בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שייקספיר ואני. סליחה, אני ושייקספיר: המגלומניה של סולן "אקו והבאנימן"

רבע שעה אחרי תחילת הראיון עמו הרגיש איאן מקאלך, סולן להקת "אקו והבאנימן" שתופיע בסוף החודש בתל אביב, שהשיחה מוצתה. עד אז הוא סיפק פרודיה מודעת לעצמה על כוכב רוק מדרג בינוני הלוקה בשיגעון גדלות

תגובות

איאן מקאלך חתך את הראיון אחרי זמן קצר, פחות מרבע שעה. "מצטער, חבר, חייב ללכת. בוא ניפגש כשנהיה בתל אביב ונדבר עוד על הבאר הפילוסופית המרתקת שהיא החיים שלנו", אמר הסולן של "אקו והבאנימן", והשילוב בין הטון הסרקסטי לבין בחירת המלים הבומבסטית עד גיחוך הבהירה שהוא לא מתכוון לאף מלה.

יותר מאשר ראיון עם כוכב רוק מדרג בינוני, זאת היתה פרודיה מודעת לעצמה על ראיון עם כוכב רוק מדרג בינוני, במבטא ליברפולי קשה להבנה. בפעם הראשונה שמקאלך דיבר על עצמו כאילו היה מיק ג'אגר ועל "אקו והבאנימן" כאילו היתה הרולינג סטונס, הנימה האירונית היתה כל כך דקה, שלא היה ברור אם הוא רציני. אבל אז הוא הפריח עוד הצהרת-גדולה לא הגיונית, ושוב בנימה אירונית דקיקה, ואז עוד הצהרה אחת, עד שההבנה שמדובר בפרודיה הלכה והתגבשה, ועם זאת נשמרה תחושה קלה של אי ודאות (אולי הוא בכל זאת רציני?), שרק הפכה את הפרודיה ליותר טובה.

"זאת תהיה, שוב, כיתת אמן של רוקנרול", אמר מקאלך על ההופעה ש"אקו והבאנימן" תקיים במועדון רדינג 3 בתל אביב ב-29 באפריל. מדוע "שוב"? מפני ש"אקו והבאנימן" הופיעו בישראל לפני חמש שנים. "אני זוכר את זה מצוין", אמר מקאלך. "את החוף, את המלון, את הופעת החימום, וכמובן את ההופעות שלנו, שהיו פנטסטיות". לא הייתי בהופעות האלה, אבל נראה שמקאלך צודק. על פי כל העדויות אלה באמת היו הופעות מעולות.

מה הופך את "אקו והבאנימן" ללהקת הופעות מצוינת? "אני חושב שהשירים שלנו הם יותר מסתם שירים", אומר מקאלאך. "לכל שיר יש תמיד כמה משמעויות, וכך ההופעה מתקדמת בכל מיני כיוונים שונים ונהפכת למסע רגשי. חוץ מזה, כשאתה מקשיב לשילוב ביני לבין ויל (סרג'נט, הגיטריסט של "אקו והבאנימן", ב"ש) אתה מבין שאנחנו אחד מצמדי הסולן-גיטריסט הכי טובים בהיסטוריה של העולם. המוסיקה שלנו מכסה את הכל. אתה יכול להאמין לכל מלה, לכל צליל. זאת מוסיקת נשמה אמיתית. מוסיקה שגורמת לך לחשוב, להרגיש, לחלום".

אם מתעלמים מהסופרלטיבים היותר גרנדיוזיים שמקאלך מעתיר על עצמו, חייבים להודות שהוא לא מדבר שטויות. "מוסיקה שגורמת לך לחשוב, להרגיש, לחלום" - בשיאה "אקו והבאנימן" באמת ייצרה מוסיקה כזאת, וגם אם האלבומים האחרונים של הלהקה לא התקרבו לפסגות של אלבומי אמצע שנות ה-80, נראה שבהופעה ההד של אנשי הארנב עדיין מכה גלים והסוסים שלה - אם לעשות פרפראזה על אחד הלהיטים הגדולים של הלהקה - עדיין מרקדים.

האם מקאלך יודע לומר מדוע "אקו והבאנימן" נטתה תמיד למוסיקה של מחוות גדולות וגורפות, עם גיטרות מהדהדות וטקסטים אניגמטיים על משמעות החיים? "אני מניח שזה קשור לילדות שלי או משהו", הוא אומר. "כשהייתי ילד יצרתי עולם קסום משלי. הייתי מאוד מודע לרגשות. הרגשתי את המלנכוליה והמוזרות, אבל גם התבוננתי בצד היפה של החיים. כל מה שגורם לך לחייך, או לבכות, או להביט בהתפעלות ותדהמה - כל הדברים האלה משכו אותי. אהבתי להתבונן בהרים או בחלל, רק שאני לא חובב טבע גדול אז עשיתי את זה בעזרת הטלוויזיה. אף פעם לא חשבתי להביט בירח ולבדוק אם אני רואה שם את ניל ארמסטרונג. העדפתי לצפות בטלוויזיה. זה שיש טלוויזיה, זה דבר יותר מדהים מאשר להגיע לירח".

ואם הוא כבר מזכיר את הירח, למה הוא התכוון כשאמר פעם ש-"Killing Moon", השיר הכי גדול של הלהקה, הוא "שיר על הכל"? "יש הרבה שכבות מתחת לדבר הזה. יש מיסתורין. יש חידה, ואני לא אגיד לך מה הפתרון שלה. כשאני אומר 'Him', למי אני מתכוון? אולי זה בכלל 'Hymn'? מבחינה לשונית, יש שם שימוש בזמנים שלא קיימים, וגם זה יוצר מתח. השיר הזה, אני מרגיש שהוא היה שם לפני שהמציאו את הגיטרה החשמלית. הוא נמצא שם למעלה עם 'להיות או לא להיות'. זה הגביע הקדוש, השיר הזה, אבל לא הייתי מייעץ לך לשתות ממנו כי יש בו חור".

כמו שאפשר להבין מההשוואה לשייקספיר, מקאלך הוא לא אחד מאותם מוסיקאים שבהגיעם לעשור השישי בחייהם (הוא בן 52) מבינים שפחות זה יותר. "אני שונא את המשפט הזה", הוא מסנן בבוז. "שתיים זה פחות משלוש, אבל אני לא חושב ש-3 מיליון זה פחות משתיים. יותר יכול להיות יותר מדי, פחות יכול להיות פחות מדי, אבל פחות לא יכול להיות יותר".

"אקו והבאנימן" התחילה את דרכה בליברפול של סוף שנות ה-70. בשביל מוסיקאים צעירים מהעיר של הביטלס, שהחלו לפעול מיד אחרי המפץ של הפאנק, האם לנון ומקרטני היו מקור השראה או השפעה שיש לחמוק ממנה? "לא זה ולא זה", אומר מקאלך. "אני הקשבתי לדברים אחרים: 'ולווט אנדרגראונד', דייוויד בואי, 'רוקסי מיוזיק', 'טוקינג הדס', ליאונרד כהן ו'הדורס'. הביטלס היו שם, והם היו נפלאים, אבל הם לא השפיעו בכלל על מה שאנחנו עשינו".

שני האלבומים הראשונים של "אקו והבאנימן" ("Crocodiles" מ-1980 ו"Heaven is Here" מ-1981) יככבו בסיבוב הופעות מיוחד בארצות הברית, שהלהקה תצא אליו מיד אחרי ההופעה בישראל. האם גם בהופעה בתל אביב הלהקה תתמקד בשירים מתוך האלבומים האלה? "לא", אומר מקאלך, "אבל יהיו יותר שירים מהתקופה הזאת מאשר בהופעות רגילות". והאם החזרה אל שני האלבומים הראשונים לצורך סיבוב ההופעות באמריקה הזכירה למקאלך את ימיה הראשונים של הלהקה? "כן, היא הזכירה לי איזו תקופה יפה זאת היתה, ואיזו מוסיקה נהדרת עשינו, ובעיקר היא הזכירה לי את פיט (דה פריטס, המתופף הראשון של "אקו והבאנימן", שמת ב-1989 בתאונת אופנוע, ב"ש) ואיזה מתופף מצוין הוא היה".

בתחילת שנות ה-80, אחרי "Heaven is Here", "אקו והבאנימן" ניסתה לכבוש את השוק האמריקאי. זה לא קרה. מקאלך הרבה ללגלג באותה תקופה על בונו הצעיר, אבל כש"יו 2" חיממה את "אקו והבאנימן" מקאלך הבין שעם כל המגלומניה שלו, הוא לא מתקרב לקרסוליים של בונו. "ראיתי אותו בסאונד-צ'ק", הוא סיפר פעם לעיתון אנגלי, "והוא הודה לקהל. זה היה סאונד-צ'ק. לא היה קהל. ואז הבנתי שלבחור יש את זה".

לאחרונה מקאלך גם חזר בו מהתבטאויות העבר שלו על סולן "יו 2". "אמרתי שהוא ליצן, אבל הוא לא ליצן", אמר. "הוא בחור חכם והוא כתב כמה שירים טובים. לא משהו עמוק מדי, אבל מנגינות יפות. חוץ מזה, יש לו מטוס סילון אחד יותר מאשר לי".

אז מדוע "אקו והבאנימן" לא עשו את מה ש"יו 2" עשתה? אלן מקגי, האיש שגילה את "אואזיס" ו"ג'יזס אנד מרי צ'יין", טען שהפלישה הבריטית לאמריקה בשנות ה-80 התחוללה זמן קצר לפני סוף העשור, ואילו "אקו והבאנימן" הגיעו לשיאם באמצע שנות ה-80 עם האלבום "Ocean Rain" ואחר כך איבדו מומנטום.

ומה מקאלך חושב? מדוע הוא והלהקה שלו לא כבשו את אמריקה? "אבל כן כבשנו את אמריקה!" הוא מכריז. "מכרנו המון תקליטים שם, ועשינו כמה הופעות ענקיות!".



איאן מקאלך, יושב, וויל סרג'נט. אירוניה דקה במבטא ליברפולי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו