בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רוני ווד, גיטריסט הרולינג סטונז, עם תשוקה חדשה לנגוס בחיים

בגיל 63, אחרי גמילה שמינית, ווד נראה מאושר מתמיד עם בת זוג צעירה, אלבום חדש ותוכנית רדיו שמועמדת לפרסים. שיחה על השיניים המתוקנות ועל התשוקה החדשה לנגוס בחיים

תגובות

אם יש משהו מפתיע יותר מהעובדה שקית ריצ'רדס מהרולינג סטונז שרד והגיע לגיל 60, הרי זה שגם חברו ללהקה רוני ווד עשה זאת. אחרי הכל, זהו אדם שהאלכוהול והסמים השחיתו והרסו עד היסוד, שהיה כזה קוץ בתחת עד שריצ'רדס הצמיד אקדח לרקתו ואיים להרוג אותו. וזה עוד לפני שהעניינים הידרדרו לגמרי. לפני שלוש שנים עזב ווד, גיטריסט הסטונז, את אשתו ג'ו, שנדמה שהיתה היחידה שהשפיעה לטובה על חייו, ועבר לגור עם צעירה ברזילאית, והשתייה, הסמים והתנודות במצבי הרוח החריפו עוד יותר. רבים חששו מפני הגרוע מכל.

אבל כיום הוא נקי זה 15 חודשים, יש לו חברה והוא הוציא אלבום סולו טוב ומועמד לפרס סוני בקטגוריית איש הרדיו של השנה וההבטחה הגדולה ביותר. מה קרה פתאום?

אנחנו במרכז לונדון, באולפן שהוא מקליט בו את תוכנית הרדיו השבועית שלו, "אבסולוט קלאסיק רוק" בתחנת "אבסולוט רדיו". הוא מעלה זיכרונות משנות ה-60, כשגיטריסטים ענקיים היו עניין נפוץ.

מי היה הכי טוב - פייג', קלפטון, בק, הנדריקס?

"ג'ימי (הנדריקס), כי הוא שבר את כל החוקים וזה בא לו בטבעיות כזאת. אבל אריק היה הנערץ עלי ביותר, כי הערצתי אותו כשניגן בלהקת 'יארדבירדס' וכי היתה לי חברה שקודם היתה חברה שלו. את אשתי הראשונה כריסי קיבלתי ממנו. תמיד היינו מתלוצצים על זה, 'שמע, תוריד את הידיים שלך מהבחורה שלי'".

לשניהם גם היה רומן עם אשתו של ג'ורג' האריסון, פאטי בויד, לא?

"כן. מדהים, האחווה. והבנות. היתה עוד בחורה מלוס אנג'לס, קתי קראו לה. חשבתי שהיא חברה שלי אבל אחר כך גיליתי שהיא יצאה עם כל גיטריסט בסביבה".

במקביל?

"כן. כשהייתי מחוץ לעיר היא היתה עוברת לבחור הבא. אבל בימים ההם זה היה מין חוק בלתי כתוב, שלי שלך".

ולאף אחד לא היה אכפת?

"לא, אף אחד לא התעמק בזה יותר מדי". הוא עוצר לרגע. "במחשבה שנייה, בטח היו אנשים שהתעמקו בזה יותר מדי ולהם זה בטח הפריע".

סופר-גלו לשיניים

סיפור החיים של ווד הוא אחד המעניינים בתולדות הרוק. הוא ניגן בס בלהקה של ג'ף בק, גיטרה ב"פייסס" וברולינג סטונז (הוא אמנם החמיץ את תור הזהב של הלהקה, אבל בכל זאת ניגן אתה 36 שנה), התרועע עם הנדריקס והיה מושא לאהבתה של ג'ניס ג'ופלין, עזר לקלפטון לצאת מהסמים ועבד עם כל הגדולים, בין השאר בוב דילן, אריתה פרנקלין ובו דידלי.

פניו חרוצות קמטים - לחייו שקועות כמו מחצבות, חריצים עמוקים מובילים מאפו לפיו - אך שערו השחור לא השתנה (פרט לכמה חוטי כסף), והוא מעוצב כתמיד בתספורת נוצות. לפעמים הוא מזכיר את הדמות הנשית דוט קוטון מאופרת הסבון "איסטאנדרס"; ולפעמים האנרגיה, ההתלהבות והגזרה הנערית שלו גורמים לו להיראות כמתבגר. היום הוא לובש סקיני ג'ינס של בנות (מידה 28), חולצה בהדפס נמר, אפודה זעירה ומעיל קשמיר שחור. רוני ווד בן 63.

אנחנו יושבים בגינת הגג של האולפן, באחת מהפסקות הסיגריה הרבות של ווד (יותר מדויק לומר שלפעמים יש לו הפסקות של אי-עישון). החברה הברזילאית היפהפייה שלו, אנה אראוז'ו, היא בתחילת שנות השלושים לחייה. "אני יכולה לקבל סיגריה, בייבי?" היא לוחשת לו. היא נראית מתוקה, ביישנית ומסורה, ומספרת שווד והיא שניהם ילידי מזל תאומים ויש ביניהם לכן "איזון כפול".

כשווד מצטלם עיניי ננעלות על שיניו. איך ייתכן שהן לבנות כל כך? "השקעתי בשיניים לפני כמה שנים; שייפו קצת את השיניים המקוריות שלי והלבישו עליהן את המלאכותיות".

אבל למעשה הן מוכתמות מניקוטין והרוסות מאגרופים?

הוא מחייך. "כן, אמרתי שאני רוצה שיניים לבנות, ואמרו לי, 'אבל לא מתאים לרוני ווד שיניים הוליוודיות כאלה. אז הוסיפו לי כתם מובנה". הוא עושה לי סיור מודרך בפה שלו. "כמה מהשיניים נשרו. כבר הוצאתי את הסופר גלו. למזלי בפעם האחרונה שהשן זאת נפלה, לאנה היה דבק בארון".

היא הדביקה אותם בחזרה בסופר גלו?

"אני לא חושבת שאנחנו רוצים לדבר על זה בכתבה", אומרת הסוכנת שלו, שרי דאלי. "לא, זה היה דבק דנטלי", אומר ווד. "קית עשה את זה פעם עם סופר גלו. זה תחליף לא רע".

והלחיים השקועות האלה - זה ככה טבעי או שזה בגלל הסמים?

"זה מציסטות, מהימים שהשתמשתי בהרואין". הוא מחייך שוב. "מדהים איזה רעל הייתי מכניס פעם לגוף. פעם הייתי מטורף על זה".

גזרתו הדקה, לדבריו, היא "מסמים, שתייה ותת-תזונה. בימים הטובים, בארצות הברית, עברנו פעם ליד חנות שהיה כתוב בה 'אוכל במבצע לרגל סגירה', אז אני והחבר שלי אמרנו, 'כן, מצדנו שיסגרו את כל חנויות המזון'".

למה, לא היה לכם זמן לאכול?

"לא היה זמן ולא היה רצון. פעם הייתי אוכל ארוחת בוקר גדולה וזה הספיק לי לכל היום. את החור שהאלכוהול לא סתם, הסיגריות היו סותמות". הוא נזכר בשנים ההן במזיגה של הנאה ועייפות.

"כשהיינו צעירים יכולנו להציב כל מטרה ולכבוש אותה", הוא אומר, ולפעמים הוא עדיין מרגיש כך, אבל אז הוא נזכר בקרסול הרעוע או בכתף הדוויה. אני מעיר שהוא נראה מדהים בהתחשב בנסיבות. הוא מהנהן. "יש לי מזל שאני חי, כי הרבה מאתנו נשרו בצדי הדרך, אפילו צעירים - חברים של הילדים שלי מתים כי הם לא ידעו מתי לעצור. ויש עכשיו הרבה סמים רעים, הרבה דיכאון והרבה שימוש באלכוהול".

הסמים גרועים יותר היום?

"כן, אני חושב שהם היו נקיים יותר בזמננו. וגם העמידות לאלכוהול היא אצלנו נטייה משפחתית - אמי ואבי, סבא וסבתא שלי, האחים, כולם חיו בים וגדלו על אלכוהול". הוריו, הוא סיפר בעבר, היו הדור הראשון במשפחתו שחי ביבשה. אביו ניגן פסנתר ומפוחית והופיע ברחוב וגם באולמות. "בחתונה הראשונה שלי, קית (ריצ'רדס) אמר לי, 'לאביך יש בזרת יותר כישרון משיהיה לך אי פעם', ואני עניתי, 'זאת מחמאה, אפילו שאתה מנסה להשפיל אותי, קית', כי רואים שאתה אוהב את אבא שלי'. ארצ'י. ארצ'י הזקן והטוב..."

אף שהוא מייחס את חסינות השוורים שלו לרקע הצועני של המשפחה, עדיין השתייה הרגה בטרם עת שניים מאחיו. "אחי טד היה בגילי עכשיו כשמת, ולי לא מתחשק למות. אבל טד איבד את השאפתנות. הייתי אומר לו, 'בחייך, טד'..." הוא משתתק.

ציור במיליון דולר

אנחנו שוב באולפן, התוכנית נגמרה. ווד מגיש רק שנה ברדיו אבל הוא עושה זאת היטב - נינוח ושופע סיפורים מצחיקים. אהבתו למוסיקה מתגלה די מהר - הוא עוצם את עיניו בחוזקה, מקיש באצבעותיו, רוקד לצלילים, מדבר על רקע הצלילים בפרץ של התלהבות. הוא מצטער שמשפחתו לא רואה אותו כך. "אני חושב שהורי והאחים שלי היו גאים לראות אותי פיכח ושולט שוב בחיי".

הוא היה בן 14 כשהחל להפריז בשתייה - הוא שתה ויסקי וברנדי. בשנות השבעים השתכר, לדבריו, מפני שלמרות חזותו השאננה הרגיש חסר ביטחון ב"פייסס". בסוף שנות ה-70 החל להשתמש בקוקאין, וכפי שהוא מספר בספרו האוטוביוגרפי, הדבר חרץ את גורלו לחמש השנים הבאות. בתקופה הזאת איים ריצ'רדס לפוצץ לו את המוח בירייה. "כשאפילו הוא חשב שיצאתי משליטה, אמרתי לעצמי, אלוהים, משהו בטח לא בסדר".

ב-1985 הוא התחתן שוב, עם ג'ו, ואף שהיתה לה השפעה ממתנת עליו הוא המשיך לשתות. עד 2003, כך טען, לא עלה אף פעם לבמה פיכח. ב-2008 הוא עזב את ג'ו למען הדוגמנית הרוסית יקטרינה איוונובה - מהלך דרמטי במיוחד ומתוקשר במיוחד. ההסתלקות עם יקטרינה, המכונה קטיה, התרחשה יומיים אחרי נישואי בתו ליאה. בדצמבר 2009 הוא נעצר לאחר שעדי ראייה טענו שניסה לחנוק את קטיה במריבת שיכורים ברחוב. אף שהיא לא הגישה תלונה, הקשר ביניהם נגמר, וכעבור כמה שבועות הוא התאשפז במרפאת גמילה בפעם השמינית, והוא מקווה שגם האחרונה.

רבים חשבו שלא יחזיק מעמד. "אנשים פקפקו, ומשהו בתוכי חשב, 'אני צריך להצליח ולהוכיח שהם טועים'". האם נכון שהוא "נחטף" בידי שחקן הסנוקר רוני אוסאליבן והאמן דמיאן הירסט? כן, הוא אומר, בערך, אבל הם ביקשו את רשותו קודם. "הם אמרו, 'רוני, אתה רוצה שנבוא ונעזור לך?' ואני אמרתי, 'כן, בבקשששששה', כי לא יכולתי לסבול את עצמי, פשוט שתיתי עוד ועוד ועוד. קצת כמו שאני עושה עכשיו עם הסיגריות".

מאז שהתנקה, חווה ווד פרץ יצירתי מתמשך. הוא מצייר (הוא מכר פעם יצירה שלו במיליון דולר, ולדבריו עכשיו הוא יכול להרוויח מאמנות יותר מאשר מחברותו בסטונז), הוא הוציא אלבום והוא מגיש את תוכנית הרדיו.

ווד מרוצה במיוחד מאלבום הסולו החדש, "I Feel Like Playing" (מתחשק לי לנגן). במהלך השנים הוא הוציא שבעה אלבומים וכתב שירים רבים (הבולטים בהם עם רוד סטיוארט, באלבום הגדול של הזמר מ-1972, "Never A Dull Moment", ואת שיר הנושא מהאלבום של "פייסס", "Ooh La La!"). ואף על פי כן, עד כה התייחסו אליו בזלזול. הסטונז מקליטים את שיריו רק לעתים נדירות, והוא אומר ששותפות הכתיבה של ג'אגר וריצ'רדס היא מעין חוג סגור.

אבל האלבום האחרון הוא פריצת דרך של ממש - קולו נשמע בשל יותר והוא שולט בו יותר, ויש באלבום כמה שירים מצוינים. בשיר "Why You Wanna Go and Do a Thing Like That" (למה שתרצה לעשות דבר כזה), שכתב עם כריס כריסטופרסון, יש מרכיבים קלאסיים.

האם האלבום אוטוביוגרפי? כמובן, הוא אומר, הרי הכל אוטוביוגרפי. "הרבה מהשירים עוסקים בקשר שהיה לי באותה תקופה. עם קטיה". האם האלבום מביט בחרטה על היחסים ההם? "לא, הוא מדבר על החופש לבחור להיות אני. קטיה הייתה אומרת, 'למה שתרצה לעשות דבר כזה' (כשם השיר שהוזכר קודם), אתה יודע, לעזוב את הבית, ואני הייתי אומר, כן, זה מטורף, אבל אני אכתוב על זה שיר".

מבחינה מסוימת, הוא אומר, הוא היה מוכרח להגיע לתחתית כדי להשיב לעצמו את שפיותו. רבים ציפו שיחזור לג'ו בריצה ויתחנן שתסלח לו. הוא לא חזר. "חשבתי שיש פה משהו שאני רוצה לגלות על עצמי, וזה היה מלהיב כי אני הרבה יותר מטורף והרבה יותר יצירתי כשאני פיכח".

הוא מודה שסבל. היחסים עם ילדיו, שרתחו מזעם כשהסתלק, התמוטטו. "היו לי חילוקי דעות איתם", הוא מודה, תוך שימוש נדיר בלשון המעטה. האם כבר סלחו לו? "כן. הם שנאו אותי תקופה, אבל הם חזקים מאוד. הגדול בן 36, הצעיר בן28, והם ראו איך הצלחתי להיגמל ועכשיו הם אומרים, 'בסדר אבא, אנחנו אוהבים אותך, אנחנו בצד שלך'".

מה בקשר לסטונז? "הם מתפתחים, כל אחד עושה את הדברים שלו. לצ'רלי יש את להקת הג'ז שלו, קית מרוכז בעצמו ומנגן עם כל מיני אנשים וקורא, מיק עושה את החרא שלו, אבל אנחנו רוצים לחזור לעבוד יחד. מתי זה יקרה אני לא יודע".

ב-17 השנים הראשונות שלו בסטונז הוא נחשב לשכיר חרב. האם התיוג הזה השרה עליו חוסר ביטחון? "ראיתי את זה כהתלמדות, אף על פי שהייתי אולי בן 50". הוא מילא תפקיד חשוב נוסף - כדבק במערכת היחסים הנפיצה בין ג'אגר לריצ'רדס. "הימים של 'Dirty Work' היו תקופה ממש קשה, אני עזרתי להם לעבור אותה. הייתי אומר, 'אתה תישאר ליד הטלפון, אני אשיג אותו בטלפון ואצלצל אליך שוב'".

האם הוא מרגיש אחרת, עכשיו כשהוא חבר שווה זכויות בלהקה? "כן, עכשיו הם מקשיבים לדעתי לפני שהם מקבלים החלטה".

אנה נכנסת. הוא שמח לראות אותה וסוטר על ירכה בשובבות. אתם נראים מאושרים יחד, אני אומר, היא גורמת לך להתנהג בצורה שפויה יותר? "לא, אבל נחמד להיות עם מישהי שלא כל הזמן אומרת, 'קדימה, בוא נהרוס לעצמנו את הצורה".

הגיע הערב, והוא רעב - שינוי נוסף - ולכן אנחנו יוצאים מהאולפן. הוא הולך שלוב זרוע עם אנה, נושף עשן מסיגריה. זה עתה הכין ג'ינגל ובו הוא מבקש מהמאזינים להצביע בשבילו לפרס הרדיו. הוא חושב שמדהים שזכה בכלל במועמדות, ומצחיק שבגיל 63 הוא מועמד בקטגוריית ההבטחה הגדולה ביותר. אבל בעצם הוא חושב שיש בזה משהו נכון. אחרי הכל, הוא אומר, הוא רק בתחילת הדרך. *



ווד בהופעה ומשמאל עם בת זוגו, אנה אראוז'ו. ''מדהים איזה רעל הייתי מכניס פעם לגוף''



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו