בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הסטודנטים כובשים את באר שבע. למי זה טוב בכלל

סטודנטיפיקציה: תהליך שבו אוכלוסיית סטודנטים נהפכת למאפיין בולט של מקום וגורמת לשינויו. באר שבע כמקרה מבחן

3תגובות

אם היה אפשר לבנות עיר מהזדמנויות מוחמצות - או ממחקרים על הזדמנויות מוחמצות - באר שבע היתה העיר החשובה והמשגשגת בישראל. מאז נכנס לכהונתו ראש העיר הצעיר והנמרץ רוביק דנילוביץ, נדמה שמשהו זז בעיר שנהפכה זה כבר לשק חבטות ועלבונות אולי יתר על המידה.

מחקר חדש במחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן גוריון בנגב מנסה לפענח את סוד ההחמצה הגדולה של באר שבע - הכישלון לרתום לעגלתה את היתרונות של המוסדות האקדמיים בתחומה ואת הפוטנציאל הטמון במשאב האנושי, החברתי והכלכלי יקר הערך - הסטודנטים. נוכחותם בולטת בבאר שבע יותר מאשר בערי אוניברסיטה אחרות, אבל לא מונפה. המחקר מבקש לעורר מודעות לתופעה בציבור המקצועי והרחב בדרך לגיבוש חזון.

אוניבסיטת בן גוריון בנגב הוקמה בשנות ה-60 וצברה מוניטין של אוניברסיטה מובילה בנוף האקדמי, כותבים עורכי המחקר. בעשור האחרון הכפילה האוניברסיטה את מספר הסטודנטים מ-10,000 ל-20 אלף. לצדה פועלות בעיר מכללות מובילות ובהן 12 אלף סטודנטים נוספים. מרביתם מתגוררים בשכונות הוותיקות בעיר, שהוקמו בשנות ה-50 וה-60, חלקן במצב פיסי ירוד ושמען יצא לשמצה. מנגד, הן נהפכו לאזור סטודנטיאלי תוסס ואטרקטיבי בשל קרבתן למוסדות ההשכלה ומחירי השכירות הזולים. ההווי הסטודנטיאלי בבאר שבע היה לשם דבר ומהווה שיקול בהחלטה ללמוד בה לא פחות מאשר הרמה האקדמית.

עם כל זאת, ובניגוד לציפיות, תרומתם של מוסדות ההשכלה הגבוהה לבאר שבע אינה גבוהה, והסצינה הסטודנטיאלית לא נהפכה למנוף להצלחה. יחסי גומלין בין קהילת הסטודנטים לבין תושבי העיר כמעט שאינם מתקיימים, אף על פי שיחסה של האוכלוסייה המקומית לסטודנטים הוא חיובי. הסטודנטים מנהלים את חייהם בבועה סגורה, "קולוניה" בלשון המחקר, ונוכחותם מעבר לה כמעט שאינה מורגשת. יתר על כן, לנוכחות המסיבית של הסטודנטים ישנן השלכות שליליות מצטברות על המרחב העירוני בהזנחה ובדשדוש כלכלי שבמעגל קסמים מעצבים דימוי שלילי לעיר בעיניהם. מרביתם עוזבים אותה מיד בתום הלימודים.

נזקי הארעיות

באר שבע מחפשת כיום נואשות חבלי הצלה במיתוג ובדימוי - כמו השלימה עם הנתק בין העולמות. תוכניות הפיתוח העירוניות מתעלמות כמעט לחלוטין מהפוטנציאל המונח מתחת לאף, אומרת ד"ר נורית אלפסי מאוניברסיטת בן גוריון, שהובילה את המחקר יחד עם סטודנטים במחלקה לגיאוגרפיה. האוניברסיטה מצדה לא עושה די בנושא, אף שהיא מפעילה לא מעט תוכניות חברתיות. מבחינות רבות העיר מתנהלת כאילו אין בה אוניברסיטה והאוניברסיטה מתנהלת כאילו אינה שוכנת בעיר גדולה ומתפתחת ודואגת לעצמה בלבד. אולי לא במקרה היא נמנעת מלקרוא לעצמה "אוניברסיטת באר שבע" ולהזדהות עם העיר.

הבועה הסטודנטיאלית בבאר שבע היא מקרה מייצג עם מאפינים מיוחדים לו של תופעה מוכרת בערי אוניברסיטה כיום בעולם, והוגדרה כ"סטודנטיפיקציה". המונח מתאר תהליך שבו אוכלוסיית סטודנטים נהפכת למאפיין בולט של מקום וגורמת לשינויים חברתיים, מרחביים וכלכליים בסביבתו. את המונח סטודנטיפיקציה, על משקל ג'נטריפיקציה, טבע דארן סמית, מראשוני החוקרים בתחום, ביחס לערי אוניברסיטה בבריטניה שמספר הסטודנטים בהן גדל בשנים האחרונות באופן ניכר. המחקר על באר שבע מצטרף למחקרים ראשונים שנעשים בתחום בישראל.

לתופעת הסטודנטיפיקציה יכולה להיות השפעה חיובית על העיר המארחת. נוכחות ומגורים של סטודנטים בעיר, גם אם הם זמניים, עשויים לתרום ליצירת שכונות עירוניות תוססות שבהן שילוב של מגורים, מסחר, בילוי ופנאי ופעילות תרבותית ענפה, ההופך את המקום לאטקרטיבי ומשליך על כלל העיר ותושביה. מנגד, במחקרים שנערכו לאחרונה בבריטניה ובצפון אמריקה נמצא כי אוכלוסיית סטודנטים גדולה עלולה לא רק שלא לתרום לעיר המארחת אלא לפגוע במרקם החיים העירוני, באורח החיים של תושבים ותיקים ובכלכלת העיר.

כדיירים ארעיים, סטודנטים אינם מגלים אחריות למרחב סביבם וגורמים לדירדורו. אזורים של מגורי סטודנטים מתרוקנים מאוכלוסייה של תושבים ותיקים בגלל השינויים באופי המסחר והשירותים המותאמים לצורכי הסטודנטים ולא למשפחות מקומיות. מרבית הדירות בשכונות הסטודנטים הן בשכירות, מה שגורם לירידה ברמת התחזוקה, למטרדי אשפה, רעש וחניה וליחסים עוינים עם האוכלוסייה המקומית הוותיקה. הקולוניה הסטודנטיאלית מתהווה בדרך כלל סמוך למוסדות ההשכלה, מתנהלת כמעט אך ורק בתוך עצמה ללא מגע עם העיר ותרומה לחברה והכלכלה העירוניים.

באר שבע זכתה בחצי הכוס הריקה של הסטודנטיפיקציה (ואפילו לא לשמץ של ג'נטריפיקציה, שלא היתה מזיקה לשכונות הוותיקות בעיר במצבן הנוכחי). התופעה באה לביטוי סמלי במרחב, שאומר הכל: אם זה מיקומה של תחנת הרכבת בפתח קמפוס האוניברסיטה, מיקום נוח המנטרל עם זאת כל צורך במגע עם העיר; אם זו סוללת העפר המפרידה בין הקמפוס לבין שכונה ד' כמנסה להסתיר את עצם קיומה של שכונת המצוקה הקשה, ואם זו הגדר התוחמת את מעונות הסטודנטים בשכונה וחוצה אותה לשניים. הכניסה למעונות מבעד לשער - ראו תמונה - היא למורשים בלבד.

יחד עם זאת, בנוכחותם של הסטודנטים טמון פוטנציאל עצום לעיר. המחקר ממליץ על כמה צעדים בונים שיתרמו להחלפת ה"קולוניה" הסטודנטיאלית המתבדלת ב"רובע סטודנטים" שישתלב במרקם החיים בשכונות הוותיקות, ומצביע על כמה כיווני חשיבה ופעולה. עיקרם: שיפור מערך התנועה והנגישות המסורבל כיום התורם רבות ליצירת הבועה, תכנון מושכל של מגורי סטודנטים ברחבי העיר, פתיחת הקמפוס לכלל תושבי העיר שכיום מודרים ממנו בפועל. אלה אינם "פרויקטים" גדולים, אומרת אלפסי, אלא מעורבויות קטנות שיכולות לעשות הבדל.

הרעיון לבחון את היחסים בין באר שבע לבין הסטודנטים המתגוררים בה עלה לראשונה בעבודה סמינריונית של עידן ברלס, סטודנט לתואר ראשון במחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי, שבחנה את דפוסי הבילוי של הסטודנטים בעיר. המחקר עצמו התפתח במסגרת קורס "קבלת החלטות בסביבה עירונית" בהנחייתה של ד"ר נורית אלפסי ולקחו בו חלק הסטודנטים לתואר שני נופר אבני, אלא יגנה, עוז ישראל, חן נאור, חגי סלע, לילי פרידלר, דורון קדמיאל ויובל שחר. המחקר הוצג השבוע בכנס באוניברסיטה במטרה לחשוף את הממצאים וליצור שיח ציבורי "ולא לבוא עם מתכון מוכן מראש לפתרון", אומרת אלפסי. העיר כורעת מתחת ל"פתרונות" ומתחת ל"תכנון".

זיכרון אישי: בשנות ה-60 המוקדמות שירתתי כחיילת בבאר שבע. מרבית השכונות עדיין לא הוקמו אז, לא האוניברסיטה והמכללות ולא יצירות האדריכלות המהוללות והמקוללות של הפרויקט הישראלי, אבל היה שוק בדואי תחת כיפת השמים וכמה מוסדות מקומיים מיתולוגיים ששמעם יצא למרחוק. החיים התנהלו במה שנקרא היום העיר העתיקה ואז קראנו לו סתם העיר, והיו תוססים יותר מאשר בתל אביב השוקעת. מהמחקר החדש מתברר שהיינו לא יותר מאשר "קולוניה" צבאית, גרסה מוקדמת של סטודנטיזציה. אבל הניסיון, ואולי זהו רק הזיכרון, מלמד שבאר שבע עוד לא אמרה את המלה האחרונה ויומה יגיע.



גדרות סביב מעונות הסטודנטים בשכונה ד' בבאר שבע. הכניסה למורשים בלבד



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו