בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יצאתם מהחתונה המלכותית. הנה כמה הצעות לטיול

אם כבר טרחתם והגעתם ללונדון לרגל האירוע המלכותי שיתקיים היום, כדאי לנצל את השהות לביקור בכמה אתרים ייחודיים לאורך התמזה במזרח העיר

תגובות

מזל טוב! קיבלתם הזמנה, נסעתם לחתונה ואתם בלונדון. כיף לכם! הכלה נראית בתצלומים קצת רזה והשיניים שלה מושלמות מדי, הנסיך דומה לאמא שלו וקצת חיוור, אבל שיהיה להם בהצלחה. ברור שבכלל לא רציתם לנסוע ובאתם רק בגלל שלא נעים לסרב, אבל זה לא אומר שחייבים להקדיש את כל הזמן לאירועים המשפחתיים.

כדאי שתתאווררו קצת ותצאו לטיול על גדת הנהר. זה יכול לעזור, כי אחר כך תוכלו לספר בארמון מה היה ואיפה ביליתם ולהשוויץ שראיתם את המזח המלכותי של ויקטוריה, משהו שהמלכה אליזבת השנייה ממש תעריך.

גם אם קיבלתם לימוזינה (ברור), ההמלצה החמה של המדור היא להשתמש במזרח לונדון בשירות הרכבות הנוח, DLR (Docklands Light Railway). התחנות המערביות ביותר בקו המרכזי הן "בנק" או "טאואר גייטוויי", ואנחנו בוחרים באופציה השנייה. טאואר גייטוויי נמצאת על הגדה הצפונית של נהר התמזה. רוב מפות התיירות של לונדון נגמרות כאן, ליד טאואר ברידג' ואינן מכילות את האזור ממזרח לשם. רבים אינם חורגים מן המפה ונשארים במשך כל ביקורם בתחומי מרכז העיר. ההפסד די גדול והסיור הזה מוביל היישר מזרחה, לכיוון שפך התמזה אל הים. הרכבת הקלה DLR נוסעת לאורך הגדה הצפונית של הנהר. יתרונה הגדול טמון בכך שהיא נוסעת מעל פני האדמה ואפשר לראות את הנוף.

סביב תחנת טאואר, מצודת לונדון שהוקמה כבר במאה ה-11 היא אחד האתרים המכובדים בעיר. חשיבותה גדלה במיוחד במאה ה-16 כאשר הנרי השמיני עבר להתגורר בווייטהול ב-1529 והטאואר זכה לכבוד המפוקפק כששימש כלא האסירים החשובים. תומס מור בילה כאן לא מעט זמן, כמו גם שתיים מנשותיו של הנרי - אן בוליין וקתרין הווארד.

התצוגה הפופולרית ביותר בטאואר כיום היא זאת של תכשיטי הכתר, אבל את אלה הרי תראו ממילא בחתונה. לכן כדאי להתקדם, לחצות את הגשר המפורסם בין שני המגדלים (טאואר ברידג') ולצעוד מעט לאורך הגדה הדרומית של הנהר. אפשר לעלות במעלית לאחד ממגדלי המבנה הויקטוריאני המצועצע, שנחשב לאחד הסמלים המפורסמים של העיר, ולהשקיף מלמעלה. מכאן אפשר לראות את רוב האתרים אליהם נגיע בהמשך המסלול.

אם חוצים את הנהר דרומה והולכים מערבה (ימינה), מגיעים לבית העירייה החדש יחסית של לונדון. במבנה דמוי הביצה שעל גדת התמזה מתכנסים חברי המועצה ובו שוכן גם משרדו של ראש העיר. טיילת רחבה נמתחת כאן על גדת הנהר ולצדה פועלים כמה בתי קפה ופאבים מצוינים.

מבנה העירייה שתיכנן האדריכל נורמן פוסטר אינו סימטרי ונוטה על צדו לכיוון דרום, כדי לחסוך באנרגיה לחימום וקירור וכדי לאפשר תאורה טבעית. זהו מבנה ציבורי והכניסה אליו חופשית. בפנים בולטת השקיפות הגדולה; גרם מדרגות ספירלי מטפס על מעטפת הבניין וממנו אפשר לראות היטב את משרדי העובדים ואת אולם ההתכנסות של מועצת העיר. כאשר מגיעים לקומות העליונות אפשר להתרשם בעיקר מן הנוף בחוץ: פיתולי התמזה נראים מצוין וטאואר ברידג' הקרוב נראה מזווית חדשה ולא מוכרת. בחלקו התחתון של הבניין יש שתי קפיטריות ואמפיתיאטרון קטן מול הנהר, שהישיבה בו נעימה מאוד בימים בהם זורחת השמש. אם ממשיכים מכאן מערבה לאורך הנהר מגיעים לאחר זמן קצר לתיאטרון הגלוב ולטייט מודרן.

תחנת ליימהאוס

שתי תחנות מזרחה מטאואר גייטוויי נמצאת תחנת ליימהאוס (Limehouse). כדאי לרדת כאן לסיור קצר במעגן ליימהאוס, שמשמש כיום בעיקר כמרינה גדולה לסירות, יאכטות ובתי סירה שתושבים רבים מתגוררים בהם. זוהי התחנה הראשונה לאורך המסלול הזה שבה תוהה המבקר "האם אני עדיין בלונדון?". העיר המוכרת נעלמת לחלוטין מעבר לעיקולי הנהר, והסירות הרבות מזכירות קצת ערי חוף ונמל שטופות שמש.

שביל התמזה המסומן היטב, שההולכים לאורכו חוצים את כל העיר, מוביל לעבר שתי תעלות מים הנפגשות כדי ליצור את המעגן - הרטפורד יוניון וריג'נטס קאנאל. לאורכה של השנייה אפשר לצעוד במסלול ארוך למדי שמוביל בסופו של דבר עד "ונציה הקטנה", ליד פדינגטון. כדאי לשוטט קצת סביב המעגן בליימהאוס, לחצות את הסכר שמדלג מעל המעגן ולצעוד ב-Narrow street. לצד מעגן ליימהאוס, בפינת הרחוב פועל פאב ותיק ומצוין ששמו The Narrow ולצדו עומדים כמה מהבניינים החדשים שהוקמו באזור זה במסגרת שיקומו של אזור הדוקלנדס במזרח לונדון בשנות ה-90. הדירות האלה, שנמכרו לפני 20 שנה בפרוטות הן כיום אחד מאזורי המגורים היקרים בעיר.

קאנארי וורף

דילוג נוסף של שתי תחנות מזרחה על קו הרכבת הקלה מוביל לתחנת פופלאר (Poplar). התחנה עצמה חסרת חשיבות, אבל זוהי צומת שבה יש לקבל החלטות. הנתיב הדרומי של המסילה מוביל תחילה לתחנת "רציף מערב הודו" (West India Quay), אחר כך לקאנארי וורף (Canary Wharf) ומשם הקו חוצה את התמזה ומוביל לגריניץ'. כדאי לנסוע תחנה אחת דרומה, לווסט אינדיה קיי, ומשם ללכת ברגל לקאנארי וורף.

אזור זה היה הראשון ששופץ במזרח לונדון במשך שנות ה-80, ומאז זכה פעמים רבות בתואר "מנהטן של אנגליה". האתר המעניין ביותר ברובע זה הוא המוזיאון בדוקלנדס (כתובתו: No. 1 Warehouse, West India Quay, מרחק שתי דקות הליכה מתחנת הרכבת הקלה שנושאת אותו שם). המוזיאון מוקדש להיסטוריה של לונדון כנמל, כצומת מסחרי וכמקום שכרוכה בו מורשת של יורדי ים, שודדי ים ומגלי עולם. הוא מתאים מאוד לביקורי משפחות וכעת מוצגות בו שתי תערוכות על פיראטים. הכניסה חופשית.

סביב תחנת קאנארי וורף אפשר ליהנות בעיקר מן המראה של גורדי השחקים. הבניין המרכזי והמפורסם ביותר הוא One Canada Square, שמוכר יותר בשמו "קאנארי וורף טאואר". תיכנן אותו סיזר פלי והוא מתנשא לגובה 244 מטר. כאשר הוקם בסוף שנות ה-80, זה היה הבניין הגבוה בעיר וסמל להתחדשות הדוקלנדס.

סביב קאנינג טאון

המשך המסלול מוביל חזרה לתחנת פופלאר ומשם בדילוג מזרחה לתחנת קאנינג טאון, גם היא צומת משמעותי. אפשר לנסוע מכאן דרומה, לעבור מתחת לתמזה ולהגיע לכיפה הלבנה הגדולה, שכונתה פעם כיפת המילניום וכיום נושאת את שם החברה המאמצת, O2. תחת הכיפה פועל איצטדיון בעל 20 אלף מושבים, שבו מתקיימים קונצרטים גדולים, טורנירי טניס ותערוכות.

בימים אלה מוצגת במקום תערוכה מרתקת של חפצים שנמשו מן הטיטאניק הטבועה. רוג'ר ווטרס יופיע בכיפה בחודש הבא. בהמשך הקיץ יופיעו שם "דוראן דוראן", ניל דיאמונד וג'יימס טיילור. אם נוסעים מקאנינג טאון צפונה מגיעים לאזור סטרטפורד סיטי, שבו יתקיימו בעוד כשנה המשחקים האולימפיים. מזרחה לקאנינג טאון נמצאים תחנת רויאל ויקטוריה, ומרכז הירידים הענק אקסל לונדון (Excel London).

רציף רויאל ויקטוריה

רציף רויאל ויקטוריה הוא הגדול מבין שלושה מזחים מלכותיים, שהם כיום חלק מן האזור המשוקם של הדוקלנדס במזרח לונדון. הרציף הוקם כבר באמצע המאה ה-19 והיה הראשון שתוכנן כדי לשמש ספינות קיטור גדולות. הוא נודע גם כרציף הראשון שחובר לרשת הרכבות הארצית. רציף רויאל ויקטוריה נחשב להצלחה מסחרית מיידית ופעל במרץ עד שהופצץ קשות במלחמת העולם השנייה.

בשנות ה-60 חלה ירידה גדולה בנפח הסחורות שהועברו בו ובשנת 1980 הוא נסגר לחלוטין. בשנות ה-90 שופץ המעגן ועם פתיחתו של מרכז הירידים אקסל הוא זכה לתחייה ממשית. כיום הוא משמש חלק מן הנוף שמקיף את האקסל ובשבוע שבו מתקיימת תערוכת הסירות הגדולה של לונדון (בכל שנה בינואר) הוא זוכה לתחייה ממשית.

המנופים שהוצבו לאורכו נועדו לקישוט בלבד והן משמרות את אווירת הנמל הישן. ב-1998 הוקם גשר להולכי רגל בעל מראה מיוחד שחוצה את המעגן של רציף רויאל ויקטוריה ומחבר בין מרכז הירידים ל"כפר בריטניה", רובע מגורים חדש שהוקם באזור. הליכה קצרה מובילה מכאן לתצפית יפה על מחסום התמזה. המחסום הוא סכר מתוחכם ומבצע הנדסי מרשים, שהוקם כדי למנוע מן הים להציף את לונדון. שערי הסכר הענקיים דומים לקונכיות גדולות וכסופות שניצבות כשערים במרכז הנהר. בימים שבהם השמש זורחת זהו מראה נפלא. בני משפחת המלוכה ישמחו לספר בטקס החתונה פרטים על הקמתו של מחסום התמזה ועל הביטחון שהוא מספק להם כתושבי לונדון מפני הצפות. *

דוקלנדס - ברכבת או ברגל?

הרכבת הקלה של לונדון פועלת בכל הרבעים המזרחיים של העיר. התחנות המערביות ביותר שלה הן בנק וטאואר גייטוויי, המתחברות גם לקווים רבים של הרכבת התחתית. הקו המרכזי של הרכבת הקלה נוסע מזרחה, עד תחנת בקטון (Beckton).

ליוצאים לטיול שמוצע כאן כדאי לקנות כרטיס נסיעה יומי לרכבת הקלה, שנמכר בכל תחנה ובמכונות האוטומטיות. אפשר גם לצעוד ברגל לאורך מסלול הטיול המוצע כאן, כעשרה קילומטרים. רוב המסלול נצמד לשביל התמזה על הגדה הצפונית. אפשרות נוספת, מעניינת לא פחות, היא לצעוד במסלול זה על שביל התמזה שנמתח על הגדה הדרומית, נצמד לעיקולי הנהר ומוביל מגריניץ', דרך כיפת המילניום לטאואר ברידג'. גם אורכו כעשרה קילומטרים.



בניין עיריית לונדון


רציף רויאל ויקטוריה. המנופים לקישוט בלבד



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו