בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אהבה וצלילים אחרים

אלבום הרמיקסים לפסקול שיצרו "דאפט פאנק" לסרט "טרון: המורשת" עושה עוול לצמד הצרפתי. לעומת זאת, הפסקול של "כמיקל בראדרז" לסרט "Hanna" מפתיע בעושרו

תגובות

מאז שראיתי את הסרט "אהבה וסמים אחרים" שמותג כקומדיה רומנטית סקסית והתברר כמלודרמה סוחטת על ההתמודדות עם פרקינסון בגיל צעיר, יש לי התלבטות קשה: איזה סרט גרוע יותר - זה או "טרון: המורשת"? זו החלטה לא פשוטה, ולא רק בגלל ההבדלים הז'אנריים. כל אחת משתי היצירות הקלושות הללו לעגה לי, גזלה מחיי שעתיים שלעולם ישובו, הפרה הבטחות וביצעה אינספור פשעים באמנות הקולנוע בכלל ובכתיבת תסריט בפרט.

אבל ל"טרון" המורשת" יש יתרון רציני - פסקול של "דאפט פאנק". אף שקשה להפריד בין המוסיקה לדימויים שהיא מלווה על המסך, "דאפט פאנק" הצליחו לצאת עם כבוד מינימלי מ"טרון: המורשת", בניגוד לכל אדם אחר שהיה מעורב בכישלון הקופתי והאמנותי הזה. צמד הרובוטים הצרפתי, שגם מבליח בסרט להופעת אורח, ניסה לדמיין כיצד היה נשמע לו היה פועל עם כלים קלאסיים במקום מקלדות וסמפלרים, הושפע ממלחינים פילמאיים כמו ברנרד הרמן (שעבד עם אלפרד היצ'קוק) והנס זימר ויצר פסקול שמנוגן כמעט בשלמותו על ידי תזמורת פילהרמונית ללא התערבות ממוחשבת. התוצאה, אף שהיתה יומרנית משהו, שפעה מלודיות אפיות מלנכוליות מעובדות למיתרים שיכולות לפרנס את הטכנו הדטרויטי בעשור הקרוב.

אלא שעכשיו החליטו מפיקי "טרון: המורשת" להכתים גם את תומאס בנגהאלטר וגאי-מנואל דה-הומם-כריסטו והוציאו אלבום רמיקסים מחריד לפרויקט, "Tron: Legacy Reconfigured". אף שזהו רעיון מתבקש - טיפול אלקטרוני ליצירה בניחוח של קלאסי של מפיקים מכוננים - שבוודאי נהגה מבעוד מועד, הביצוע חסר האלגנטיות, האינטליגנציה והאוריינטציה עושה עוול ל"דאפט פאנק".

מבט ברשימת שמות המשתתפים בערבובייה חושף כי ל"דאפט פאנק" לא היתה בו טיפת מעורבות; אין שום סיכוי שפיינשמעקרים מעודכנים כמותם היו מאשרים את הדאנס הוולגרי של פול אוקנפולד, הברייקביט האנכרוניסטי של "קריסטל מתוד", האלקטרו האגרסיבי של "בויז נויז" - חקייני "דאפט פאנק" חובבניים - או הטראנס האפל של סנדר קלייננברג, ששמחתי לגלות שהוא עדיין בחיים. היחידים שמצליחים לשמור על המכנסיים שלהם הם הניאו-שוגייזרים "M83", שנותנים טעימה בתחילת האלבום לאיך הוא היה צריך להישמע עם אינטרפרטציה חמושה בשירה חולמנית וקירות גיטרות מנחמות, ונעלמים.

אף על פי שאני בטוח שדיסני מרפדים את "דאפט פאנק" יפה כדי שישמרו את דעתם על "Tron: Legacy Reconfigured" לעצמם, במקומם הייתי מחזיר את הדולרים ומתנער ממנו. הם היחידים שיש להם מה להפסיד כאן.

אמנים שונים, "Tron: Legacy Reconfigured" (הליקון)

אחים לחשק

גם "כמיקל בראדרז", בני דורם של "דאפט פאנק", הוציאו לאחרונה פסקול הוליוודי. הם כתבו אותו למותחן הפעולה "Hanna" (על בחורה שקוראים לה חנה ואוהבת ללכת מכות). זהו אמנם לא מוצר בפרופיל גבוה כמו "טרון", אלא סרט עם אפיל פמיניסטי-ממזרי שמתאים יותר לדציבלים של האחים, ובכל זאת אי אפשר שלא להתפעל מהבחירה בהם ובנפח שהולכים ותופסים יוצרים אלקטרוניים בתוך לב התעשייה (בקולנוע האירופי והניסיוני עושים זאת זמן רב); הרבה מעבר לתרומת קטעים בודדים שמופיעים בפסקול שמחפש קצת קוליות (כפי שהיה ב"טריינספוטינג" ו"ונילה סקיי" למשל).

די ברור שבתוך הסרט - למשל בסצינת מרדף, מין או קרב - כמה מהקטעים כאן יישמעו טוב יותר, אבל גם כך ניכר כי "Hanna" ממשיך את העדפת הניסיוני על הלהיטי; גישה ש"כמיקל בראדרז" מטפחים כבר מ"Further", האלבום הקודם והלא רע בכלל שלהם שיצא בשנה שעברה. אפשר ממש לשמוע את ההתפחות המוסיקלית וההתקדמות שעשו מאז ימי הדגימות, המקצבים הכאוטיים והסירנות לתימות המלודיות המורכבות ששזורות בתצורות שונות - צלילי פעמונים, שטיחים אמביינטים, לופים של דקירות בסים - לאורך הפסקול.

מכיוון שהאחים מבינים שפסקול, כמו סרט, זקוק לקתרזיס, הם סוגרים אותו עם שיר פופ מושלם - גרסה ווקאלית ל"Hanna's Theme", הנעימה הפותחת, שנשמע כמו מחווה ל"דיס מורטל קויל".

אף שמעולם לא הייתי מעריץ גדול של "כמיקל בראדרז", היכולת שלהם לנוע בין המסיבתי לפופי והסינמטי היא פנומנלית ומלמדת על העומק המוסיקלי שלהם. במידה רבה זו גם אצבע משולשת כלפי המלעיזים שהתייחסו אליהם - וגם אל כל שאר הרכבי האלקטרוניקה המוקדמים - כאל טרנד חולף. לצורך השוואה, "כמיקל בראדרז" החלו את הקריירה שלהם עם "סווייד", להקה שמזמן הפסיקה להיות רלבנטית ונמצאת כיום בשלב המחווה העצמית. האחים, לעומת זאת, רק משתכללים. אם הייתי צריך להמר מי משתיהן תשרוד את מבחן הזמן, לא בטוח שהייתי מהמר נכון. איזו טעות נהדרת.

"כמיקל בראדרז", "Hanna OST"





תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו