בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אוכל | מכניסים קצת פלפל חריף לחיים

שלושה אמריקאים חובבי פלפלים חריפים הוציאו ספר, שמסביר מדוע חקלאים ממשיכים לגדל את הצמח גם בתנאי מזג אוויר בלתי אפשריים

תגובות

לפני כמה שבועות היתה אמורה להיות קרה באריזונה, אבל הביולוג גארי פול נבהאן בכל זאת יצא לעבודתו הקשה - שתילת פלפלים חריפים. צ'ילטפין, צ'ילה דה ארבול, טבסקו, סראנו, פאסייה, צ'ימאיו - אלה רק חלק מהפלפלים החריפים שנבהאן וחבריו השף קורט מייקל פרייס והאגרו-אקולוג קרייג קראפט אספו במסע בצפון מקסיקו, לפני שנתיים.

במכונית שהם מכנים "ספייס שיפ" (משחק מלים המשלב חללית, space ship באנגלית, ותבלינים) יוצאים שלושת הגסטרונאוטים לפגוש חקלאים המתמודדים עם השפעת שינויי האקלים על היבולים שלהם, במיוחד פלפלי צ'ילי. ספרם המשותף, "Chasing Chiles: Hot Spots Along the Pepper Trail", יצא לאור בחודש שעבר בהוצאת צ'לסי גרין, והוא כולל מתכונים של פרייס.

נבהאן שותל את פלפלי הצ'ילי החביבים עליו מתחת לעצי פרי מזנים עתיקים בשטח הררי המשתרע על פני חמישה דונם השייך לו ולאשתו לורי מונטי, אחות שנהפכה לאנתרופולוגית. "הצמחים האלה לא יגדלו בשטח פתוח", הוא אומר בעודו זורע פלפלי באנרו.

ניצול של אזורי צל יקרים בחום המדבר הוא אסטרטגיה אבולוציונית של פלפלי הצ'ילי, שמקורם באזור הסיירה בצפון מקסיקו. במשך השנים, ככל שעונת הקיץ הפכה חמה יותר, חקלאים וגננים החלו לשתול פלפלי צ'ילי בצל עצי פרי, המציעים גם הגנה מפני קרה פתאומית.

מספיק להיות קורבנות

נבהאן, טייל שכתב 20 ספרים על מזון וצמחים, מכה כאן שורש באמצעות גידולים רב-שנתיים המבודדים פחם ועוזרים להפחית גזי חממה. הוא דירג את הקרקע, יצר קירות נמוכים מאדמת חימר כבדה וחפר אגני ניקוז כדי להאט וללכוד מי גשם הזורמים במורד הגבעה. הוא הציב באר ארטזית וקווי טפטוף, המוזנים במי גשמים שנאספים מהגג. הוא גם משביח את האדמה באמצעות חומרים אורגניים כמו פחם שרוף מעצי המסקיט שלו, שענפיהם נשרו בבצורת האחרונה שנמשכה שמונה שנים (עצי הפרי שלו, סברס ואגבה, שרדו את הבצורת אבל נכנעו לכפור בפברואר האחרון).

"אנחנו צריכים להפסיק להיות קורבנות לשינויי מזג האוויר", אומר נבהאן, ושותל צ'ילי דה ארבול מתחת לחופה של ערבה מדברית. "נטיעה לנוכח חוסר הוודאות הזאת היא בחירה אתית חשובה. אף אחד לא אוכל פלפלי צ'ילי בגלל החלבון, הקלוריות או הפחמימות. הם מעניקים לנו עונג ומביאים לחיים שלנו משהו נמרץ ומלא חיים".

כמה שיותר חריף

נבהאן, בן 59, חבש כובעים רבים במשך השנים. כנכדו של רוכל פירות מלבנון, הוא גדל בדיונות החוליות של אינדיאנה, במשפחה ששמה דגש על בישול מתובל ופירות וירקות טריים. נבהאן כתב דוקטורט על משאבים באדמה צחיחה וזכה בפרסים רבים. הוא למד לאכול צ'ילי ולדבר ספרדית בגיל ההתבגרות, כשעבד לצד פועלים ממקסיקו וקובה.

בהמשך הקים את חברת נייטיב סידס סרץ', ששמרה והפיצה זרעים של יבולי מזון נדירים. שדות הגידול שלה משתרעים בעמק שמתחת לחווה שלו. לאחר מכן הקים קבוצה האמונה על איסוף וגידול של צמחים וחיות על סף הכחדה, כמו זני מורשת של עצי תפוח או כבשים מסוג נבאחו-צ'ורו. "המזונות המקומיים מייצגים את האופן שבו אנשים ממקמים את עצמם ביחס לאדמה", אומר נבהאן.

הספר שהוציא עם חבריו מסביר מדוע אנשים ממשיכים לגדל את הפלפלים שהם אוהבים כנגד כל הסיכויים. החל בפלפלי הדטיל המפורסמים מסנט אוגוסטין שבפלורידה, המושרים בחומץ בתוך בקבוקי ויסקי ישנים, ועד לפלפלי הבאנרוס שמעניקים ל"פולו פיביל", מנת עוף בסגנון יוקאטן, את טעמה המיוחד. הספר הוא שיר הלל לטעמים העזים והממכרים ש"חלקנו צריכים יותר מאחרים", אומר נבהאן, אבל הוא לא בדיוק בידור קליל.

בין השאר מספר הספר על כך שבאוגוסט 2009 ירדו כ-70 ס"מ של גשם בתוך 24 שעות צפונית לגוויימאס שבצפון מקסיקו. נוסעים שחלפו במקום ראו עמודי חשמל כפופים ועצים עקורים, ללא זכר לפלפלי הצ'ילטפינס. אולם הם מצאו את אוסקר גונזלס, מגדל עצי הדר, והחוואי שעבוד עמו, צ'אנו, מתנודדים על ענפיו של עץ פאלו ורדה, בניסיון להציל אותו.

ביוקאטן, ההוריקן לא רק הציף את שדות פלפלי ההבנרו שמחוץ לכפר מונה, אלא גם הביא עמו וירוסים מאפריקה, אשר הכתימו את העלים והפחיתו את יבול הצמחים. בקצה הדרומי של סונורה תוצרת פלפלי הצ'ילי בגידול בר נפגעה כמעט לחלוטין בבצורת הקשה של 2009. ובסן איגנסיו, מרחק כ-100 ק"מ מביתו של נבהאן, האחים ג'יזוס וקסימירו סנשז התמודדו עם אותה בצורת ארוכה שהרגה את פלפלי הצ'ילי ועצי הפרי בפטגוניה.

לאחרונה, בביקור נוסף אצל האחים, נבהאן בחן את ההרס שנותר במשתלה מאחורי ביתם. הקרה של פברואר פגעה בעצי האשכולית, אשר השירו פירות על הקרקע אבל פרחו שוב. שיח פלפלי צ'ילי למרגלותיו נראה כמעט מת לגמרי, אבל הנצו ממנו עלים חדשים. "לימונים וליים נפגעו בצורה הקשה ביותר", אומר ג'יזוס סנשז. כל הפירות הטרופיים שהאחים שתלו בשנים האחרונות עקב מזג האוויר המתחמם מתו.

סנשז מוביל אותנו למטע שלו, שבו מים זורמים בתעלת השקיה בת 350 שנה ומשקים עצי פרי ושורות של בצלים ועלים ירוקים. הוא מציין שהעלים שהנצו בעצי התפוח נשרו בעקבות הקרה שהרסה את היבול של השנה הנוכחית. הצליל של המים הזורמים לשדות, יחד עם כתמי האור, מזכיר גן עדן עתיק. סנשז מציע לאורחיו פלפלי צ'ילטפין מיובשים, מחייך כאשר דמעות עולות בעיניהם והם נשנקים ואומר בספרדית: "חריף מאוד, טעים מאוד".

שונאים מים קרים

פלפלי צ'ילי התפתחו במזג אוויר חם ויבש, כך שהם עמידים לבצורת ויכולים לשאת טמפרטורות גבוהות. הם גם אידיאליים לגידול בעציץ.

את זן הצ'ילטפין, או צ'ילי פראי ממדבר סונורה, קשה לגדל משלב הזרע ועודף מים יביא למותו. גודלו של הפרי האדום שלו כגרגיר אפונה והוא חריף ביותר - חריפות שמתפוגגת במהרה. למבקשים לגדל זרעים, כדאי להתחיל בגידול הצ'ילטפינס בחלל סגור, בעציצים או במגשים שיונחו באזור חם או על משטח חימום (כמו החלק העליון של המקרר) עד לנביטה.

לאחר שהזרעים מפתחים את העלים הראשונים יש לחשוף אותם להרבה שמש ולהעבירם לעציצים גדולים יותר. אחר כך יש להמתין עד שהטמפרטורות בלילה יגיעו ל-12 מעלות ורק לאחר מכן להעבירם לעציצים מחוץ לבית או לשתול אותם באדמה.

פלפלי צ'ילי אוהבים השקיה מהחלק התחתון. אם משקים ידנית, אין להתיז עליהם מים קרים היישר מהצינור; יש להניח למים להתחמם מעט בחבית או בדלי.

צ'ילי דה ארבול, המשגשג כשהוא נמצא תחת צל חלקי של עץ או שיח, הוא צ'ילי אדום צורב באורך 5-10 ס"מ, נפלא להכנת סלסה.



גארי פול נבהאן שותל פלפלים חריפים בביתו באריזונה: נטיעה היא בחירה אתית חשובה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו