, ובסך הכל יש לנו שלושה".

עשו בו כרצונם

דרכם האישית של טל וגרוטהויזן בולטת מאוד בווריאציה מס' 30, האחרונה, המכונה "קוודליבט" (תרגום מקורב: "כרצונך"). קטע זה נחשב למין השתעשעות של באך, באשר הוא משלב בו שתי מנגינות עממיות קלות. בגישה של טל-גרוטהויזן, המבוססת על זו של רגר, אין כאן השתעשעות אלא כובד ראש. השניים גם נוקטים האטה ניכרת מאוד ("ריטרדנדו") לקראת סיום הווריאציה ומצמידים לצליל האחרון בה את הקטע הבא, שהוא חזרה על האריה הפותחת, ה"סרבנדה", שפתחה את המסע כולו.

טל: "הריטרדנדו בסוף הקוודליבט הוא רעיון שלנו. הרגשנו שהווריאציה המהירה שבאה לפני הקוודליבט היא האפותיאוזיס של הכל, ולכן הקוודליבט והחזרה של האריה הפותחת צריכים להיות מקשה אחת. בשביל לחבר ביניהם גנבנו בחוצפה רבע שלם מאורך התו האחרון של הקוודליבט".

במאמר הנספח לדיסק מציינת הכותבת - בקשר לדרכו כבדת הראש, המפתיעה, של מקס רגר ב"קוודליבט" - כי רגר מן הסתם הושפע כאן מהדמיון הבולט בין המנגינה שפותחת את הקטע ובין נעימת הכוראל "כל שאלוהים עושה, לטוב הוא עושה". בעיני, ההצבעה על דמיון זה היא הברקה. ואגב: הקנטטה המופלאה מס' 100 של באך, המבוססת כולה על נעימת הכוראל הזה (וגם נקראת בשמו, בדומה למבנה של קנטטה מס' 4 המפורסמת), לא בוצעה עדיין בארץ מעולם.

טל וגרוטהויזן יבצעו את וריאציות גולדברג של באך במסגרת פסטיבל פליציה בלומנטל, ביום חמישי בערב במוזיאון תל אביב. לפני כן, ביום רביעי אחר הצהריים, ידריכו פסנתרנים צעירים במסגרת כיתת אמן במרכז למוסיקה (משכנות שאננים) בירושלים.



יערה טל ואנדריאס גרוטהויזן. שנים רבות הם חששו לגעת בווריאציות גולדברג



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו