בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מאחורי הקלעים של סרט ההמשך ל"יוסי וג'אגר"

רבים הזהירו את איתן פוקס מיצירת סרט המשך ל"יוסי וג'אגר". בביקור באתר הצילומים של הסרט החדש מתברר למה הבמאי לא שעה לאזהרות, מה הכוכב אוהד קנולר חושב על זה ומדוע השחקנית אורלי זילברשץ הזילה דמעות

תגובות

"ההליכה של אוהד מהירה מדי. עוד פעם. ריכוז אוהד, גוף מתוח, יותר תכונה בגוף", קורא הבמאי איתן פוקס מכיסאו שמול המוניטור. הוא מניף את ידו. "אקשן". השחקן אוהד קנולר, לבוש מדי רופא, סטטוסקופ תלוי על צווארו, עוטה על פניו הבעה מוטרדת ולחוצה, כפי שדורשת ממנו הסצינה. הוא מתחיל לצעוד לאורך הדלפק של עמדת האחיות. הצלם גיא רז נושא את המצלמה על כתפו, הולך לפניו, מתקשה להדביק את קצב ההליכה שלו. קאט. "שוב הלכת מהר מדי", אומר פוקס לקנולר, "וגם איבדת קצת מהתכונה הפנימית. עוד פעם. להרגיע קצת במצח, אוהד. אקשן!"

בניין הלב החדש והמפואר של בית החולים איכילוב בתל אביב עדיין עומד שומם. פועלים משלימים פה ושם עבודות אחרונות, אנשי ניקיון ממרקים את המסדרונות, ורק בקומה השלישית התכונה בשיאה. צוות הצילום של "הסיפור של יוסי" (שם זמני) מצלם טייק ועוד טייק, סצינה ועוד סצינה. עכשיו קנולר יוצא עם אורלי זילברשץ מאחד החדרים אל מסדרון בית החולים. "תודה דוקטור", היא מודה לו ולובשת את מעילה תוך כדי הליכה. "על לא דבר", הוא עונה. הוא עדיין נראה מוטרד. "להתראות בשנה הבאה", היא מתרחקת.

ליאור אשכנזי, אף הוא בבגדי רופא, מביט על השניים מופתע. "זאת היא? מה קרה לך?" הוא שואל את קנולר בלחש, מאוכזב ממראה עיניו. "שמע, אתה חייב לי על הצנתור הזה עם כהן, חתיכת פלגמאט, לוקח לו שעתיים עד שהוא מוצא את העורק", מלהג אשכנזי, אבל קנולר, שעוקב במבטו אחר האשה המתרחקת, נעקר לפתע ממקומו. הוא מפטיר מלת התנצלות, וממהר בעקבותיה.

עשר שנים לאחר ששיתפו פעולה בצילומי "יוסי וג'אגר", חוזרים קנולר ופוקס להתייצב משני עברי המצלמה, כדי ליצור המשך לאותו סרט מצליח. יוסי, מפקד הפלוגה הקשוח שניהל רומן לוהט עם קצין ששירת תחתיו במוצב מושלג בדרום לבנון, הוא עכשיו מבוגר בעשר שנים, רופא מוערך ומסור. הוא משקיע את כל זמנו ומרצו בעבודה בבית החולים, בניסיון לא להתמודד עם הבדידות ועם השדים מעברו הרודפים אותו בדירת הרווקים שלו. הוא עדיין לא התגבר על מות אהובו (שאותו גילם יהודה לוי) בסוף הסרט הקודם, וכאשר באחד הימים מופיעה במחלקה שלו אמו של ג'אגר (זילברשץ), עולמו מתערער. היא מגיעה לבדיקה, הוא מזהה אותה, מתעקש להיות זה שיבדוק אותה, והצורך שעולה בו לחשוף לפניה את סוד הרומן שניהל עם בנה עומד לשנות את חייו.

זכה לאהוב

"יוסי וג'אגר", שנוצר במקור לטלוויזיה אך לבסוף יצא ב-2002 גם לבתי הקולנוע, זכה בפרס אופיר לדרמה הטובה ביותר, זיכה את יהודה לוי בפרס אופיר לשחקן הטוב ביותר, הופץ מסחרית ב-15 מדינות וזיכה את קנולר בפרס השחקן המצטיין בפסטיבל טרייבקה. ביום חמישי שעבר, באחת ההפסקות בצילומים, סיפר פוקס כי הרעיון ליצור סרט המשך נולד לפני כמה חודשים, בשיחות בינו לבין אמיר הראל, שהפיק את "יוסי וג'אגר".

"רצינו לחזור לעבוד יחד. בהתחלה דיברנו על פרויקט גדול, שאותו אנחנו מפיקים עכשיו, אבל הבנו שבא לנו עוד איזה סרט, שיהיה קטן ומיידי", אומר פוקס. "מובן שזה אומר שצריך לעבוד בתקציבים יותר קטנים, בלי קרנות ציבוריות, עם צוות קטן. אבל עם כל השחקנים בסרט הזה כבר עבדתי בעבר, ואני מרגיש שהם מעין משפחה שלי, כך שהתחברתי לתחושה של בוא נעשה סרט משפחתי וקטן".

ואכן, מדובר בהפקת בזק במונחים קולנועיים. פוקס החל לגבש את הרעיון לסרט לפני כחצי שנה בלבד, גייס את איתי סגל (מבקר הטלוויזיה של העיתון "ידיעות אחרונות") לכתוב את התסריט (את התסריט לסרט הראשון כתב אבנר ברנהיימר), וליהק את קנולר וזילברשץ (שעבדה עם פוקס ב"שירת הסירנה") לתפקידים מרכזיים. תפקידים בולטים נוספים הופקדו בידיהם של אשכנזי (שכיכב ב"ללכת על המים"), המגלם רופא כריזמטי, סקסי ופתיין שעובד במחלקה של יוסי, אך לא יודע שעמיתו הומו, ושל עוז זהבי, שיגלם את אהובו החדש והצעיר של יוסי. את הסרט מפיק הראל יחד עם משה אדרי ויונייטד קינג, בתקציב של חצי מיליון דולר ובתמיכת יס ורשת. באוגוסט הקרוב פוקס כבר אמור להתפנות לצילומי סרט נוסף, "בננות לאירוויזיון" (שם זמני), שבמרכזו, לשם שינוי, תעמוד חבורת נשים: שכנות שבאחד הלילות כותבות יחד שיר, ולמרבה ההפתעה נבחרות לייצג אתו את ישראל באירוויזיון.

אך הרצון ליצור סרט קטן ומהיר לא היה המניע היחידי של פוקס ליצירת "הסיפור של יוסי". "פתאום הבנתי שהנושאים שעלו ב'יוסי וג'אגר' מאוד חשובים לי, שאני רוצה להתמודד אתם שוב", הוא אומר. "'פלורנטין', 'הבועה' ו'יוסי וג'אגר' עסקו בעולמם של צעירים ובלבטים שלהם, כי גם אני הייתי אז כזה, אבל היום השאלות שמעניינות אותי הן של אנשים בגילי. אמנם יוסי בסרט הוא בן 35, ולא 45 כמוני, אבל שאלות שמעסיקות אותי מעסיקות גם אותו - שאלות על התבגרות, על משמעות בחיים, ועל איך מייצרים אותה. חשוב לי לשתף אנשים בסוגיות כמו עד כמה חשוב לקבל את עצמך, ולאו דווקא במובן הארון ההומוסקסואלי.

"בסרט הזה יוסי עדיין בוחן עד כמה הוא שלם עם עצמו כהומו, עד כמה הוא משתף את סביבתו בזה", הוא מוסיף. "יותר מכך, הוא אדם פוסט טראומטי, שאיבד את ג'אגר ונתקע במקום ההוא. אז הוא היה איש ארוני שלא הספיק לזרום עם אהובו למקום של אהבה גלויה, ובסרט הזה הוא מתייצב מול הוריו של ג'אגר ומצהיר לפניהם: 'אני אמרתי לו שאני אוהב אותו ברגעים שלפני המוות שלו, ואני מאוד מקווה שהוא באמת שמע אותי'".

תחושת פספוס

בהפוגה קצרה בצילומים, קנולר, שהסרט "יוסי וג'אגר" הזניק את הקריירה שלו וסייע לו להתניע עשור פורה ועמוס מבחינה מקצועית (בין היתר שיחק ב"הבועה", "בופור" ובסדרה "סרוגים"), טוען כי אין ממש קשר בין הדמות שגילם בסרט הקודם לבין זו שהוא מגלם ב"סיפורו של יוסי". "מצד אחד, יוסי בסרט הזה הוא הרבה פחות בארון, אבל גם הרבה פחות בטוח בעצמו", הוא אומר. "בסרט הראשון הוא שידר הרבה יותר ביטחון, היה סוג של לידר בגלל אופי התפקיד שהיה לו כמפקד בצה"ל, ופה הוא אחד מצוות של רופאים, ולא הבכיר שבהם. בסרט הראשון הוא עדיין לא ידע אם הוא הולך להיות הומו או לא, הרגשתי אז שהוא לא יכול להתחייב על זה, וכך שיחקתי אותו, אבל בסרט הזה כבר ברור לי שאני הומו, וכך אני חי את חיי. השאלה הגדולה היא איזה מין חיים אלה הולכים להיות".

זילברשץ, שלא הופיעה בסרט הקודם, מתנהלת על הסט עולצת ומשועשעת, אבל כשהיא מתפנה לדבר על הדמות שהיא מגלמת צונחת עליה תוגה. "כשקורה לך אסון מסוג זה, כשאתה מאבד ילד, ופתאום אתה מגלה שיש כל מיני דברים שלא ידעת עליו, שלא הספקת להכיר אותו, זה מחריף את תחושת ההפסד", היא אומרת. "המחשבה שהילד שלך חווה לבדו משהו כל כך קשה כמו הפחד מהיציאה מהארון, ועוד לפני עשר שנים, כשהעולם היה פחות מתקדם, היא קשה. כאמא, לדעת שהוא מת עם מועקה, עם סוד, ולא חווה את הרגע המזכך של הקבלה, שבו מקבלים אותו כמו שהוא - זו תחושת פספוס מאוד קשה, תחושה טראגית". סגל, התסריטאי שיושב לידה, מביט בה. "הנה באות הדמעות בעיניים. ישר היא מתחילה לבכות כשהיא מדברת על זה", הוא אומר.

האם העובדה שמדובר בהמשך לסרט מצליח אינה מעוררת חשש? קנולר מודה שכן. "הסרט הראשון היה סרט מצוין, ולקום ולעשות עכשיו סרט נוסף, זה בעצם לקום ולספר סיפור שלא חייבים. אז על פניו, בשביל מה להיכנס לזה? זה מפחיד", הוא אומר. "כי עכשיו אתה כבר לא צריך סתם לעשות סרט טוב, אלא לעשות סרט טוב בהשוואה לסרט הקודם, שהיה מצוין, וזה קשה".

גם פוקס אומר כי רבים הזהירו אותו מהכוונה ליצור המשך ל"יוסי וג'אגר". "כולם אמרו לי: 'למה לך, מה פתאום, הרבה המשכים לא טובים כמו הסרט המקורי'. אבל כשנסעתי בעולם יחד עם השחקנים של הסרט, כשהצגנו אותו בחו"ל, תמיד שאלו אותנו מה יעלה בגורלו של יוסי, אמרו לנו שהוא גומר את הסרט במקום לא טוב: הוא מסתגר במקום שלו, בארון שלו, והרי הוא לא יקבל זכויות כמו של אלמנת מלחמה, כך שהוא קורבן של החברה שבה גדל, וגם של הפסיכולוגיה האישית שלו. בסרט הזה יוסי אמור לצאת מהמקום הזה שבו נתקע.

"עם זאת, אני מרגיש שזה סרט עצמאי, שעומד בזכות עצמו, ומלווה דמות שחיה בישראל אחרת. 'יוסי וג'אגר' התייחס לנסיגה מלבנון, ועכשיו יש לי רצון לבחון את המצב בפרספקטיבה של עשר שנים אחרי. האם ישראל השתנתה? האם היא מקום יותר ליברלי ומתקדם? ואם כן, איך זה שיוסי לא מצליח להשתנות? יש פה דיסוננס בין החברה שהשתנתה לבין יוסי שנתקע בשנת 2000, בימים שהחברה היתה מאצ'ואיסטית יותר, פחות מקבלת. בסרט הזה עוז זהבי מייצג את ההומו הישראלי החדש, זה שיכול להיות גם קצין בצה"ל וגם הומו, ולא מרגיש ששני הדברים האלה עומדים בסתירה. להיפך. הוא גאה במי שהוא".

בן זוגו של הבמאי, גל אוחובסקי, מגיע לביקור על הסט. הוא שופע חיוכים, שולף את הטלפון הנייד שלו כדי לתעד את המתרחש, אך הפעם הוא נמצא כאן על תקן אורח בלבד. לאחר שנים של שיתוף פעולה יצירתי עם בן זוגו, בהפקת הסרט הזה הוא אינו מעורב. "הבנו שגם לשמר זוגיות ארוכת שנים וגם לעבוד וליצור ביחד זה קצת יותר מדי, וצריך לשמר איזושהי הפרדה, וזה מה שאנחנו מנסים לעשות", מסביר פוקס. "אני מניח שבעתיד נמצא דרך לחזור ולעשות ביחד סרטים, אבל כמו ב'סיפור של יוסי', בתקופות שונות בחיים מתאימים דברים שונים".



אתר הצילומים של ''הסיפור של יוסי''. מימין: אוהד קנולר וליאור אשכנזי; משמאל: איתן פוקס. בתצלום למטה: אורלי זילברשץ



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו