בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למברט וילסון - נזיר מתפלל לדמותו של מלאך

השחקן למברט וילסון, המככב בסרט "על אלוהים ואנשים" בתפקיד אב המנזר, חשש לגלם שוב איש דת. מה בכל זאת גרם לו לשנות את דעתו?

תגובות

"התאהבתי בדמות", אומר השחקן למברט וילסון המגלם את כריסטיאן, אב המנזר, בסרט "על אלוהים ואנשים" שעלה אתמול בישראל. "הוא אדם מורכב מאוד - איש בעל כושר שכנוע מופלג, רגיש מאוד, אלטרואיסטי באופן קיצוני, כמו כל הנזירים שם. "אבל הוא גם היה אינטלקטואל גדול ומנהיג, שהיה מסוגל לשכנע את הנזירים שעליהם לבנות גשר בין הנצרות לאיסלאם".

הסרט מבוסס על סיפורם האמיתי של קדושי טיבהירין, שבעה נזירים צרפתים שנחטפו ונרצחו ב-1996 בסכסוך אלים בין ממשלת אלג'יריה לבין ארגון המרד המוסלמי המזוין. הבמאי, זאווייה בובואה, אינו נרתע מהטבח, אבל מתעניין יותר בתיאו שגרת יומם של הנזירים ומטלותיהם השקטות, באינטימיות שהם חולקים זה עם זה ועם המוסלמים מהכפר הסמוך, ובמאבק הפנימי של מנהיגם, הכומר כריסטיאן דה שרז'ה, כשהטרוריסטים הולכים ומתקרבים. תפקידו של כריסטיאן קסם לווילסון גם בגלל "ההשפעה התקשורתית של האירוע, שזיעזע את יסודות החשיבה של הצרפתים וההתרגשות לעבוד עם הבמאי".

בשיחת טלפון מביתו בנורמנדי הביע הבמאי בובואה את תחושת ההקלה שחש כשווילסון ניאות לגלם את כריסטיאן. "הרגשתי שרק למברט מסוגל ליצור את הדמות", אמר. "יש לו נוכחות מסוימת, אווירה אריסטוקרטית, אפילו דמיון פיסי מסוים". והיה עוד משהו: "מפעם לפעם אתה מוצא שחקן שהכישרון שלו לא מוצה עד תום".

הקריירה של וילסון לא היתה חפה ממהמורות ב-30 שנותיה, אבל הוא מודה שלא תמיד בחר את הסרטים בתבונה. "אני מנסה לסרב להצעות להשתתף בסרטים גרועים", הוא אומר בפגישה עמו בניו יורק, "אבל אני עושה הרבה הרבה טעויות". למה? "אני תמיד מביים את הסרטים האלה בראש שלי, והסרט שלי תמיד טוב יותר".

הוא נולד בפאריס ב-1958 לשחקן והבמאי הצרפתי ז'ורז' וילסון, ובגיל 17 נסע ללונדון ללמוד בבית ספר למשחק ("בצרפת הייתי נעשה 'הבן של'", הוא מסביר). עוד לפני שהשלים את לימודיו הוצע לו תפקיד בפאריס, והוא עסוק למדי מאז ועד היום - בהצגות, קונצרטים, הקלטות, מחזות זמר - הוא "מעריץ מושבע של סונדהיים" - וכמובן סרטים של כמה מהבמאים המפורסמים ביותר של צרפת.

הוא מרבה לעבוד עם אלן רנה, שבסרטיו גילם איש עסקים אמריקאי קומי (ב"לא על השפתיים") ואלכוהוליסט שבע צרות (ב"לבבות"), בין השאר. הוא מככב בתפקיד לוחם וחוקר ב-"The Princess of Montpensier", דרמה היסטורית חדשה של ברטרן טברנייה. והוא השתתף גם בסרטים בריטיים ואמריקאיים, בזכות האנגלית הכמעט מושלמת שלו, המדיפה ניחוח של אוניברסיטה בריטית מעולה. המבטא הצרפתי המשמש אותו בתפקיד האיש הצרפתי ב"מטריקס רילודד" וב"מטריקס רבולושנס" שייך לא לו אלא לדמות.

הכוכבים והבמאים שהעריץ כמתבגר דיברו כולם אנגלית: גלנדה ג'קסון, אלן בייטס, דסטין הופמן, רוברט אלטמן. "נסעתי ללונדון כי רציתי להיות שחקן אמריקאי", הוא אומר. "לא התעניינתי בכלל בקולנוע הצרפתי. לא התעניינתי בכלל בתיאטרון הצרפתי. רציתי ללכת בעקבות רוברט רדפורד".

בצעירותו בהחלט היתה לו ההופעה המתאימה; שפתיו המלאות וגומות החן העמוקות שלו נחלצו מיופי סתמי בזכות אף גדול וצרפתי מאוד. והוא קיבל את ההזדמנות הראשונה במהירות: ב-1982 לוהק לצד שון קונרי ב"חמישה ימים בקיץ אחד". וילסון גילם מורה שווייצי צעיר שעובד בקיץ כמדריך טיולים בהרים, תפקיד שהלם היטב את שילוב התמימות והתעוזה שבו. אבל הסרט נכשל, וכמוהו נכשל גם "סהרה", סרט מ-1983 שבו עטה גלימה בדואית שחורה והזעיף פנים אל ברוק שילדס.

כיום פניו נראות חרוצות קמטים במקום נעריות, ובסרטים אמריקאיים הוא מרבה לגלם נבלים חלקלקים, כמו איל הקוסמטיקה מלא הבוז שגילם ב"אשה חתול" ומממן המשלחת רודף הבצע ב"סהרה" אחר, סרט הרפתקאות מ-2005 של ברק אייזנר. אבל וילסון, שאינו נשוי, נותר מרשים ביפי תוארו, וזה היה קצת בעייתי בעיני בובואה. "למברט נראה צעיר מגילו בעשר שנים על המסך", הוא אומר. "אז נאלצתי מפעם לפעם בזמן הצילומים להלחיץ אותו - למשל הכרחתי אותו לזכור בעל פה נאום שלם בערבית - כדי שייראה בגילו".

מישל לונסדייל, שמופיע לצדו בסרט החדש, אמר בשיחת טלפון מפאריס כי "וילסון פחד מאוד שלא יהיה באמת כריסטיאן דה שרז'ה שהיה תיאולוג. למברט קרא הרבה ספרים, אבל היו כמה דברים שהוא לא הצליח להבין ממש".

למברט מודה שחשש מעט. "אבל אגלה לך סוד", הוא מוסיף. "אני תמיד מפחד". כמה מחששותיו נבעו מכך שב-1989, בסרט "54 Hiver", הוא גילם את אבה פייר, המייסד הנערץ והכריזמטי של קרן הצדקה אמאוס אינטרנשיונל. "הסרט הצליח מאוד", אומר וילסון, "הייתי מועמד לסזאר. וחשבתי לעצמי, 'איך אוכל לגלם איש דת מבלי לחזור על עצמי?'"

התשובה הגיעה כשבובואה שלח אותו ושחקנים אחרים למנזר באלפים הצרפתיים. "לא היה לי מושג איך זה להיות נזיר", אומר וילסון. "בתסריט כריסטיאן הוא איש של מעשים, כמו אבה פייר. אבל חיי הנזירים כל כך שונים, גם כשיש קרב להילחם בו, זה נעשה בדרך אחרת לגמרי. מהקצב שלהם, מהתנועות שלהם, מהצעדים שלהם, הרגשתי שאהיה בסדר, שזו תהיה דמות אחרת".

למרות האווירה המהורהרת, הסרט שזכה בשנה שעברה בפרס חבר השופטים בפסטיבל קאן הצליח מאוד בצרפת. אף שהוא לא היה מועמד השנה לאוסקר בקטגוריית הסרט הזר, הוא זכה בסזאר לסרט הטוב ביותר. הסרט היה מועמד ל-11 פרסי סזאר וזכה בסופו של דבר בשלושה. וילסון היה מועמד לתפקיד השחקן הטוב ביותר, אבל לא זכה. "תמיד יש לי הרגשה שאחרי שלושה חודשים שוכחים מה עשית", הוא אומר. "זה כמו לעבוד בחולות טובעניים". *



וילסון . בצעירותו רצה להיות שחקן אמריקאי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו