בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סדרת "סיפורי התנ"ך" מציעה הסברים לא מסורתיים לסיפור המקראי

האם היו אדם וחוה צריכים לאכול מפרי עץ הדעת? ומהו הפרופיל הפסיכולוגי של הרוצח הראשון? 12 כרכי "סיפורי התנ"ך" מציעים גישה אחרת

תגובות

בפתח הכרך "בראשית" - הראשון בסדרת "סיפורי התנ"ך" שחיברה רקפת זהר - מופיע עץ נאה, גזום ומטופל. נחש קטן ומבוית מגיח מבין ענפי העץ ומזדחל אל עבר הפרי הקטן והיחיד הצומח עליו. זהו כמובן עץ הדעת, סמל הפיתוי שבפניו לא יכלה הסקרנות האנושית לעמוד.

אך בכפולה הפותחת את סדרת "סיפורי התנ"ך" - ששלושה מבין 12 כרכיה המיועדים רואים אור בימים אלה בהוצאת דניאלה די-נור - נדמה שאין בעץ הזה, ואפילו בנחש המתפתל עליו, שום דבר מאיים. כאן מופיע פרי העץ כסמל לאפשרות ללמוד ולהשכיל, כלומר להתוודע אל התנ"ך עצמו. בין דפי הספר עוד יופיעו עצי גן עדן הגדולים והפראיים, כמו דמותו הזקופה של הנחש, וירמזו על האיסור החמור לטעום מפרי עץ הדעת.

בפתח היצירה הספרותית של זהר מוצג פרי מותר, שרצוי לאכול, כלומר פרי האמור לסייע לנו להבין. אכן, אחת מהנחות היסוד העומדות מאחורי היוזמה לעיבוד סיפורי המקרא לילדים היא שיש צורך לגשר על תהום הפעורה בין הקוראים בני זמננו לבין החיבור המופתי, ששפתו אינה קלה והעלילות הנפרשות לאורכו עמוסות קונפליקטים חברתיים ומשפחתיים ויחסים מורכבים בין הבורא לברואיו.

במשך השנים יצאו עיבודים רבים לסיפורי התנ"ך. דבורה עומר, שלמה אבס, אפרים סידון ומאיר שלו - ועוד רבים אחרים - עשו זאת באמצעים מגוונים. מחריזה עמלנית דרך היצמדות מרבית לטקסט המקורי (תוך השמטת חלקים "קשים מדי") ועד להבאת הסיפור המקורי בניסוחים חדשים, קלים לעיכול.

שלושת הספרים הראשונים בסדרה שחיברה זהר מגישים לקוראים את תמצית ההתרחשויות מספר בראשית, מהבריאה (פרק א') ועד מות רחל (פרק ל"ה). זהר היא מספרת מעורבת מאוד, המתמודדת עם הדילמות העולות מהסיפורים שהיא מביאה. היא משלימה פערים, מציגה פתרונות אפשריים ולא אחת גם מרכיבה סיפורי משנה, לביאור העלילה המרכזית.

שאלת נחיצות העיבוד לסיפור המקראי נותרת פתוחה. ספריה של זהר יחזקו ככל הנראה את הנטייה הטבעית של הקוראים הפוטנציאליים - הן אלה המסתייגים מהנגשת המקרא והן המתפעלים ממנה. ההסתייגות נובעת מהתחושה שזהר "מתקנת" פה ושם היבטים שליליים באופיים של גיבורי המקרא, מעניקה נפח גם לדמויות המוכרות כחד-ממדיות ולעתים מתאמצת לבאר פעולות בלתי מוסריות בעליל. ההתפעלות נובעת מיכולתה של המחברת להאיר התנהגויות הנותרות סתומות בקריאה תמה, ממאמציה להביא את הקוראים לחשוב על היבטים היסטוריים וחברתיים בסיפור המקראי, כמו על עוולות העולות ממנו ואפילו על הדרכים לתיקונן.

כל אחד מספרי הסדרה מלווה באיוריו של אמן אחר. את הכרך הראשון, "בראשית", אייר האמן האיטלקי אלסנדרו סאנה; הכרך השני, "אברהם המאמין הראשון", מלווה בהדפסיו האקספרסיביים של האמן גרישה בלוגר, ואילו את הכרך השלישי, "אמהות ואבות", איירה האמנית תמר מסר. הפורמט שבו יצאו הספרים - בכריכה נוקשה ובממדי מחברת - והעיצוב המוקפד והמקצועי מעניקים להם ערך מוסף.

בכרך "בראשית" מוצגים חמישה סיפורים: בריאת העולם, פרי עץ הדעת, קין והבל, המבול ומגדל בבל. ציוריו של סאנה מיטיבים למזג לכל אורך הספר בין המונומנטליות של הטבע לשבריריותם של בני האדם. שליטתו הווירטואוזית בטכניקת צבעי המים מאפשרת לו לנוע על הספקטרום שבין הפשטה כמעט מלאה להתמקדות בפרטי פרטים ובדמויות זעירות.

המחברת והמאייר מציגים דגשים שונים בקריאתם את הטקסט המקראי. זהר מרבה להשתמש בתכונות אנושיות לתיאור האלוהות. במשך ימי הבריאה האלוהים שהיא מתארת חושב, מדבר, מתאפק בקושי ומתעייף. התיאורים הללו בהחלט עוקבים אחר הסיפור המקראי, אך מעצימים אותו. סאנה נצמד לדימוי הנשגב והמופשט של אלוהים. הוא מנסה לייצג את מה שאינו ניתן לתיאור חזותי, כפי שמקובל להתייחס לדמות האל המקראי (אף שלמעשה התנ"ך זרוע בתיאורים חושיים ומאנישים של אלוהים). אולם, אף שמכחולו של סאנה אינו מתאר את אלוהים ולו פעם אחת, בחינה מדוקדקת של היצירה החזותית מבהירה כי האל נוכח בה בהחלט, וזאת באמצעות הצגת נקודת מבטו המשוערת על העולם.

הדבר נכון - גם אם טריוויאלי - בכפולת הבריאה המרהיבה שפותחת את הספר. נראה בה עולם היולי, בגוני חום-אדום. סאנה מתאר את הים, היבשה והאוויר כמנעד של ייצוגים חומריים, ואלה יכולים היו להיראות על ידי המהות היחידה שקיימת בעולם המתהווה - הישות האלוהית.

המאייר לא מסתפק בכך. את נקודת מבטו הטרנסצנדנטית של אלוהים הוא מיטיב להציג בסדרה של אירועים מכוננים - ענישת אדם, חוה והנחש והוקעת קין, למשל. הסצינות הללו ממוסגרות בחלל כדורי דמוי קוסמוס, המרמז כי מי שצופה באירועים רואה אותם במבט-על, המסוגל להכיל את כל המתרחש בעולם בעת ובעונה אחת. בהמשך הספר, בפרק על אודות המבול, מובא איור המתאר הן את תיבת נח ההולכת ונבנית והן את חיות תבל, מנקודת מבט מאוד לא שגרתית, למעשה בלתי אפשרית.

סאנה מציג עולם אלסטי, שאותו הוא מותח שוב ושוב לכיוונים שונים, כדי להשיג אפקטים שונים. קין הכלוא במרחב מתעתע הוא דוגמה מצוינת לכך. האדם החלוש והשבור שסאנה מתאר מתרוצץ על פני האדמה, שעוותה משני צדדיה כך שהיא מדמה היטב את כדור הארץ כולו. השמים המתקדרים והעץ הנוטה על צדו מגבירים את התחושה הקלסטרופובית שבה מצוי הרוצח הראשון בהיסטוריה האנושית.

באיור המוקדש לגירוש מגן עדן מיטיב סאנה למתוח את ממדיו הפיסיקליים של העולם. ההומאז' לפרסקו "הגירוש מגן עדן" של האמן מזאצ'יו, מתחילת המאה ה-15, ברור, אך חשוב פי כמה העיוות שסאנה מבצע במרחב. בקצה הימני (המזרחי לפי המוסכמה המקובלת) נראים שמי גן עדן הכחולים הפרושים מעל עצי-עד ירוקים וסוסים חינניים. דמויותיהם הגבעוליות של אדם וחוה נראות בשמאל האיור, בחלקו התחתון. השניים נראים כצל חיוור של אנשים, והם מועדים קדימה אל מחוץ לעולם הקדמון והבטוח שבו הושמו. משחקו של סאנה בעולם שהוא בורא בצבעי מים הוא ללא ספק גם קריצה לתפקידו של הבורא ביצירת העולם.

בניגוד לשפתו המרומזת והטמירה לעתים של סאנה, מציגה זהר עיבוד בהיר וישיר של העלילה המקראית. לא אחת היא מציעה פרשנויות מקילות לאופיין ולאורח התנהגותן של כמה מהדמויות המקראיות המורכבות, וביניהן אלוהים. בחירתה להציג סיפור בריאה אחד מבין השניים המופיעים בספר בראשית - בחירה הגיונית בהחלט - מדגימה עד כמה מתערב העיבוד בתכנים המקוריים כבר בבחירת החומרים שיוצגו ביצירה העכשווית.

כאמור, זהר אינה מסתפקת בכך. כלפי דמותו הטרגית של קין מציגה המחברת עמדה חומלת ומעוררת מחשבה. קין, המוצג על ידי זהר כנער רציני וחקרן, חולם על היום שבו תושב משפחתו לגן עדן. הוא גדל להיות עובד אדמה ומשתדל לעקוב אחר ציווייו של אלוהים. הוא מתפלל לאלוהים ומצליח לבסוף לפענח את סוד הכנת הלחם מגרעיני השיבולים.

לעומתו מוצג הבל כנער פשוט, עצלן משהו וחסר רגישות. על פני שני עמודים סמוכים מוצגים האחים. הבל נראה כשהוא מוליך את צאנו ואילו קין מעבד את אדמתו. סאנה מקביל חזותית בין השיבולים לכבשים ומרמז על הלוך נפשם של האחים באמצעות השמים שמעליהם. העננים מכסים על קין בעוד שמעל הבל זורחת השמש בבהירות. שני הציורים נוטים כך שמתקבלת התחושה הוודאית כי עד מהרה יתגלגלו האחד לתוך השני.

זהר מתמקדת בהיבטים הפסיכולוגיים של הסיפור הקשה העומד להתרחש. את הזעם המתעורר אצל קין לנוכח העדפת המנחה שהציג אחיו לאלוהים היא מתארת, בקווים פסיכולוגיים ברורים, כ"אש של קנאה שבוערת בבטן וחונקת את הנשימה ומעוורת את העיניים ומערפלת את המחשבה". הקנאות מוצגת, לא במקרה, בדימויים הנוגעים להקרבת קורבנות וזהר פותחת כך צוהר אל נפשו המסוכסכת של קין, המידרדר עד מהרה להרג אחיו.



מתוך ''בראשית''. דגשים שונים בקריאת הטקסט המקראי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו