בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

טלוויזיה | הסדרה "אלה הם חיי" חוזרת למרקע

16 שנה לאחר שירדה מהמסך בטרם עת, הסדרה "אלה הם חיי", בכיכובה של קלייר דיינס, תשודר בשנית בערוץ סאנדאנס האמריקאי

תגובות

"הג'יימס דין של תוכניות הטלוויזיה", כך הגדיר מרשל הרשקוביץ את "אלה הם חיי", סדרת הנעורים שהפיק עם שותפו ליצירה אד זוויק ("שלושים ומשהו", "להתחיל מחדש"). "היא מתה בגיל צעיר", הוא מסביר את הדמיון בין השחקן והסדרה היפהפיים, "לכן היה גלום בה כל הפוטנציאל, בלי שמץ של כישלון או נפילה".

כעת, 16 שנים אחרי שהורדה מהמסך אחרי 19 פרקים בלבד - תשוב הסדרה לערוץ סאנדאנס האמריקאי ביום שני הבא. "אנחנו מתים על 'אלה הם חיי' משום שהיא כובשת ועמוקה", נמסר מערוץ סאנדאנס. "אנחנו שמחים להשיב את הסדרה לקהל הלהוט שהעריץ אותה כשרק עלתה, ונרגשים להציג אותה לקהל חדש לגמרי שיוכל ליהנות ממנה לראשונה. הסיפורים העל-זמניים עומדים במבחן הזמן".

"אלה הם חיי", שבה התגלתה שחקנית הקולנוע קלייר דיינס, הקדימה את זמנה וירדה משידור בטרם עת בשל אחוזי צפייה נמוכים. באותה תקופה, מספרים היוצרים, "המפרסמים לא התייחסו לקבוצת הגיל של התיכוניסטים, שאליה פנתה הסדרה. היא היתה שקופה בעיניהם".

שנים ספורות אחר כך סדרות מהסוג הזה היו ללהיט טלוויזיוני כה גדול עד שמילאו ערוץ שלם, CW. כאשר שודרה הסדרה לראשונה ברשת אי-בי-סי, שיבצו אותה בשעת צפייה לנוער (כפי שעשתה גם זכיינית ערוץ 2, טלעד) - בעוד שפנתה לקהל גדול בהרבה. כמו שאומרים היוצרים, "היא פנתה לכל מי שלמד אז או אי פעם בתיכון, וזוכר את סערת הנפש והאינטנסיביות של התקופה הזאת". בערוץ אם-טי-וי הבינו זאת, רכשו את זכויות השידור של הסדרה ושידרו אותה שוב ושוב להנאת הצופים.

דיינס, שהיתה בת 13 כאשר החלה לגלם את אנג'לה בת ה-15, כבר בגרה כשבכירי הרשת הבינו עד כמה הסדרה מוערכת על ידי מבקרים ואהובה על ידי קהל נאמן. אז כבר אי אפשר היה ליישב את הבדלי הגיל הניכרים לעין.

בחלק המוקדש לתוספות של מארז הדי-וי-די של הסדרה, מספרים המפיקים כי לפני עליית הסדרה התלבטו בין דיינס לאלישיה סילוורסטון, שכבר היתה מוכרת בזכות "קלולס". הן בחרו בדיינס משום שחיפשו מישהי שנראית לפרקים יפהפייה ולפרקים "נערה רגילה לחלוטין". קשה לתאר זאת היום, אבל באותה תקופה ככל הנראה דיינס ענתה על ההגדרה הזאת.

הבחירה בשחקנית הצעירה בין השתיים הציבה בעיה חוקית; מותר היה לצלם אותה רק חמש שעות ביום אף שהופיעה בכל סצינה וסצינה. כדי לפתור זאת יוצרת הסדרה, ויני הולצמן המחוננת, כתבה תפקידים נוספים ויצרה סדרת אנסמבל.

גדולת הסדרה, שסופרה דרך נקודת מבטה של אנג'לה (למעט פרק מפורסם שסופר מנקודת מבטו של בריאן קרקוב), היתה באופן שבו תיארה במדויק רחשי לב של תיכוניסטים, שאיפשרו גם נקודת מבט בוגרת ומרוחקת. אנג'לה עוררה הזדהות מוחלטת. כך למשל כשסיפרה בקטעי קריינות: "אני לא מסוגלת להביא את עצמי לאכול ארוחה מאוזנת לעיני אמי, זה פשוט חשוב לה מדי". בתוך כך היה ברור שהיא אינה רואה את התמונה המלאה - למשל המשמעות העמוקה שהיא משווה לאופן שבו אהובה ג'ורדון קטלאנו (ג'ארד לטו) נשען על הארונית שלו, פעולה ריקנית של נער רדוד למדי.

הולצמן, שמטרתה היתה "להפוך טלוויזיה לחוויה אישית", מספרת בקטעי הבונוס של המארז: "הכי פחדתי להישמע מזויפת, מתנשאת על בת עשרה במקום להיכנס לקולה". אבל הקול שלה היה כה אותנטי שהוא עורר הזדהות במקומות רחוקים, כמו ישראל.

ג'ייסון קייטימס - המפיק הראשי של "אורות ליל שישי", סדרת נעורים יפהפייה אחרת, שחרב הרייטינג אילצה אותה לשדר את עונתה האחרונה בעזרת גוף אינטרנטי - החל את דרכו הטלוויזיונית כעורך תסריטים ותסריטאי ב"אלה הם חיי". הוא פיתח שם את הקול הייחודי של הדמויות בסדרה.

בין הדמויות הנהדרות האלה היו ריאן גראף (אי-ג'י לאנגר), הילדה הרעה שאנג'לה מתחברת אתה כשהיא מנסה להתנער מדימוי הילדה הטובה שלה; שרון צ'רסקי (דבון אודסה), החברה החנונית הקודמת שממנה היא נמלטת; בריאן (דבון גמרסול), השכן המאוהב בסתר באנג'לה; ג'ורדן קטלאנו היפה להדהים; ומעל לכולם ריקי ואסקז (וילסון קרוז), בן העשרה ההומו הראשון בטלוויזיה האמריקאית הממסדית, שהוצג באופן רגיש וכן.

בפרק ה-11 של הסדרה עברה נקודת המבט מזו של אנג'לה לזו של בריאן. במרכז הפרק היתה מסיבה גדולה, תסבוכות ועלבונות של מי יילך עם מי. ריקי ונערה שהיתה מאוהבת בבריאן פצחו בריקוד ברחבת בית הספר. קלטת של הפרק היתה תירוץ יחיד כמעט לשימור מכשיר הווידיאו במשך שנים בביתינו, עד לרכישת הסדרה בגרסת די-וי-די.

בספרון המצורף למארז הסדרה מספרת הולצמן מה היתה עושה אילו לסדרה היה המשך. "הייתי מכניסה מישהי להריון, שרון היא הבחירה המתבקשת. הייתי גורמת לאנג'לה לפנות לבריאן, שייעץ לה על מערכת היחסים האבודה מראש שלה עם ג'ורדון קטלאנו. הייתי מפרידה בין גרהם לפאטי (ההורים של אנג'לה), כדי שפאטי תוכל לשקוע בדיכאון, לא לצאת מהמיטה - ואז אנג'לה היתה נאלצת לטפל בענייני הבית. ריקי היה עובר לגור בבית של המורה מר קייטימסקי (שמו של ג'ייסון קייטימס לפני ששינה אותו), וכשהיו מפטרים את קייטימסקי כי פשע כאשר שיכן ילד בביתו - הייתי מכריחה את פאטי לצאת מהדיכאון כדי להגן עליו".

כל זה יכול היה להתרחש, אך למרבה הצער הסדרה הורדה מן המסך ונותר רק להתענג על 19 פרקיה ולבכות את הפוטנציאל הלא ממומש שלה.



צוות אלה הם חי, במרכז: קלייר דיינס. לפרקים יפהפייה, לפרקים רגילה לחלוטין



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו