בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האלבום החדש של "ביסטי בויז": סבא עדיין עושה היפ-הופ

האלבום החדש של "ביסטי בויז" פועל על התפר שבין קלישאות ראפ לבין ניסיון להחיות ולרענן אותן

תגובות

"הנה אנחנו שוב מתחילים". אלה המלים הראשונות באלבום החדש של "ביסטי בויז", "2 Hot Sauce Committee Part" - ונדמה שהן מציגות אותו היטב. איך עוד אפשר לפתוח אלבום של הרכב היפ-הופ שנמצא בסביבה כבר רבע מאה? שלושת היהודים הניו-יורקים נותרו הראפרים הפעילים הוותיקים ביותר בסביבה. במונחי הז'אנר כבר מדובר בפנסיונרים קשישים, בני 44 עד 46, גיל שחלק גדול מהקהל ששומע היפ-הופ רואה כבלתי לגיטימי בעליל. "אלוהים אדירים, סבא עושה ראפ כבר מ-1983", נדהם אד-רוק (אדם הורוביץ) מעצמו באחד השירים.

הביסטיז - אד רוק, מייק די (מייקל דיאמונד) ואם-סי-אי (אדם יאוך) - רשמו לזכותם רצף מופלא של תקליטים, שהחל באלבומם "Licensed to Ill" מ-1986. האלבום הזה חיבר לראשונה בצורה בולטת אמנים לבנים להיפ-הופ, באופן שהתקבל לזמן קצר אפילו אצל מאזינים שחורים. הביסטיז פתחו את הדרך לשורה ארוכה של ראפרים לבנים, ובראשם אמינם, שבלעדיהם קשה להאמין שהיו אוזרים אומץ להתקרב בכלל למיקרופון.

"Paul's Boutique"", שיצא ב-1989, היה אפילו טוב יותר. לא היה אלבום כזה בתולדות ההיפ-הופ: הביסטיז, בסיוע צמוד של צוות המפיקים "דאסט בראדרז", הגדירו מחדש את משמעות השימוש בסימפולים (דגימות צליל) במוסיקה. הצליל שגיבשו היה מתוחכם לאין שיעור מאשר באלבום הקודם ואילו רצף האסוציאציות והציטוטים שלהם נשמע כמו מבוא מזורז לתרבות מודרנית.

גם לשני הדיסקים הבאים, "Check Your Head" (מ-1992) ו"Ill Communication" (1994) לא היה במה להתבייש. הביסטיז המציאו עצמם מחדש בפעם השלישית, הפעם כנגני Fאנק. הצליל המתוחכם שלהם כבש גם אנשים שהעדיפו בדרך כלל רוק אלטרנטיבי או מוסיקת ריקודים. מאז, השלישייה הזאת משחקת בעיקר על זמן.

"2 Hot Sauce Committee Part" מגיע אחרי גניזתו הזמנית של חלק 1. השם מריח כמו בדיחה פנימית, אבל גם משקף זמנים לא פשוטים. אם-סי-אי לקה בסרטן והטיפולים הרפואיים הממושכים עיכבו את יציאת האלבום בשנתיים. בסופו של דבר, הביסטיז החליטו לצאת עם חלק 2 של ההקלטות. הקלטות מוקדמות יותר (חלק 1) יופצו כנראה מאוחר יותר.

למרבה השמחה, אם-סי-אי החלים ממחלתו. הוא אמנם נשמע מעט צרוד יותר מבעבר, אבל הקול שלו עדיין עובר - וזה הרבה יותר טוב ממקרים דומים, שגמרו בין השאר את הקריירה של "ראן די-אם-סי". כי בלי אם-סי-אי ההרכב פשוט לא יכול היה להמשיך להתקיים: כל המהות של הביסטיז היא באינטראקציה בין השלישייה, שהולכת יחד מאז ימי התיכון.

עד כאן החדשות הטובות. באגף החדשות המעורבות יותר צריך להזכיר שהאלבום לא כולל הפתעות גדולות. אלה אותם "ביסטי בויז" מהאלבומים האחרונים: צליל פאנקי סימפטי, נגינה חיה באולפן המשולבת בסימפולים משירים עלומים, מיקרופונים מעוותים במתכוון, דיסטורשן, הקלידים של שותפם הקבוע מאני מארק, והרבה ציטוטים שמצדיעים לראפ הישן והטוב שעליו גדלו ואת פניו שינו במקצת. ההפקה "מלוכלכת", מחוספסת במתכוון.

האסוציאציות התרבותיות שלהם מעידות עד כמה הביסטיז הם בני דור אחר: הם מצטטים את בוב דילן, מקדישים כותרת של שיר ללי מייג'ורס (שגילם את סטיב אוסטין, "האיש השווה מיליונים") ומזכירים אפילו את זמר הקאנטרי קני רוג'רס. הגיל, כמו עולם הדימויים והציטוטים, הופכים אותם ללא רלוונטיים לקהל צעיר, בוודאי לקהל שחור. אבל נדמה שהביסטיז הפסיקו מזמן לחפש את הקהל הזה או להתחנף אליו. טוב להם עם קהל הבוחרים שלהם: אנשים בני גילם, או צעירים בעשור, שהחיבור בין ראפ לרוק מדבר אליהם הרבה יותר מהדיסק האחרון של ליטל ויין או אפילו קניה וסט.

"יש מסיבה מימין, מסיבה משמאל, מסיבה באמצע וזכותנו להילחם", הם אומרים באחד השירים, מצטטים את "Licensed to Ill". לזכותם, הם כמעט לא התרככו, לא השמינו ולא התעגלו. עם זאת, הטקסטים פחות מחודדים. נדמה שיש להם פחות מה לומר כיום. באלבום כלולות רק שתי הופעות אורח, שנבחרו בקפידה: הראפר נאס, שכרגיל עושה עבודה משובחת והזמרת סאנטיגולד, שנותנת גוון רגאיי לשיר מוצלח אחר, "לא משתתף במשחק שבו אני לא יכול לנצח".

"2 Hot Sauce Committee Part" פועל כל הזמן על התפר שבין קלישאות ראפ לבין הניסיון להחיות ולרענן אותן. ההצלחה חלקית. האלבום הזה לא ייזכר כקלאסיקה, אבל תמיד טוב לשמוע את ה"ביסטי בויז" אחרי הפסקה ארוכה, מה גם שהאורך הסביר של האלבום (45 דקות בלבד) לא נותן לחוויה להיגרר יתר על המידה.

הביסטיז נותרו אמנים אינטיליגנטיים, מעודכנים, אבל החדשנות פגה מזמן. בניגוד לאלבומים הראשונים, "2 Hot Sauce Committee Part" ישאיר לכל היותר אוושה קלה בבריכה, לא יהפוך עולמות. אלה חוקי המשחק של ההיפ-הופ ונדמה שאפילו הביסטיז לא יכולים לשבור אותם כיום.

מנגד, אי אפשר לקחת מהם את הרצף המופלא שיצרו בעבר או את המקום שכבשו לעצמם בתרבות הפופ. הדוגמה האחרונה מגיעה מפורטלנד, אורגון. המשטרה שם מחפשת אחר שודד בנק ששאב את השראתו מהביסטיז. האיש שדד בשנה האחרונה כמה סניפי בנק בעיר כשהוא מחקה, בהעתק מדויק, את הבגדים שלבשו חברי הלהקה בקליפ המצחיק של "Sabotage" מ-1994: פאה שחורה, שפם מודבק, משקפי שמש וחליפה שחורה. גם זה, כנראה, סוג של נצח.

"ביסטי בויז" - "2 Hot Sauce Committee Part"



''ביסטי בויז'' בסוף שנות ה-80. מה אמינם היה עושה בלעדיהם?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו