בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בארון של עידן יואב | יזע ומחולות

תגובות

עידן יואב, בן 27, רוקד מאז שהוא זוכר את עצמו. "הייתי ילד סופר היפראקטיבי", הוא אומר, "תמיד משתולל וקופץ, במיוחד כשהיתה מתנגנת מוסיקה ברקע. בעידודה של אמי התחלתי לרקוד בלט כבר בגיל חמש".

יואב, שגדל בירושלים, הוא בוגר תיכון האקדמיה למוסיקה ולמחול. עם שחרורו מהצבא החל לרקוד בלהקה של ענבל פינטו ואבשלום פולק. בתום שנה "אינטנסיבית ומהנה", לדבריו, קיבל מלגה בשם DanceWeb שבה זוכה רקדן ישראלי אחד בשנה, ובסך הכל 60 רקדנים מרחבי העולם. במסגרת המלגה טס לווינה לחמישה שבועות, שבמהלכם השתתף במבחר קורסים הקשורים לעולם הריקוד.

אולם זמן קצר לאחר מכן החליט יואב לקחת הפסקה מעולם המחול. "בגיל 21 הרגשתי שאני שבוי. להיות רקדן זה לא רק מקצוע, זו דרך חיים. אתה חי את זה כל רגע, העולם שלך סובב את הריקוד ואתה בתחרות עם עצמך ללא הרף". הוא עבר ללונדון, נמנע מריקוד במשך כמה חודשים, אולם בסופו של דבר חזר לשיעורי הבלט. "נסעתי לבלגיה לאודישן ללהקה, התקבלתי ועברתי לרקוד בשבדיה, עד שנמאס לי. המשכתי להסתובב קצת באירופה, עשיתי הרבה אודישנים, ותוך כדי התחלתי לחשוב שבעצם החלום הזה של הריקוד הושתל לי בראש. כבר לא ידעתי אם הוא בכלל שלי". לאחר החוויה הזו החליט יואב לחזור לארץ, הפעם לא כרקדן אלא כיוצר. "החלטתי שאני רוצה ליצור בעצמי. חשתי בפרץ היצירה שרצה לצאת החוצה, הייתי אחוז התלהבות".

התקופות שבילה יואב בחו"ל מאוד השפיעו על סגנונו האופנתי. "סקנדינביה היא ה-מקום לסטייל. האג'נדה האופנתית שלי היא שאפשר למצוא משהו שמדבר אליך בכל מקום. אני חושב שאם לא הייתי במחול הייתי משתלב בתחום האופנה. אני אמנם לא יודע לצייר, אבל יש לי תפיסת חלל טובה, ויש לי חזון. לפסטיבל "אינטימדאנס" שהתקיים ביולי האחרון בתיאטרון תמונע יצר יואב מופע בשם "אנא ממך: שיבושים באסתטיקה", שעסק בקונפליקט שבין מנצלים ומנוצלים בתעשיית האופנה. "זה התחיל מזה שקיבלתי מאמר על ספרו של אדולף לוס מ-1908 ?קישוט ופשע', שקורא לצמצום הקישוט בחפצים שימושיים. יואב החליט לעסוק בנושא מהזווית של תעשיית האופנה: "רציתי לעסוק בסבלם של הפועלים בסדנאות היזע, והמופע שיצרתי בעצם לועג לקפיטליזם ולצורך שלנו בו".

כרגע הוא סטודנט בחוג לאמנות באוניברסיטת תל אביב, ולדבריו הסטטוס החדש מפריע להרגלי הקנייה שסיגל לעצמו: "מאז שהתחלתי ללמוד אני טס פחות. הארון שלי כולל פריטים מכל העולם - כשאני טס אני אורז מעט פאוד פריטים כדי להשאיר מקום במזוודה לקניות. אבל בארץ הדחף שלי לשופינג פוחת".

מדבריו עולה כי לא רק תשוקתו לקנות פוחתת בישראל, אלא גם הרצון להתלבש. "בניו יורק הרגשתי שהעיר רוצה שאני אתלבש. כשאני מתלבש בארץ, במיוחד כשאני מבקר בירושלים, אני מרגיש לפעמים ממש כמו חוצן". *



חולצת כפתורים שקנה בחנות לפריטי יד-שנייה ''ביקונס קלוסט'' בניו יורק; מכנסיים אפורים מחויטים מיד-שנייה שקנה בחנות של צבא הישע בניו יורק; נעלי אוקספורד חומות עם עיטורים של סטיב מאדן; כובע קסקט חום של HM שקנה באמסטרדם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו