אורי ניר לוקח פסק זמן מהמיצבים הגדולים

בתערוכה חדשה בביתן הלנה רובינשטיין בת"א, אורי ניר מפתיע במינימליזם

אלי ערמון אזולאי
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אלי ערמון אזולאי

אורי ניר נודע במיצביו הגדולים והשאפתניים וביכולת שלו לברוא עולמות של בדיה ופנטסיה. במפתיע, בבואו לביתן הלנה רובינשטיין בתל אביב, מן החללים הנחשקים ביותר לאמני מיצב, הוא יצר תערוכה מינימליסטית. הריק, החלל, הסאונד והזמן הם השחקנים הראשיים בה.

התערוכה, שתיפתח הערב, היא מעין אירוע, המתאפיין במחזורי זמן קבועים: אורכו של כל אחד מהם שלוש דקות ו-50 שניות, כאורך אחד הסרטים שמוקרנים בה. העיסוק בזמן, או הבחירה לפעול במסגרת של זמן, מאזכר פעולות מושגיות רבות ובראשן יצירותיו הייחודיות של המוסיקאי והיוצר ג'ון קייג'. נילי גורן, אוצרת התערוכה, מסבירה כי בין מפלסי הביתן קיימות ארבע נקודות-עניין, כלשונה, והתערוכה כולה מתוזמרת סביב אותו פרק זמן. "אותן נקודות הן כמו העדות או השרידים לאירוע שהתרחש בחלל קודם לכן". גורן מספרת שניר בנה תפאורה וסט לסרט שצולם בה, "מאיץ", שעל שמו קרויה התערוכה. הסאונד וההתרחשויות הפיסיות והפיסוליות שמילאו את החלל נעדרים מהתערוכה ומופיעים רק בסרטים.

כבר בתערוכתו הקודמת, בגלריה ברוורמן, ניתן היה להבחין בשינוי שחל ביצירתו של ניר. גם היא גלשה לחוויה של זמן ומרחב, שתפסה את חלל הגלריה יותר מאשר האובייקטים שהוצגו בה. גורן מסכימה שיש המשכיות מסוימת בתערוכה זו, "אם כי לכיוון הרבה יותר מופשט ומינימלי. היא פחות בומבסטית מתערוכות קודמות שלו והיא עובדת יותר על המרווחים שבין הדברים, על דחיסות של זמן ומרחק ופחות על אפקטים". את המוסיקה לסרטים יצר בינייה רכס.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ