בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חזרתה של "אישקטן ודרקון" היא בשורה משמחת ופיוטית

ההצגה המוצגת בתיאטרון החאן, היא מן ההצגות שבאופן פורמלי מתאימות לגילאים הקטנים, אבל גם בני 10-12 ואפילו מבוגרים יותר

תגובות

לאורך ההצגה "אישקטן ודרקון" מונחת על הבמה פקעת עגולה ככדור של חוט אדום מבהיק. הדימוי הזה מעלה במחשבה את הסרט הקלאסי "הבלון האדום", שבו בלון מרחף לאורך הסרט ומלווה את הילד, גיבור הסרט. וכמו סרט הילדים הצרפתי המשובח ההוא של אלבר למוריס, גם הצגת הילדים הזאת של תיאטרון החאן מצטיינת באיכות קלאסית ובכמה וכמה רבדים של משמעות. הרבה אחרי שההצגה נגמרת, האדום-אדום הזה מרחף באוויר ותובע התייחסות.

ההצגה אינה חדשה. ב-1999 זכתה "אישקטן ודרקון" במקום הראשון בפסטיבל הבינלאומי להצגות ילדים בחיפה. היא הועלתה מאז על במות שונות, אבל לבסוף ירדה. עכשיו תיאטרון החאן מציג אותה כחלק מהרפרטואר שלו, בעיבוד שונה מעט. טוב שההצגה הזאת זוכה לאכסניה קבועה בתיאטרון רציני. זו הצגה ראויה. לא תלויה בחבלי הזמן או המקום, אם לשאול את הדימוי המרכזי שלה (של חוט או חבל). וחוץ מזה היא פיוטית ומצחיקה.

היא מן ההצגות שבאופן פורמלי מתאימות לגילאים הקטנים, אבל גם בני 10-12 ואפילו מבוגרים יותר - ההורים בוודאי - יכולים ליהנות ממנה. זאת כמובן אם בני הנוער הצעירים יתגברו על הנטייה המאפיינת אותם לחשוש פן ייתפסו נהנים ממשהו ילדותי.

בגלגולה החדש, ההצגה היא כמעט מופע של אדם אחד. חנוך רעים, שכתב את המחזה על פי סיפור ילדים דני, מביים את ההצגה וגם משחק בה. האולם האינטימי שבו צופים בהצגה זו בתיאטרון חאן וקירותיו המקומרים יוצרים את הרושם שהצפייה נעשית מתוך מערה. והאווירה הזאת תורמת עומק לתפאורה השלדית.

עלילת המחזה מגוללת את סיפורו של ילד שיוצא למסע לבדו, פוגש דמויות בדרכו ופותר בעיות. ואולי נכון יותר לומר שזו אגדה, כי יש בה דרקון, מלך ונסיכה. וככזו, זוהי אגדה מוזרה שאינה מצייתת למוסכמות של אגדות, אלא שוברת אותן בששון ושמחה רבה. המלך, למשל, מופיע בסוף הסיפור עם בתו הנסיכה ולא עם המלכה, אין ארמון אלא מבצר, הדרקון לא מפחיד והנסיכה או אביה אינם שולחים אף אחד למשימה המיועדת לבחורים מאז ומעולם: הם כלל לא מעוניינים שגיבור המחזה יהרוג את הדרקון כדי להתחתן עם הנסיכה. והנסיכה כלל לא מעוניינת להתחתן אתו.

הסיפור נמשך בפשטות כמו חוט מתוך פקעת, מפתיע בכל פעם מחדש. וכמו בסיפור הילדים "אהרן והעיפרון הסגול" מאת קרוקט ג'ונסון, הילד יוצר את העולם סביבו על ידי משיכת החוט האדום וכריכתו על קירות התפאורה, שעליהם קבועים מסמרים כמו בעבודות מלאכה של פעם. אופן בריאת האתרים תוך כדי הסיפור יוצר תחושה של שליטה של הילד בקורות אותו. מעין אדם בעקבות גורלו, אבל בקטן.

באופן טבעי, הילד מחפש את אמא שלו, שהרי כל ילד צריך אמא, ואם אין אמא - הוא סורג אחת. צריך לראות כדי להאמין. הכיוון החתרני הזה מותיר את הילדים הצופים מחויכים, כאילו מישהו ביצע מעשה קונדס, ואת ההורים המומים מעט.

ברובד העמוק יותר, ההצגה עוסקת גם בדרך שבה מספרים סיפור, במטה-סיפור ובטווייה של עלילה שסופה אינו ידוע מראש. ההצגה משובחת גם בהיבט הלשוני שלה. דמות השומר המדבר בחרוזים כאילו זו מחלה היא הברקה. השימוש בחוט יוצר אין-ספור אסוציאציות. מלבד מושגים כחוט העלילה, או חוט המחשבה, הוא מזכיר אגדות מוכרות על נסיכות או מכשפות או סתם ילדות שטוו בגדים מסרפדים או אניצי קש.

לנוכח הצגות ילדים לא מעטות, שבהן ההיגוי לא ברור והאינטונציה מזכירה את רמת המשחק בערוץ הילדים, ראוי לציון המשחק של חנוך רעים. יש בו סמכותיות של שחקן בשל, והוא מצחיק וטבעי.

"אישקטן ודרקון". מחזה ובימוי: חנוך רעים, מוסיקה: אבנר קנר, תפאורה ותלבושות: אוה גרונוביץ', שחקנים: אביה ברוש, אליאן דבאל, חנוך רעים. תיאטרון החאן, 21.3



''אישקטן ודרקון''. עולם שנוצר במשיכת חוט



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו