בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המוזות שלו: ראיון בלעדי עם המעצב היידר אקרמן

קרל לגרפלד רוצה שייכנס לנעליו בבית שאנל ומגזיני האופנה החשובים מכתירים אותו לכוכב הגדול הבא, אבל הוא ממשיך לחמוק מאור הזרקורים ולעצב בגדים לנשים שעושות את אותו הדבר בדיוק. ראיון בלעדי עם המעצב היידר אקרמן

תגובות

דיסקרטיות היא עניין מהותי בהוויה של היידר אקרמן. בשיחה עמו הוא משתמש במונח פעמים רבות - כדי לתאר את הבגדים שהוא מעצב, לאפיין את סוג האשה שהוא רואה לנגד עיניו שעה שהוא מעצב אותם או לייחד את מערכות היחסים שהוא מנהל עם חבריו הקרובים. אילו היה משיק בקרוב בושם תחת המותג הנושא את שמו, היה ודאי מעניק לו את השם "Discretion". באנגלית הוא מציין אשכול של משמעויות - שיקול דעת, איפוק וצנעה. את כולן ניתן לייחס למעצב, בן 40, במידה שווה.

לבוש בפשטות בחולצת טי ובמכנסיים שחורים, כתפיו וצווארו מכוסים בשפע הבד של צעיפו הכהה, דמותו כמעט מוצנעת בחדר התצוגה האפל ברובע המארה בעיר. בדיבורו השלו הוא נע בין איפוק זהיר לגילויי לב מפתיעים. שמו, לעומת זאת, נחגג בחודשים האחרונים באמצעי התקשורת: ימים מעטים לאחר התצוגה שהעלה בפאריס בחודש שעבר לקראת סתיו-חורף 2011-2012, פניו התנוססו על שער היומון הצרפתי "לה מונד". תחת הכותרת "היידר אקרמן: הכוכב הבא של עולם האופנה?" שירטט כתב העיתון את נתיב הצמיחה של אקרמן בעשור החולף. ראיונות עמו וכתבות פרופיל נרחבות התפרסמו מאז במהדורות של מגזיני אופנה מובילים כדוגמת "ווג" ו"הארפרס בזאר" ברחבי העולם.

"התעשייה הזו קצת נדבקה בטירוף. זה מאוד אלים. כולם רוצים לראות אותך ולקבל חתיכה ממך", הוא אומר. "זו לא הקולקציה הראשונה שאני מציג ואני שמח על ההזדמנות שניתנה לי להתפתח בשקט, הרחק מאור הזרקורים. תשומת הלב הזו שאתה מקבל יכולה לגרום לך להיות מאוד שביר". קשה להתעלם מדבריו שנאמרים על רק התמוטטותם הנפשית של שניים מהמעצבים הבכירים בתעשיית האופנה - ג'ון גליאנו וכריסטוף דקרנן מבית באלמן. "מה שקורה כעת מעציב אותי מאוד, אבל אני בסדר", הוא מוסיף מיד.

בזמן שחלף מאז פיטוריו הסוערים של גליאנו מבית דיור, הבלוגספרה רחשה שמועות והשערות לגבי הזהות של מחליפו, ושמו של אקרמן עלה פעמים רבות. היו שראו בקולקציה האחרונה שהציג בפאריס, במיוחד בצלליות מותן הצרעה, הצדעה ל"מראה החדש" שעיצב כרסיטיאן דיור באמצע המאה שעברה ומעין איתות למנהלי בית האופנה.

אקרמן עצמו לא נראה או נשמע נסער מכך. אחרי הכל, אין זו הפעם הראשונה ששמו עולה בהקשר דומה: לפני כשנתיים אקרמן סומן כמחליפו של מרטין מרג'לה לאחר שהלה הכריז על פרישתו מניהול בית האופנה הנושא את שמו. אשתקד, כשקרל לגרפלד נקב בשמו כמי שיחליפו בשאנל עם פרישתו ביום מן הימים מתפקידו כמנהל האמנותי של הבית, הבלוגספרה רחשה שוב. אולם כמו הסערות הקודמות, גם זו חלפה בשלווה יחסית ליד המעצב שאינו מנהל עמוד פייסבוק, חשבון טוויטר או עוקב באדיקות אחר בלוגים.

הוא מעדיף אמצעי תקשורת מסורתיים יותר. ללגרפלד, למשל, הודה באופן אישי על הכבוד שהעניק לו כשציין את שמו כממשיך דרכו בשאנל. אבל בכנות, הוא אומר, הוא סבור כי זו היתה דרכו של מעצב העל להחמיא לעבודתו. "לגרפלד תמך בי באופן דיסקרטי בעבר", הוא מבהיר. "במשך שנים הוא נהג לשלוח לי זרי סחלבים ענקיים לפני התצוגות. מערכת היחסים שלנו היא לא חדשה". בגיליון האחרון של מגזין "V" המעצב הוותיק צילם את קולקציית האביב של אקרמן, ואף ערך עמו ראיון קצר.

עתה, משהשלים את המעבר ממעצב צעיר ומבטיח ששמו נישא בהערצה בפי מתי מעט ליקיר התורן של עולם האופנה, האם היה רוצה לרשת את מקומו של לגרפלד ולהוביל בית אופנה מבוסס? "זו לא שאלה של להיות גדול או כוכב. העניין הוא לעשות את מה שאתה מאמין בו. ואם עבודה בבית אופנה מסוים תעזור לי לבטא את הרגישויות שלי או אלגנטיות מסוימת, אני כנראה אשמח על ההזדמנות. זה תלוי במציאת המאהב המושלם, כי אחרי הכל מדובר בנישואים. אני לא בחור של רומן חטוף ללילה אחד", הוא אומר וממתיק חיוך.

לא ניכר מדבריו שיש לו שאיפות גדולות להשתלט על המורשת של בית אופנה מבוסס. גם בבית האופנה שנושא את שמו צעדיו מדודים. "אני אדם שאוהב לעשות הכל בהדרגה, צעד אחר צעד", הוא אומר. "אחרי שביססנו את קו ההלבשה שלנו התחלנו לעצב נעליים ואז חגורות ומעט תכשיטים, אבל הכל נעשה לאט. אני מסוקרן מהרעיון שיהיה לי ריח שמזוהה אתי, כלומר מעניין אותי לחשוב ממה הוא יהיה מורכב, אולי מריח של עצים ומושק".

יפה אבל מטריד

את שבוע התצוגות האחרון שנערך בעיר בילה בסטודיו ובדירתו. "למעט ארוחת הערב של "'ווג' לא ביליתי בשום מסיבה או אירוע נוצץ. אולי זוהי כמות תשומת הלב שאני מקבל בזמן האחרון שגרמה לי לרצות לחזור הביתה מדי ערב ולהתחבא בו בשקט הרחק מעין התקשורת".

את התצוגה שהעלה בחר לפתוח בשקט. לבושה במעיל שחור ארוך ולו דשי עור מחודדים, ראשונת הדוגמניות פסעה אל המסלול באטיות, ללא אות מוסיקלי ברקע. אט-אט החל להישמע באולם קולו הסמיך של לאונרד כהן, שהקריא את שירו "A thousand kisses deep". ולמרות שהבגדים לא שידרו אהבה רומנטית רכה של נשיקות מרפרפות, היה בקולקציה מטען רגשי נדיר. "זו המוסיקה של כהן", הוא אומר. "איך אפשר שלא להתרגש מהשיר הזה?".

את צעידתן הלאה של הדוגמניות התאים לשעת הבוקר המוקדמת שבה נערכה התצוגה. "אנחנו לא יכולים להעיר אנשים בשבת ב-10:00 עם אלימות ומקצב מהיר. רציתי שהבנות ייהנו מהרגע. ביקשתי מהן שיאזינו למוסיקה ויצעדו לאטן על המסלול".

על רקע הגוונים הסוערים ששילב בקולקציית האביב הנוכחית (שנמכרת בארץ בבוטיק "הלגה עיצובים" בכיכר המדינה בתל אביב), אפשר היה לשגות בתחילת התצוגה ולחשוב שהמעצב נוקט בגישה מאופקת יותר לקראת החורף הבא למראה המעילים השחורים הארוכים שאמרותיהם נשקו לרצפה בחלקן האחורי.

אולם אז הופיעו גוונים עכורים של אבני חן יקרות כגון ספיר, רובי ואמרלד. "בעונה הקודמת האשה שלי היתה הרבה יותר בהירה ונוכחת. אבל כעת היא מבקשת להיות יותר דיסקרטית. מצד שני היא לא רוצה להיעלם, ומשום כך הבדים המבהיקים, שמעניקים לה נוכחות. רציתי שהיא תהיה אצילית יותר, וחשבתי שהגוונים האלו יעזרו לה".

בדים במרקמים סותרים, כמו למשל יובש של צמר מורתח לעומת החושניות של משי או עור דקיק, נצנוץ הפאייטים שנזרעו בחצאיות ארוכות וקולחות (בחלקן חרכים נדיבים חשפו טפחים מן האגן והרגליים) ומעילי קטיפה או משי בגזרת קימונו ארוכה שיוו לקולקציה אווירה מסתורית. את המותניים הדגיש המעצב בחגורות עור עבות בסגנון אבנטים יפאניים מסורתיים (אובי).

"לפעמים זה נוגע במקומות אישיים ולכן קשה מאוד לדבר על זה", הוא אומר כשהוא נשאל על מקורות השראתו. "אני מאוד אנוכי, אני עובד על פי השראה מהחיים האישיים שלי. למשל, היו עונות שבהן הייתי מאושר ומאוהב, אז יצרתי קולקציות יותר מקושטות, נחשקות וחושניות. הבדים שפעו והשתלשלו על הרצפה. היו עונות שבהן האשה שלי חשה חסרת ביטחון ומעט מפוחדת לאחר שסיימה מערכת יחסים רומנטית בת שש שנים, ולכן היא רצתה להיות מכוסה ומוגנת, מה שרבים פרשו כמראה לוחמני. זה תמיד שיקוף של רגע נתון בחיים שלי. זה יפה, אבל יכול להיות מאוד מטריד, כי זה גורם לי להרגיש מאוד חשוף כשאני מציג את הקולקציה. זו הסיבה שאני לא אוהב לדבר או להתבונן על קולקציות עבר שלי".

בקולקציית אביב-קיץ 2011, שאותה הציג באוקטובר האחרון בפאריס, יצר אקרמן שמלות משי קולחות, שנראו כעומדות לנשור בכל רגע מעל כתפיהן החשופות של הדוגמניות. סרטי סאטן בצורת לב עיטרו את גבם של ז'קטים מחודדים. על האשה של הקולקציה אמר בעת הצגתה כי היא בלא ספק מאוהבת. "תמיד משך אותי הרעיון שאשה תלבש שמלת ערב במהלך היום - זה יוצר מסתורין ומעלה שאלות לגבי חייה, כמו למשל מה קרה בלילה שעבר? האם היא ברחה מביתו של אהובה באישון לילה?".

הגוונים החיוניים - ירוק-ברקת עשיר, צהובים וכחולים מחשמלים - ביטאו לדבריו את התקופה שבה יצר את הקולקציה, שהיתה אחת הטובות בחייו. דעתו מוסחת לרגע כשידידתו - אשה צעירה דקת גזרה וארוכת שיער המודדת דגמים מתוך קולקציית סתיו-חורף 2011-2012 שמוצגת בחדר התצוגה - מבקשת את חוות דעתו על המראה שהרכיבה. "זה כן, וזה לא" הוא מכריע בפסקנות, פוסל את מכנסי הסאטן בגוון ברקת שהיא לובשת, מציע במקומם זוג דומה בגוון חיוור של אפור. המומה, היא מודה שתיכננה לקחת את שניהם. הוא מתעקש שעליה לוותר על הזוג הצבעוני.

למה אתה לא אוהב את זה? אתה עשית את זה.

"אני יודע. אבל האם אתה אוהב תמיד את מה כל שאתה עושה?"

מה אפשר ללמוד עליך מהקולקציה הנוכחית?

"שאני עובר תקופה משונה מאוד... כולנו רוצים להרגיש נחשקים, כי אז אנחנו מרגישים הכי יפים. אני מרגיש נחשק בימים אלה, וזה נעים. אבל אני והצוות שלי עבדנו מאוד קשה, אז אני חושב שהרווחנו את זה ביושר".

זה עשור שהוא מעצב בגדים נחשקים לנשים. עד לפני זמן לא רב הוא נחשב למעצב מבטיח, אך עיצוביו הפואטיים והאפלים לא נראו תמיד מתאימים או מכוונים לקהל הרחב, שדעתו מוסחת על ידי בגדי הראווה הכוחניים של מותגי העל. בין פריטי המפתח במלתחה שלו אפשר למנות מכנסי לגינגס קשיחים מעור, וסטים שנחתכו בקווים חדים מזמש, שמלות משי אווריריות, קולחות ושופעות בד, לעתים פעורות בחרכים חושפניים, וכמובן הז'קטים המחויטים שהוא חותך ביד אמן מעורות רכים ודקיקים המהווים מעין עור שני: מובנים, הדוקים, ועם זאת נוחים ונינוחים.

לבגדים שהוא מעצב יש איכויות נוודיות, אקלקטיות שמקורן בביוגרפיה האישית שלו. כיליד בוגוטה שבקולומביה, ב-1971 אומץ על ידי הורים צרפתיים. אביו המאמץ היה קרטוגרף, והמשפחה נדדה ברחבי העולם. לפני שהתיישבו בהולנד, כשמלאו לו 12, הם התגוררו בין השאר באתיופיה, איראן, צ'אד ואלג'יריה. "הרקע שלי העניק לי מאגר עשיר של רשמים שאני דולה ממנו בכל פעם כשאני ניגש לעצב קולקציה", הוא מספר.

את עושר הבדים בקולקציות שלו הוא מייחס לרשמים שהותירו עליו אורחות הלבוש של התרבויות השונות שאליהן נחשף בבגרותו. "זה מדהים כיצד בהודו הם עושים דברים מרהיבים עם פיסה אחת של בד באורך ארבעה מטרים. לנו במערב יש נטייה לסבך דברים". עיצוביו נראים מורכבים, אולם שפע הבד שמשתלשל מהם - יש בהם תמיד משהו שופע ועשיר, עם רמיזות ללבוש אוריינטלי מסורתי - מעניק להם נינוחות קולחת.

ב-1994 החל ללמוד באקדמיה המלכותית של אנטוורפן. שם פגש לראשונה באסתטיקה הסגפנית והחמורה של המעצבים הבלגיים - קווים ישרים, גזרות חסכניות וקשת מצומצמת של שחור לבן ואפור. הוא עימת אותה עם הרשמים שהותירו בו מסעות ילדותו: נשים רג'סטאניות עטויות סארי צועדות על דיונות, רקמות מזרחיות עשירות ותכשיטים מפוארים מצטלצלים, הצלליות המסתלסלות של נשים אלג'יראיות שמשוטטות בעיר או גלימותיהם הכחולות, המתבדרות ברוח הקלה, של מאות גברים שכורעים להתפלל.

לאחר התמחות קצרה במותג העצמאי של ג'ון גליאנו במהלך לימודיו ועיצוב בעבור מותגים מקומיים בבלגיה עבר אקרמן לפאריס, וב-2002 החל להציג בעיר קולקציות תחת שמו. בתוך זמן קצר רכש לעצמו קהל מצומצם של אוהדים יודעי דבר, והוזמן על ידי מותג האופנה האיטלקי Ruffo לעצב קולקציית עור ניסיונית (החברה שיתפה פעולה עם מעצבים צעירים נוספים כדוגמת רף סימונס וסופיה קוקוסלאקי). הקולקציה זכתה לתגובות נלהבות, ואקרמן המשיך לצבור מעריצים. ב-2004 זכה בפרס הטקסטיל השווייצרי. הפרס - מענק כספי של 100 אלף אירו - איפשר לו להרחיב את פעילות המותג שנושא את שמו. שנה לאחר מכן הוא הוזמן לערוך את מגזין "A" הבלגי, וב-2008 אצר תערוכה במסגרת פסטיבל האופנה "אייר" שבדרום צרפת.

ביריד הסחר "פיטי אומו", שהתקיים בפירנצה ביוני אשתקד, הוזמן אקרמן להציג את הקולקציה המקדימה שלו לקראת אביב 2011. המעצב ניצל את ההזדמנות להציג לראשונה דגמים לגברים, שזכו לביקורות נלהבות ועוררו תהיות באשר להשקה עתידית של קו הלבשה לגברים. "למעשה מעולם לא החלטתי לעצב קולקציית גברים באופן מסודר. בעבורי זה היה יותר תרגיל בעיצוב. ניסיתי להבין מיהו הגבר שמאחורי האשה שאני מנסה לנסח מזה זמן מה. האם הוא רודף אחר החלומות שלו? האם הוא מלווה אותה במסעותיה ובמצבי הרוח המשתנים שלה? אט אט הצלחתי להגדיר אותו לעצמי, ומובן שזה עזר לי מאוד להבין רבדים חדשים בזהות האשה שלי".

"בבגדי גברים העבודה היא על הפרטים הקטנים, כי הגישה חשובה יותר מהמחוות. אצל נשים מוקד העבודה הוא לייפות את הגוף ולגרום לה להיראות חושנית. כשאני מעצב לנשים אני עובד סביב הגוף, ועם הגבר זו האווירה הכללית ולא בהכרח חלקים מסוימים בגוף שזקוקים להדגשה יתרה או להצנעה. בכל מקרה, זה היה מאוד משמעותי עבורי, ואני ללא ספק אמשיך עם זה בעתיד".

דמות האשה האידיאלית שהוא רואה לנגד עיניו החלה להתגבש בראשו כבר בילדותו, במסעות שערך עם משפחתו ברחבי העולם. "הנשים שאני זוכר כילד תמיד היו מסתוריות ובעיצומם של מסעות. הן הגיחו מתוך מעברים צרים וחשוכים, ואז הן נעלמו כלעומת שבאו. הייתי מרותק מהנשים הללו, שלא יכולתי להבין". כשהוא מדבר על גברים יש לו מראי מקום מדויקים יותר - גברים מסתוריים ודקדנטיים כדוגמת פייר פאולו פאזוליני ומרצ'לו מסטרויאני.

מי שמגלמת את אותה אשה בצורה הטובה ביותר במציאות היא כפי הנראה ידידתו הקרובה השחקנית הסקוטית טילדה סווינטון. אקרמן צפה בה בסרט "אורלנדו", ולדבריו התאהב מיד בדמות שגילמה. שנים לאחר מכן, ב-2004, כשהציג את הקולקציה השנייה שלו, קיבל שיחת טלפון מפתיעה מהמנהל שלה, שסיפר לו כי סווינטון מעריכה מאוד את עבודתו ותשמח לשאול אחת משמלותיו לקראת השתתפותה בפסטיבל קאן.

"הסכמתי מיד, אבל מאחר שתיכננתי לצאת לטיול ממושך בהודו אמרתי לו שאשמח לעצב בעבורה את השמלה ולשלוח לה אותה, אך לצערי לא אוכל להיפגש אתה. כשהייתי ברג'יסטאן קיבלתי פקס למלון שבישר לי שסווינטון צעדה על השטיח האדום עם השמלה שלי". כמה שבועות לאחר מכן נפגשנו בפאריס לראשונה, ומאז הם בקשר הדוק. "עברנו יחד תקופות יפות ופחות יפות בחיים האישיים של כל אחד מאתנו, והחברות שלנו נבנתה לאט לאט עד הביקור המשותף שלנו בפסטיבל קאן לפני כשנתיים". שמלת הבורגונדי הארוכה והז'קט התואם שעיצב בעבורה עוררו דיון ציבורי נרחב, והתקשורת סערה באשר לזהותו של המעצב האלמוני שהיה אמון על עיצובם ושליווה את סווינטון על השטיח האדום.

סווינטון היתה מהראשונות שהאמינו בו בתחילת דרכו, אך הוא מסרב לכנותה "מוזה". המונח מרמז על פאסיביות מסוימת, וסווינטון לדבריו אינה פאסיבית בשום צורה. חוץ מזה, הוא אומר, "'מוזה' היא משהו שקט, והאשה שאני נמשך אליה יודעת לנסח את עצמה היטב". היא לא נכחה בתצוגה האחרונה שלו בפאריס, אולם לדבריו צפתה בה ברשת ושלחה לו מיד תגובות חמות בדואר אלקטרוני.

כיום, הוא אומר, הוא מחפש אשה דיסקרטית. לפעמים קשה לדמיין כיצד זה מתיישב עם הבגדים הקשוחים שהוא מעצב. הם בעלי נוכחות חזקה, וברוב המקרים נדרשים אומץ וגישה מסוימת כדי ללבוש אותם. "אני מאוד נמשך לאשה שיושבת בפינה של מסעדה ומשקיפה על הנעשה. האשה שלי לא תעמוד במרכז החדר כשכל המבטים מופנים אליה".

גם כיום הוא רואה במעשה ההצגה העצמית דבר מה אלים. עכשיו, הוא אומר, כשהאשה שלו פסעה אל תוך האור, היא יכולה להרשות לעצמה להיות שלווה יותר. הוא משווה זאת לסרטיו של ויסקונטי: "עם מעט מאוד מלל אבל עם נוכחות איתנה". *

חדשות, מכירות

* רונן חן. 50% הנחה על הפריט השני בחנויות העודפים. עד יום שני, בית טפר, תל גיבורים 5 תל אביב, וקניון חוצות המפרץ, חיפה.

* קרייזי ליין ולוצ'י. מבצע משותף: קונים ברשת אחת ב-150 שקל ומעלה ומקבלים שובר מתנה בסך 50 שקל לקנייה ברשת השנייה. עד סוף החודש.

* אאוטלט שרון ברונשר. 70%-80% הנחה בסניף רחוב הרכבת 12 בתל אביב לרגל סגירת הסניף. עד 15 במאי.

* אמארו. על קנייה בסך 600 שקל מקבלים 100 שקל במתנה לשימוש מיידי. עד 15 במאי.

* תמנון. כל הפריטים בחנות עד 100 שקל. עד 15 במאי.

* יופ. בקנייה מעל 500 שקל מקבלים 100 שקל הנחה. עד סוף החודש.

* בגדי ים "בננה". כל בגדי הים ב-200 שקל במקום 285 שקל. עד גמר המלאי.

* לורד קיטש. 50 שקל מתנה בקנייה מעל 400 שקל. עד סוף החודש.

* ספרינגפילד. 50 שקל מתנה בקנייה מעל 200 שקל. עד סוף החודש.

* ג'וליה גסין. מכירת מעצבים בהשתתפות קסארה, מיס גיישה, קנובלי, קימנטה, לילה מיי, רוני קנטור, ויטרינה ועוד. פריטי מעצבים עד 200 שקל, פריטים מיד-שנייה מארונותיהם של המעצבים עד 100 שקל. היום 11:00-18:00, אוקטובר פאב, פלורנטין 40 תל אביב.

הילה אוחיון



היידר אקרמן. כולם רוצים לראות אותך ולקבל חתיכה ממך


מתוך קולקציית אביב-קיץ 2011



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו