בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

טמירה ירדני קוראת לך

היא לא מרגישה שהיא עושה משהו שונה ממה שעשתה כל חייה: לטפח כישרונות מוסיקליים ולהצעיד אותם לפסגה. אם בתחילת הדרך היא הגיעה לבית אבות כדי לשמוע זמרת צעירה ושמה יהודית רביץ, היום היא מביאה את הטאלנטים לטלוויזיה ועורכת להם את האודישנים ב"כוכב נולד". אחרי תשע שנים שהיא מושלת בפריים טיים של ערוץ 2, אפילו אייל גולן לא ממש מדאיג את טמירה ירדני

תגובות

גילי איזיקוביץ תצלום: רלי אברהמי על הקיר הסמוך לדלת הכניסה במשרדה של טמירה ירדני תלויות בגיבוב מחושב עשרות תמונות. בעיקר פנים בשחור-לבן. מרחוק הן נראות כעבודות אמנות. מקרוב מבינים שמדובר בעניין פרוזאי יותר - אלו תמונות של כל האמנים שירדני ייצגה אי פעם, בטווח הנפרש מיהודית רביץ לנינט טייב, מ"תיסלם" ו"בנזין" ועד "היהודים". במהלך השיחה ירדני לא נותרת אדישה לתמונות. ממקום מושבה הנינוח, על רקע קיר צבוע בורדו המתאים למסגרת המשקפיים שלה, היא מפנה אליהן מדי פעם. אין צורך בפירוט מעמיק של הדברים שעשתה כשהעדות מצויה כל כך קרוב.

כמה עשורים טובים של פעילות, בכמה תחומים, עברו על ירדני וחברת ההפקות טדי שהקימו היא ובעלה, דודו ירדני (ומורכבת מראשי התיבות של שמותיהם). ללא עוררין, העבודה הבולטת ביותר שלה היא "כוכב נולד", תוכנית הכישרונות ששידור עונתה התשיעית במספר החל לאחרונה. ירדני, בת 63, אחראית לאחת מתוכניות הטלוויזיוניות הבולטות של העשור האחרון, שהיא גם מהמבוקרות שבהן, ולאחד מעוגני השידור החזקים, עתירי הרייטינג, של ערוץ 2. בהתאם, קשה שלא להבחין במרכזיותה של "כוכב נולד", או "כוכב" כפי שמכנה אותה בחיבה ירדני, בחברת ההפקות טדי. יעידו על כך המסכים בחדרי העריכה שעליהם מרצדים ללא הרף צביקה הדר ומתמודדים, אלמוניים בשלב זה, והתמונות על הקירות.

זה לא היה חייב להיות כך: לפני כמה שנים השיבה בשלילה להצעה להפיק את מה שנהפך לעוגן שידור בולט אחר, ומתחרה עיקש בסעיף הישגי הרייטינג והבאז, שגורף לא פחות ביקורות - הריאליטי "האח הגדול". הסיבה - תחושת "חוסר התאמה במבנה האישיות". במקום זה עסוקה היום ירדני בהכנות להפקת שעשועון בידורי, תמים ומשפחתי, על השפה העברית בשם "אלוף העברית", שיעשה בשיתוף עם משרד החינוך ומיועד לפריים טיים ערוץ 2, לצד שורה ארוכה של דרמות, תחום חדש בעבורה.

דרמה לא קטנה ליוותה גם את הפקת העונה הנוכחית של "כוכב נולד". עוד לפני שצולם פרח זמר אחד הוצפו מדורי הבידור והתרבות בדיווחים על שינויים בהרכב השופטים. הזמרים דנה אינטרנשיונל ופבלו רוזנברג נפרדו מכיסאותיהם אחרי עונה אחת. גל אוחובסקי, מוותיקי הפאנל, פינה אף הוא את מקומו. במקומם הצטרפו יאיר ניצני ומירי מסיקה. זה היה ריענון נחוץ. העונות האחרונות היו עתירות רייטינג אמנם, אך לא מעוררות באז באורח יוצא דופן. לכך יש להוסיף את הירידה במעמדה של האם הרוחנית מארצות הברית, "אמריקן איידול". לפי ירדני, הצורך בחידוש הוא חד משמעי: "אף עונה לא דומה לקודמתה, באופן שבו הדברים נעשים", היא מסבירה. "כל הזמן יש חשיבה והיא בלתי פוסקת - איך לגרות ולעניין את הצופים, איך לבנות את מה שמסביב למהות של התוכנית, שהיא מישהו ששר ומרגש אותך. סף הגירוי עולה ועולה או יורד ויורד, איך שנעדיף להסתכל על זה. בסופו של דבר זה אדם שר".

מהעונה השלישית או הרביעית שואלים אותך עד מתי. לא מיצינו?

"מי ששואל הוא לא הקהל שצופה. הקהל צופה. באמת אצלו, כדי שלא תיווצר תחושה של שובע ושל ?כבר ראינו', צריך לעדכן. אחת הדרכים היא באמצעות השיפוט".

אז עד מתי תמשיכי לעשות את "כוכב נולד"?

"פעם היינו עושים מסיבות עיתונאים לפני כל עונה. בדיוק נולד בן ללי, הבת שלי, לפני ארבע שנים. שאלו אותי כמובן עד מתי, ועניתי שעד שהוא יתגייס. אין עד מתי, עד שנרגיש שעייפנו ושהתוכנית התעייפה".

ואחרי כל כך הרבה זמן, את לא עייפה?

"זה לא מעייף. דווקא מפני שאנחנו יושבים כולנו וחושבים איך ומה עושים כדי שזה ימשיך להיות רלוונטי, זה מרתק. ליצור משהו חדש מקיים, זה מרתק. זה ריאליטי של כישרון, ואדם ששר, יש בזה משהו מאוד נוגע. זו קומוניקציה שיש בה משהו אמיתי. אומרים כל מני דברים על ?כוכב', אבל זה הביא את המוסיקה הישראלית לדורותיה לקדמת הבמה".

נדמה שאין דבר שירדני לא שמעה על תוכנית הדגל שלה והיא נוטה להקדים תשובות חד משמעיות לשאלות פוטנציאליות. בקול מדוד ורגוע, כמעט חרישי, היא הודפת, עוד בטרם נשאלה, את הטענות. למשל על כך ש"כוכב" כשלה ביצירת זמרים וכוכבים ("זו טענה שהיא תמוהה בעיני. עבדתי במוסיקה הרבה מאוד שנים לפני ש'כוכב' עלתה. חיים שלמים לוקח כדי להצליח ולבלוט"), שאלות על ההתמהמהות ביציאת תקליטים לבוגרי התוכנית ("נינט הוציאה תקליט אחרי שלוש שנים. היא יכלה להוציא מיד תקליט ולמכור להערכתי מאות אלפי עותקים, אבל לא היתה לה זהות, עכשיו נהפכה ליוצרת רגישה ואמיתית. מרינה מקסימיליאן בלומין תוציא רק עוד מעט תקליט. ?כוכב נולד' היא פלטפורמה מעולה לזמר להגיע לתודעה ומשם הוא צריך להמשיך לבד") ועד לטענת ה"קאברים" הלא מחדשים דבר ("'כוכב' האירה מאוד את המוסיקה הישראלית. הרבה התחילו כך ועשו בהמשך את החומרים שלהם"). "אין לי כבר כוח להילחם בטענות האלה. כן הוציאה כוכבים, לא הוציאה כוכבים, מחרב את המוסיקה או לא, זה התיישן. פאסה".

את נהנית לעשות את "כוכב"?

"ברור שכן. זה המשך ישיר מבחינתי לכל מה שעשיתי קודם. התעסקתי במוסיקה כל כך הרבה שנים. 15 שנה עבדתי עם יהודית רביץ ועם הרבה מאוד אמנים. בזמן ההוא המפיק ישב גם בקופה, הכין את רשימת השירים, נסע עם האמן להופעות. יהודית ואני היינו נוסעות בחיפושית הכתומה שלי להופעות, והפקתי את התקליטים ועשיתי יחסי ציבור. נראה לי אך טבעי שאני אתעסק בזמרים ובמוסיקה בפלטפורמה העכשווית השלטת שהיא טלוויזיה".

זה עשוי להיראות מבחוץ כמו כלוב זהב. זה בטח נהיה, אחרי כל כך הרבה שנים, קל יותר לעשות את התוכנית, היא מייצרת הכנסה יפה, אבל אולי היא מונעת ממך לעשות עוד דברים שיכולת לעשות במקום.

"בגלל עין הרע אני לא אספור את כל מה שאנחנו עושים לצד ?כוכב נולד'", מסננת ירדני, "שתי עובדות סותרות את התזה הזאת. האחת היא שלא קל לעשות את ?כוכב נולד'. שנית, זה עניין של תחומי העניין שלי. אני כבר בגיל ובמצב שאני עושה מה שאני רוצה ולא מה שאני צריכה".

אותה רשימה שמזכירה ירדני כוללת למשל את סדרת האיחוד ל"עניין של זמן" לזכיינית ערוץ 2 רשת, המתחרה של "קשת" שמשדרת את "כוכב נולד". סדרת דרמה נוספת שנעשית בשיתוף עם הבלוגרית החרדית לשעבר, שרה איינפלד, קומדיה משפחתית שכותב רובי דואניס ושמה "סברי מרנן", סדרה של אבנר ברנהיימר על משפחה אלטרנטיבית, הסדרה לילדים "אליפים" וסיטקום לצביקה הדר.

אזכור שמו של הדר, בוודאי בהקשר של פרויקט שאינו "כוכב נולד", רחוק מלהיות מקרי או אגבי. הוא לא עוד טאלנט שנקרה על הדרך. בין הדר וירדני קשר סימביוטי (כך היא מגדירה אותו) ורב שנים שעוצב בצל משברים עמוקים ופסגות של הצלחה. מאידך, "כוכב נולד" ככלוב של זהב, היא קביעה שרלוונטית אפילו יותר במקרה שלו.

הדר, שהופיע כשחקן מוכשר בסרט "עפולה אקספרס" ובסדרה "שמש" (שגם היא מבית טדי), חזר רק השנה למסך כשחקן בדרמה "בלו נטלי", אחרי שנראה היה שהוא נשאב כליל לתוכנית. "היה לנו ברור שצביקה, מהרגע הראשון - מה'קומדי סטור' שעשה דודו בעלי - הוא איש מאוד מאוד מצחיק והוא גם בן אדם", מספרת ירדני על ראשית הקשר ביניהם. "החיבור בין הכישרון הגדול והאישיות, היכולת שלו לקבל דברים ולעבוד באמת ביחד, גם בהצלחה וגם בכישלון, זה משהו יוצא דופן. בהצלחה זה לא חוכמה לעבוד טוב ביחד. אחרי ?שישי שואו' בטלעד התעקשו להגיד לו - זה לא אתה זו היא, זו ההפקה, היא לא יודעת לעשות את זה. הציעו לו לבוא אליהם לבד. התשובה של צביקה היתה ש'אני לבד לא בא'. הוא הלך אתי ביחד. מאז ?שמש' נוצר הצוות של יואב צפיר (עורך "כוכב נולד" ופרויקטים אחרים של ירדני, למשל ?השיר שלנו' ששודרה בלוויין, ג"א), צביקה ואנוכי, וזו שלישייה שיש לה קשר מאוד חזק ומניב".

איך זה שלקח כל כך הרבה זמן עד שהוא חזר למשחק?

"אין דבר שגורר אותך לעשייה יום יומית, תובענית, כמו ?כוכב נולד'. כשעולה פרק זה אחרי חודשים של עבודה. כוכב נולד זה סרטים דוקומנטריים מבחינת העשייה, זה חוצה ארץ, עבודה מרובה מאוד. אתה לא פנוי להיכנס למשהו אחר, גם לא מנטלית".

נשמע לי אכן כמו כלוב זהב.

"אני מפיקה, לי קל לחלוש על עוד דברים, להציב אנשי מפתח בכל מקום ולפתח בכיף כיוונים אחרים. אבל אנחנו פירקנו את הכלוב הזה. קשת לוחצים על סיטקום כבר יותר מארבע שנים, וגם אחריו יהיו עוד דברים עם צביקה".

תמנון רב זרועות

גם הקשר ירדני-קשת הוא לא עניין של מה בכך. לאורך שנים נהנו שני בתי הפקה - טדי וקופרמן (שמפיק את ?האח הגדול'), מהרוב הגורף של הפקות קשת, ויש בתעשיית הטלוויזיה מי שיאמרו שמדובר עדיין בתופעה שרירה וקיימת. ירדני הפיקה לזכיינית שורה ארוכה של תוכניות מ"אהרוני מבשל לחברים" ועד ראשיתה של "שמש". בשיא הפיקה ירדני גם את "כוכב נולד" וגם את "נולד לרקוד", שתיהן כבשו את ראש טבלת הרייטינג.

אבל היחסים ידעו עליות ומורדות במשך השנים. כאשר ירדני החליטה למשל לעבור עם "שמש" ללוויין, היו הצדדים בנתק מוחלט שכמעט והגיע לערכאות משפטיות. היום, מעידה ירדני, היחסים מצוינים. גורמים בתעשייה מספרים כי הקשר בינה ובין מנכ"ל הזכיינית, אבי ניר, חברי ממש.

אלא שדווקא לאור זה נראות לעתים החלטות השיבוץ של הזכיינית ושלוחותיה משונות. קשת, המחזיקה גם באתר "מאקו", בחברת התוכן ביפ ובערוץ 24, הציבה בראשית העונה הנוכחית של "כוכב נולד" את התחרות המוסיקלית "אייל גולן קורא לך" שצברה תאוצה בערוץ 24. בחודש הבא יחלו באותו ערוץ שידורי ריאליטי מוסיקלי, שישודר מבית האח הגדול ויהיה בוודאי אף הוא עתיר מספרים יחסית. התחרות מבית גורמת לירדני להתנסח בפנים חתומות ובדיפלומטיות.

"קשת היא תמנון רב זרועות. חלק מהדברים שהם עושים נוגעים במשהו בעשייה של ?כוכב'. התוכנית הזאת היא בהגדרה נישתית, זמר ים תיכוני. בהגדרה, השופטים שלה הם מהעולם הזה והכוכבת שתיבחר היא מהעולם הזה. ?כוכב' היא פלורליסטית. היא גם וגם וגם".

דווקא משום כך זה נראה כאילו היא נדחפת בעל כורחה לאיזו משבצת ולאיזו הגדרה, מול המתחרה הקטנה והנישתית.

"'כוכב' זו התוכנית שבה באודישנים את יכולה לשמוע אנשים שרים שלום חנוך, שם טוב לוי, יהודית רביץ וגם איציק קלה ומשה פרץ. שם יש את הכל, רוק ומזרחי. ההחלטה של ערוץ 24 למצב את עצמם כאלטרנטיבה ים תיכונית היא החלטה אסטרטגית שלהם שלא קשורה בנו בכלל. אני לא רוצה להעליב, אבל זה כמעט מעליב כשמשווים. אי אפשר לעשות תוכנית כמו ?כוכב' ולצפות שלא יהיה שום דבר אחר שקשור לתחרות ומוסיקה. הלוואי שזה היה ככה. יש עולמות שמשיקים, אבל זה לא ממש מפריע לנו לדעתי. זה נראה לך בעייתי"?

משונה בעיקר.

"זה נכון שזה אותו הבית, אבל זה לא אותו הדבר. ערוץ 24 הוא גוף עם רצונות והחלטות משלו. צריך ללמוד להפריד, ועם כל הכבוד זה קטן מכדי להפריע. מצד שני, אם את מרגישה שזה משונה, אולי את צודקת".

ובינתיים, מתוכנן לקום עוד ערוץ מוסיקה, ערוץ ים תיכוני. "כוכב נולד" באמת נדחפת לצד השני ה"אשכנזי" של המתרס.

"מוסיקה היא מוסיקה היא מוסיקה. אם מוסיקה שמורכבת מכל הרבדים והסגנונות תקבל דחיפה, זה מאוד ישמח אותי. אנחנו מאוד פלורליסטים. קצת מאוסה בעיני החלוקה האתנית הזאת. אני לא יודעת אם יש עדיין ענייני מוצא, הכל אותו דבר, התערבב. רק עכשיו פתאום החליטו לעשות מין קיטוב כזה במוסיקה. זה נראה לי, ההפרדה הזאת בין ז'אנרים, כמו משהו שיחלוף".

הנסיבות הכלכליות שמניעות את הקיטוב הזה לא יחלפו כל כך מהר, כי אם הזמר המזרחי מרגיש כקולקטיב מקופח, יש לזה אפקט כלכלי.

"מי מקופח? מי שעושה רוקנרול מקופח ולא מרוויח שקל. הקיפוח כבר מזמן עבר לצד השני, הכל בסדר מבחינת הז'אנר הים תיכוני. במוסיקה, בסלולר, במכירת תקליטים, הופעות, אפשר להוריד את המלה קיפוח, זה נגמר. עכשיו יש מוסיקה שאנשים אוהבים וצריך לעשות מוסיקה שאנשים אוהבים".

למה לדעתך מתעוררות כל האמוציות האלה? יהורם גאון אומר משהו וזה גורם לכותרות.

"כנראה ההצלחה לא מספיקה אם אין לה לגיטימציה. ההצלחה היא מובהקת, במספרים הם מרוויחים פי 100 מכל היתר. יכול להיות שרגשות הקיפוח הלא מוצדקים נשארו, ועכשיו צריך רק להיפטר מהשטות הזאת ואז לאף אחד לא יהיה אכפת שיהורם יגיד ושכל אחד יגיד מה שהוא רוצה. זה כמו שאני אגיד שאני לא אוהבת ג'ז וכולם יתרעמו".

עוד עניין שגורם לירדני לצחצח את היכולות הדיפלומטיות הוא אזכור "האח הגדול". "כוכב נולד" ו"האח הגדול" הן תוכניות הדגל של הזכיינית קשת ואת עונות השנה ניתן להגדיר על פי שיבוצן - "האח" בחורף, "כוכב" בקיץ. כאמור, בפני ירדני עמדה האפשרות להפיק את מטחנת הרייטינג, אפשרות שנדחתה ונדמה שממשיכה לעורר בה אי נחת. "זה היה נורא מזמן וזה לא היה כזה מובהק", היא מתקנת, "אני מניחה שיכולתי להפיק את ?האח הגדול', אבל אני עושה את ?כוכב' ודברים אחרים וזה לא היה זה".

למה?

"לי באופן אישי זה קשה, האחריות על חיים של אנשים במשך 100 ימים. אם הייתי רוצה אחריות על חיים של אנשים הייתי לומדת רפואה. במבנה האישיותי שלי זה היה לי קשה, המבנה שלי לא נותן לי ואולי יום יבוא ואני אתגבר על זה. היו תנאים שבהם יכול היה להיות שטדי תעשה את ?האח הגדול', נרשמה אופציה כזאת, אבל אמרנו לא. עשינו אז את ?כוכב' והמשכנו. גם היינו עסוקים וגם במבנה האישיותי שלי, לעשות הפקה עם אחריות כל כך גדולה על אנשים, זה קשה לי".

יש לי תחושה שדעתך, כאשת מקצוע וגם כצופה, לא נוחה מהאח הגדול. שאולי היית מעדיפה שהוא לא היה.

"לא. דגמתי את זה מספר פעמים ואני חושבת שההפקה, כטלוויזיה, עשויה במיטבה ובמקצועיות. במה אני מתעניינת ובמה לא, ומה גורם לי יותר או פחות נחת? דעתי לא רלוונטית".

העניין הוא שלכל המגה ריאליטי היתה השפעה על יתר הטלוויזיה ובכלל זה גם על "כוכב נולד", שנאלצה להשתנות משמעותית בגלל כללי המשחק החדשים.

"הסיפור הזה של ריאליטי, אנשים לא מקצועיים שעושים אתם כל מיני פעולות, זו השפה הטלוויזיונית העכשווית בכל העולם. אי אפשר ולא צריך להתעלם מזה. בעונה הראשונה שעלינו אחרי ש'האח הגדול' שודרה, באמת שאלתי את עצמי אם זה יעניין עכשיו את הצופים, לשיר שירים? התברר שהגירוי הוא לשמחתי נקודתי. יכול להיות שקצת הגזמנו, כולנו, בהשפעה של ?האח הגדול' ובמחשבה שזהו, עכשיו טלוויזיה תהיה משהו שצריך נורא לגרות בדברים בוטים ומהממים, ולא היא. יש מקום לזה ולזה".

את לא חושבת שלולא הריאליטי כוכב נולד לא היתה זקוקה לכל הדרמה והמתח?

"זה לא ריאליטי, זו הטלוויזיה. היא מתפתחת, מושפעת מהאינטרנט ומהסבלנות של אנשים שהולכת ופוחתת. הכל שונה ומתפתח".

פשטידת כרוב

טמירה ירדני נולדה בתל אביב בשם טמירה קליימן, וגילתה עניין ראשון במוסיקה אחרי שבגיל 12 קיבלה גיטרה במתנה. היא התגייסה ללהקה צבאית, שם, אחרי חצי שנה, נהפכו היא ודודו ירדני, שהיה הבוחן שלה, לזוג. אחרי הצבא נישאו ונולדו שני ילדיהם - טל, מוסיקאי הכותב בין היתר מוסיקה לטלוויזיה, ולי, שבבעלותה, יחד עם בעלה אבירם בוכריס, חברת ההפקות "מיי טי-וי".

עוד קודם להולדת הילדים למדו טמירה ודודו תיאטרון באוניברסיטת תל אביב. ירדני הופיעה עם כמה הרכבים, הוציאה אלבום שירי ילדים משירי לאה גולדברג ואלבום קאברים, והשתתפה בהצגות ילדים. להפקה וניהול התגלגלה אחרי אחד המופעים שבהם השתתפה, כשהתרשמה שהיתה יכולה לעשות את הדברים טוב יותר.

בשנת 1973 קמה "טדי" שיצגה בהתחלה את בני הזוג. אחר כך, טיפין טיפין, הצטרפו עוד ועוד אמנים. בשנות ה-80, אחרי השקעה במחזמר "הדרדסים" שכשל, התרסקו בני הזוג. הם סירבו לפשוט רגל, דודו נסע לכמה שנים לפרנס מאמריקה, ורעייתו תהתה לפעמים איך תגיע למשרד, "כי לא היה לי כסף לדלק. ידעתי אז שכרוב וקמח זולים מאוד ואיכשהו, בעבודה קשה, התקופה הזאת עברה. זה נותן לך להבין שיש כוח להתמודד".

לפני שש שנים חלתה ירדני בסרטן השד, שאובחן בשלב מוקדם ביותר. היא עברה טיפול כימותרפי והחלימה לחלוטין, ומאז גם הספיקה לדבר לא פעם על המחלה, שהיא אומרת שהשאירה גם נפשית מאחוריה, ולהיהפך למעין סמכות בנושא, כתובת לנשים שחלו.

הגעת להפקה אחרי שהיית זמרת ושחקנית. לא היו לך רגעים שבער בך לעשות בעצמך?

"זה לא היה ויתור. היה נהדר בלהקה צבאית וגם מה שעשיתי אחר כך, לבד ועם דודו, היה נהדר, אבל לא חשבתי שאני מספיק טובה. היתה לי ביקורת עצמית מאוד חריפה. הרגשתי שמה שעשינו היה נחמד, אבל זה לא סיפק אותי בכלל".

ירדני מחווה לעבר קיר התמונות וממשיכה: "בתחילת הדרך, כשהתחלתי את המשרד, הגעתי לחזרה של להקה צבאית בבית אבות ברמת אביב ושם עמדה על הבמה בחורה שקוראים לה יהודית רביץ ושרה. מיד הבנתי שאני לא צריכה לשיר יותר. זה היה לי כל כך ברור. הייתי זמרת בכיף ולא זמרת אמיתית".

זה נשמע כמו רגע עצוב. לא התגעגעת לקדמת הבמה אף פעם?

"בכלל לא, אני נורא נהנית. אני מרגישה שאני באה יותר לידי ביטוי עכשיו. זה כנראה לא בער בי מספיק".

היה לך מוזר שבתך הלכה בעקבותייך?

"מישהו מהעיתונות אמר לי פעם שמרד הנעורים של הבת שלי הוא שהיא עושה דברים איכותיים", ירדני מחייכת, מסירה את המשקפיים. "קניתי. הבת שלי יכלה לעבוד בטדי אם היתה רוצה, אבל היא רצתה ללכת בדרך משלה והיא עובדת עם בעלה, עצמאית ונפרדת לחלוטין".

למרות שלקח לה לא מעט שנים להשתחרר מהצל שלך.

"האופציות הן או שאני איעלם מהעולם וחבל, או שהיא תמצא את הכוח לעשות את שלה ולהפריד. היום כבר יש אנשים שמגדירים אותי בתור ?אמא של' ולא אותה כ'בת של'. לי ואבירם הם שני אנשי טלוויזיה משובחים, בזכות עצמם".

זה נראה לך סביר שאין עוד נשים מפיקות, בעלות משרדי הפקה בקליבר שלך בתעשייה?

"אני לא חושבת שיש פה עניין של קיר זכוכית, אלא בעיקר אופי. הפקה זה הימור כבד. פה עוד ניחא, אבל במוסיקה אתה יכול ממש להפסיד את כל מה שיש לך. אתה עושה כי אתה מאמין בזה ורוצה, אבל זה מסוכן מאוד ויש המון על גבך. בשבילי, אם לא היה המתח הזה, מה היה מעניין? לדעת הכל מראש זה לא מעניין. אם אתה מצליח זה הרי גדול ואם לא..."

אז מכינים פשטידת כרוב.

"זה היה פעם אחת". *



צביקה הדר. קשר סימביוטי תצלומים: אילון פז, דניאל צ'צ'יק, דודו בכר, לימור אדרי ותומר אפלבאום


טמירה ירדני ועובדי משרדה. מוסיקה היא מוסיקה היא מוסיקה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו