בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אלבום חדש ל"ביסטי בויז" - 25 שנהאחרי האלבום פורץ הדרך "Licensed to Ill"

מלהקת הארדקור פאנק להרכב שהביא את ההיפ-הופ לקהל הלבן, מחבורה פרועה לאביריזכויות אדם. נדמה כי אפילו חברי "ביסטי בויז" לא האמינו שישפיעו כל כך על עולם המוסיקה

תגובות

"אנשים חושבים שתיכננו את זה", אמר מייק די בראיון ל"מלודי מייקר" ב-1994, "אבל אם היינו מנסים לתכנן את הקריירה שלנו, היא לא היתה מתפתחת ככה. היינו נכשלים בגדול. זה הכל מזל".

עד כמה שקשה לחלוק על דעתו, למזל אין שום קשר בדרך הארוכה שעשו "ביסטי בויז", שאלבומם החדש רואה אור היום; מלהקת הארדקור פאנק להרכב שהביא את ההיפ-הופ לקהל הלבן ומכר מיליונים וזכתה למעמד פולחני; מחבורה פרועה שהציגה בהופעות נערות גו-גו בכלובים לאבירי זכויות אדם ופעילים פוליטיים; מבני עשרה שעוד גרים אצל ההורים לגברים עצמאיים עם מיני-אימפריה שמייצרת בגדים, מגזינים ומוסיקה. מסטלנים שהקליטו מתיחות טלפוניות על רקע משחקי מכונות תופים להרפתקנים מוסיקליים ופעלולנים סגנוניים; מאינפנטילים מקסימים לאושיות תרבותיות מכובדות שמגדירות תוך כדי תנועה את המושג "קול".

זה ממש לא מזל. רוב הלהקות שנכנסות לזרם המרכזי במהירות והעוצמה שבהן הגיחו "ביסטי בויז" - עם האלבום "Licensed to Ill" שיצא ב-1986, מכר כמעט 10 מיליון עותקים וכלל את הימנון המסיבות האולטימטיבי "(to Party) Fight for Your Right", לא שורדות יותר מ-25 שנה. הן נשרפות, מסתכסכות, תובעות, נתבעות, קורסות לתוך עצמן או נהפכות לנלעגות. אין שום סיכוי שחבריהן נשארים קרובים, נאמנים ואוהבים והן בוודאי לא ממשיכות להחזיק באותו אשראי בלתי מוגבל מצד המעריצים. אבל זה בדיוק מה שקרה עם "ביסטי בויז"; האחים הגדולים שאף פעם לא מכזיבים.

בראשית ימיהם כלהקה, נשמעו "ביסטי בויז" כמו בדיחה. משעשעת למדי, אבל עדיין בדיחה. "Some Old Bullshit", אוסף שמאגד את שני האי-פי'ז הראשונים שלהם מתחילת שנות ה-80, מלא בשירי נונסנס מהירים ואגרסיביים בתוספת "Cookie Puss", קטע ראפ עילג וקורע מצחוק, שנשמע כמו גרסה מוקדמת ומחוספסת למה שהתפתח להיות הצליל של "ביסטי בויז".

ריק רובין, השותף הלבן בלייבל ההיפ-הופ הצעיר דף ג'אם, פרש עליהם את חסותו, הפגיש ביניהם לבין "ראן די-אם-סי" ואל אל קול ג'יי, שיכנע אותם להיפטר מההארדקור פאנק (ומהמתופפת קייט שלנבאך, לימים ב"לאשס ג'קסון") ולהתמיד בראפ. זה השתלם להם. רובין, שהבין את הפוטנציאל חוצה הז'אנרים של הביסטיז ורצה למשוך את הקהל הלבן, העניק להם את הפטנט ההפקתי הרשום שלו: שילוב של ריפים רוקנרוליים שנדגמו מ"לד זפלין" ו"בלאק סאבאת" וביטים פאנקיים מתוכנתים או מסומפלים (שוב "לד זפלין"); שעטנז שהוכיח את עצמו בהפקה נוספת של רובין - "Walk this Way" של "ראן די-אם-סי" ו"אירוסמית".

דרך החצר האחורית

הניסוי של רובין הצליח ובעזרת הפרסונות המאובחנות שהיו לכל אחד מהם - אם-סי-אי בתפקיד הקשוח, אד רוק השרמנטי ומייק די הוא הליצן - "ביסטי בויז" היו בעיני הלבנים השמרנים לגיס חמישי; אלה שהכניסו את הראפ וההיפ-הופ לחצר האחורית שלהם. מבחינה תדמיתית "ביסטי בויז" השכילו למזג בין השטיק העברייני של המטאליסטים למגלומניה הראפרית. אלא שאותה תדמית פרובוקטיבית היתה פרודיה לא מובנת על הזבל האמריקאי הלבן וראפרים ביריונים. במציאות אדם הורוביץ, אדם יאוך ומייקל דיאמונד היו יהודים מחונכים מניו יורק עם דעות ליברליות ולא אלה שהורסים את המסיבה בקליפ של השיר "(Fight for Your Right (to Party".

אלה הם הביסטיז שהופיעו ב"Paul's Boutique" מ-1989; פיאסקו מסחרי בזמן אמת מצד אחד וקלאסיקה מפוספסת מצד אחר. אחרי הפרידה המכוערת מרובין ודף ג'אם, "ביסטי בויז" גילו את עצמם מחדש בקליפורניה תחת מעטה הדגימות המופרע והמופלא של "דאסט בראדרז". כשמתחתם רוחשים לופים שתפרו "דאסט בראדרז" משירים של קרטיס מייפילד, ג'וני קאש, סליי סטון, "קומדורס", דונובן, "ראמונז", אלביס קוסטלו, אליס קופר ואפילו הביטלס, לביסטיז לא נותרה ברירה אלא לשפר את הכישורים הוורבליים שלהם.

"Paul's Boutique" אולי לא מכר כמויות ועורר מהומות כמו "Licensed to Ill" - על להיטים בסדר הגודל של "No Sleep Till Brooklyn" בכלל אין מה לדבר - אבל לימים התגלה כהשראה לסצינת הטריפ-הופ של בריסטול וכפייבוריט של מיילס דייוויס.

"לאלבום הזה היו את הביטים הכי טובים", אמר עליו צ'אק די מ"פאבליק אנמי", שמבין בביטים לפחות כמו שביבי מבין בסיגרים. "היינו צריכים את "Paul's Boutique" כדי להמשיך הלאה", סיפר מייק די.

ההלאה הזה היה "Check Your Head" ו"Ill Communication"; אלבומים שבהם המציאו את עצמם הביסטיז מחדש, הפעם עם נגינה חיה, השפעות מוסיקאי ג'ז וFאנק כמו ארצ'י שפ ואלברט טיילר, רגאיי דאב, הארדקור פאנק, אפקט מייבש הכביסה שמככב ב"So Watcha Want" ולהיטי אלטרנטיב נצחיים כמו "Sabotage". "לפעמים אני מתפתה לומר שאנחנו מעבר להיפ-הופ", טען באותה תקופה מייק די באוזני העיתונאי סיימון ריינולדס, "אבל אני חושב שאנחנו לוקחים את ההיפ-הופ למקום שבו הוא לא היה מעולם. התיאבון והיכולת שלנו לעכל סגנונות ומקורות השראה הם אינסופיים".

ב"Hello Nasty" מ-1998 היה נראה שההשפעות עולות על גדותיהן ושהמסמנים והמסומנים מתבלבלים ל"ביסטי בויז"; אלקטרו, דיסקו צרפתי, ברייקביט ופסיכדליה התווספו לפאלטה של הביסטיז והובילו לאלבום מעניין והרפתקני - וגם לפנינה "intergalactic" - אם כי מעט ארוך ועמוס מדי. הריאקציה לעושר של "Hello Nasty" הגיעה ב"To the 5 Boroughs", אלבום התגובה שלהם לאסון התאומים, שהתאפיין בצליל היפ-הופ בסיסי-טהרני לראשונה בקריירה שלהם (היתה בו אפילו מחווה לשיר ההיפ-הופ הראשון, "Rappers Delight").

"מתוך הרצון לומר משהו יצאנו מתוך האלמנט שלנו", סיפר לאחרונה אדם הורוביץ ל"ניו יורק מגזין" על הסיבה לאותה רצינות לירית, "הדברים הטובים באמת שלנו מגיעים כשאנחנו פשוט מנסים להצחיק זה את זה באולפן".

וזה בדיוק מה שקורה ב-"Hot Sauce Committee Part 2", אלבום שמחזיר את "ביסטי בויז" להומור נפיחות ושירי מסיבות. אפילו אפקט מייבש הכביסה חזר. נראה שזו הברירה היחידה שנשארה להם כשאדם יאוך חלה בסרטן בלוטת הלימפה לפני שנתיים; להיות ליצנים רפואיים ולהחזיר את שמחת החיים.

כדי להבליט את שובה של רוח השטות שהגיעה לשיאה בקליפים של השירים "Sabotage", "Body Moving" ו"Three MC's and One DJ" ביים יאוך, שבינתיים מחלים מהמחלה, סרטון בן חצי שעה ששמו "Fight for Your Right part 2" - מין קליפ המשך הזייתי ללהיט מלפני 25 שנה - בהשתתפות ויל פרל, סת רוגן, דני מקברייד, אלייז'ה ווד, סוזן סרנדון, סטיב בושמי, סטנלי טוצ'י וטד דנסון. כולם באו לעשות כבוד לשלושת הילדים הכי קולים בשכונה. עדיין. "למזלנו לא היה שום אירוע משמעותי בתקופה האחרונה", הדגיש הורוביץ, "ואנחנו יכולים להתרכז בלחם והחמאה: בדיחות פלוצים".



''ביסטי בויז'': מייק די, מימין, אם-סי-איי ואד רוק. מיזוג תכונות מנצח


עטיפת האלבום ''Licensed to Ill''



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו