בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תה, אורז ובית כנסת

הסוגייה הרגישה של שימור או הרס הגטו היהודי בשנחאי הביאה לארץ השבוע סוללה של חוקרים מסין, וחילצה מהם גם התייחסויות למקרים מקומיים של שימור

תגובות

ד"ר וואנג ג'ון, חוקר במכון לתכנון ועיצוב עירוני באוניברסיטת טונג'י בשנחאי, עומד בכיכר המרכזית במתחם התחנה בתל אביב וסוקר את הבניינים מסביבו. המתחם נפתח לפעילות לפני כשנה אחרי תקופה ארוכה של שיפוץ ושימור. היום הוא כולל בתי קפה, מסעדות, חנויות אופנה וכמה קרונות אותנטיים מהתקופה שבה המקום שימש כתחנת רכבת עותמאנית. לצד ההצלחה שלו בקרב הקהל הרחב, המתחם נתון לביקורת רבה בשל האופי המלוטש והסכריני שלו, מעין דיסנילנד של שימור.

ד"ר וואנג מצטרף דווקא למשבחים. שנחאי, כך הוא מספר, מלאה במתחמי שימור מתקתקים מסוג זה. באופן אישי הוא היה מוסיף למקום עוד כמה בניינים גבוהים, "אולי אפילו באמצע הכיכר". כשאני שואל לדעתו על מגדל נוה צדק המזדקר בסמוך ועל השתלבותו במרקם ההיסטורי, הוא עונה בפשטות: "כמו שאדם לובש חולצה, ג'ינס, כובע ונעליים, גם העיר צריכה ללבוש סוגים שונים ומגוונים של בניינים".

בשם גלגלי הצמיחה הכלכלית נהרסו בשנים האחרונות בסין אלפי שכונות היסטוריות ופינו את מקומן לבניינים חדשים. התופעה הזאת בלטה במיוחד לקראת אירועים בינלאומיים כמו האולימפיאדה בבייג'ין או האקספו בשנחאי, אז פונו עשרות אלפי תושבים מבתיהם לטובת מתקני ספורט, גורדי שחקים, אוטוסטרדות ומרכזי קניות. אולם לצד ההרס הנרחב אפשר לזהות גם ניצנים ראשונים של תודעת שימור בסין. בשנחאי מקודמות כיום שורה של תוכניות לשימור של מרקמים היסטוריים, אחד מהם הוא של הגטו היהודי שממוקם ברובע הונגקיו.

בבית הספר לאדריכלות של אוניברסיטת תל אביב ננעל אמש כנס ישראלי-סיני בן שלושה ימים שעסק במחקר ובשימור של הגטו. ד"ר וואנג היה חלק ממשלחת רמת דרג מסין שכללה גם את פרופ' שיאה ננקאי מאוניברסיטת טונג'י ושישה פקידי עירייה בראשות צ'ן הי, סגנית מתכננת רובע הונגקיו. המשלחת הגיעה לארץ בהזמנתו של פרופ' משה מרגלית, מרצה בבית הספר ומחזיק קתדרת המורשת המודרנית של אונסק"ו. פרופ' מרגלית ביקר בשנחאי לפני כשנה ונחשף לסיפורו של הגטו היהודי. הוא יצר קשר עם גופי האקדמיה והממשל וביקש לפתח עמם פרויקט משותף שיוביל לשימורו.

הנוכחות היהודית בשנחאי החלה להתגבש באמצע המאה ה-19, זמן קצר לאחר ניצחון בריטניה במלחמת האופיום הראשונה. תחילה הגיעו לעיר כ-500 יהודים יוצאי עיראק, בהם בני משפחות כדורי, ששון וחרדון שעסקו במסחר ובנדל"ן והתעשרו מאוד. ההגירה היהודית המשמעותית לעיר התרחשה בסוף שנות ה-30 של המאה ה-20. בשל הסכמים בינלאומיים בין מעצמות העולם לבין סין התאפשרה ההגירה אל העיר ללא דרכון או אשרה ומשום כך הצליחו להימלט אליה כ-20 אלף יהודים אירופים במרוצת מלחמת העולם השנייה.

הפליטים היהודים שוכנו ברובע הונגקיו העני בדוחק ובצפיפות רבה אך למרות התנאים הקשים, הצליחו לפתוח חיי קהילה עשירים, שכללו בתי כנסת, בית חולים, תנועות נוער ומוסדות אחרים. גם לאחר ששנחאי נכבשה על ידי יפאן ב-1937, הורשו היהודים להמשיך ולהתגורר בה. אחרי תום מלחמת העולם השנייה ועליית הקומוניזם התרוקן הגטו כמעט לחלוטין. רבים מהפליטים היהודים היגרו לארצות הברית ולישראל.

הצעות מבטיחות

בדומה לשכונות היסטוריות אחרות בשנחאי, הגטו נמצא כיום תחת איום מתמיד של הריסה בשל פעילות נדל"ן נמרצת. הקרבה שלו למרכז העיר גורמת למחירי הקרקע שלו לנסוק בצורה מהירה במיוחד. באוקטובר האחרון נסע פרופ' מרגלית עם קבוצה של סטודנטים מבית הספר לאדריכלות לביקור בשנחאי כדי לקדם פרויקט שימור של הגטו בשיתוף אוניברסיטת טונג'י והעירייה.

לפרויקט חברו גם אנשי "מסע אל המורשת" של מרכז זלמן שזר (במימון קרן אביחי) שעוסקים בתיעוד של קהילות יהודיות. הסטודנטים אספו חומרים ונפגשו עם תושבים, חוקרים ואנשי אקדמיה. במסגרת הכנס שהתקיים השבוע הם הציגו את מסקנותיהם בפני חברי המשלחת הסינים. בהמשך הם יגבשו הצעות קונקרטיות לתכנון. כמה מהן - כמו למשל חיבור של רחובות הגטו אל גדת הנהר החוצה את שנחאי - נראות מבטיחות.

מהנוכחות היהודית בגטו נותר כיום מעט מאוד. למעט כמה מבנים של הקהילה שנותרו על תלם וכמה מסמרים של מזוזות, אין כמעט עדות לחיי הקהילה שהתנהלו שם. נוסף על כך, מצבה של השכונה בכי רע והריסתה עשויה להעניק לתושביה הזדמנות לחיים בבניינים חדשים. משום כך השאלה על שימור המקום מקבלת תפנית נוספת - מה אפשר, אם בכלל, לשמר מרקמת חיים שהתנהלה במקום במשך כ-15 שנה בלבד?

"הגטו מסמל את הקשר בין החברה הסינית לבין החברה היהודית", עונה פרופ' מרגלית. "השלטונות הסיניים מבינים היטב את הסמליות הזאת ומשום כך נקטו משנה זהירות בטיפול במקום. היהודים אמנם היו פליטים אבל הם הצליחו לתרום לחיי החברה והתרבות של שנחאי. מעבר לכך, בשכונת הונגקיו השתמר מרקם עירוני ייחודי שהולך ונעלם מהעיר".

השאלה היא באיזו דרך ישומר לבסוף הגטו היהודי. ד"ר וואנג מספר כי במשך השנים הוצגו לפחות עשר תוכניות שונות לפיתוח הגטו, חלקן קראו להריסתו, חלקן ביקשו לשלב בו בינוי גבוה ולהפוך את הבתים ההיסטוריים ל"מתחם תחנה" מקומי. נראה שהפתרון נמצא אי שם באמצע, מסכם הד"ר הסיני, בין פיתוח יתר לבין שימור מצועצע.



הגטו היהודי בשנחאי. פרופ' משה מרגלית: ''הגטו מסמל את הקשר בין החברה הסינית לבין החברה היהודית''



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו