בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הוצאתו מחדש של מגזין הבאוהאוס מעוררת תקווה לבשורה אדריכלית

"מגזין הבאוהאוס", שליווה בין השנים 1926 ל-1931 את פעילותו של בית הספר הגרמני הנודע לאדריכלות ועיצוב, רואה אור שוב תחת אותו שם. במוסד מקווים שכתב העת המחודש לא יסתפק בנוסטלגיה ויתווה גם את פני העתיד

תגובות

בראשית אפריל התפרסם לראשונה זה 80 שנים "מגזין הבאוהאוס" - כתב עת בנושאי אדריכלות, עיצוב, אמנות ומדיה דיגיטלית, שעוסק בפעילות העכשווית של המוסד, המצטמצת בתחומי המחקר, תוך כדי מבט על עברו המהולל. הבאוהאוס, ששוכן עד היום באותו בניין בעיר דסאו בגרמניה (לאחר שעבר אליה בשנות ה-20 ממקום יסודו בוויימאר), פעל כבית ספר רב תחומי למקצועות העיצוב והאמנות, בתקופה רבת התהפוכות שבין שתי מלחמות העולם. הוא הביא לעולם את בשורת הייצור המתועש ואת האסתטיקה החדשה של המודרנה, עד שנסגר בהוראת המשטר הנאצי ב-1933.

כיום פועל המוסד תחת קרן הבאוהאוס, גוף ציבורי במימון ממשלתי הכולל כ-60 אדריכלים, מתכנני ערים, סוציולוגים, אמנים וחוקרי תרבות, שעוסקים במחקר ברוח החדשנית והניסיונית של מקימי בית הספר. ההחלטה להחיות את המגזין מבטאת ניסיון להציב מחדש את הבאוהאוס כמוקד למחקר ועשייה עיצובית בקנה מידה עולמי.

פרופ' פיליפ אוסוולט, מנהל קרן הבאוהאוס, מספר כי המגזין היה בעבר חלק בלתי נפרד מפעילות המוסד. הוא התפרסם במשך כחמש שנים, בין 1926 ל-1931, ודיווח על אירועים חשובים בבית הספר ועל מגמות מודרניות בעיצוב, אדריכלות ואמנות. ולטר גרופיוס, הנס מאייר, לאסלו מוהולי-נוג' וארנסט קאלאי היו העורכים. בין הכותבים נמנו מורים שנהפכו מאוחר יותר לדמויות מפתח במודרניזם - פאול קליי, ואסילי קנדינסקי, מרסל ברויאר ורבים אחרים.

המגזין כלל דימויים וטקסט בפורמט חדשני. על פתח הגיליון הראשון שלו הופיעה אחת היצירות החשובות ביותר של הבאוהאוס - מבנה בית הספר עצמו. "המטרה של המגזין המקורי היתה לתקשר את הרעיונות של המוסד כלפי הסטודנטים והמורים, אבל לא פחות חשוב, גם כלפי חוץ", מספר אוסוולט. "הוא הגיע לתפוצה די מרשימה של 3,000 עותקים ופירסם בסך הכל כ-40 גיליונות, עד שנסגר". אוסוולט מסביר כי ההחלטה להחיות את המגזין נובעת מהמחויבות של הקרן למסורת של הבאוהאוס. "מגיעים אלינו 100 אלף מבקרים וחשבנו שהפעילות שלנו צריכה לכלול הופעה משמעותית יותר מאשר הבניין בלבד".

פרופ' אוסוולט, שמשמש גם כעורך הראשי של המגזין, מודע היטב לנעליים הגדולות שהוא בחר להיכנס אליהן. הוא מבקש ליצור מגזין "מעניין ומעמיק אבל נגיש", ליצור קשר בין מסורות ישנות וחדשות, ולהצליח לשגשג בתחום שהולך ומתפוגג אל תוך האינטרנט. המגזין ייצא פעמיים בשנה, בפורמט שונה בכל פעם, כמעין מעבדת ניסוי טקסטואלית וגרפית. "חשוב לנו שהמגזין יהיה ניסוי בעצמו, זה יהיה ביטוי לאופי העכשווי שלו", מוסיף אוסוולט.

את שני הגיליונות הראשונים של המגזין המחודש יעצב סטודיו נובמונדו מברלין. הגיליון הראשון מוקדש לאמן המנוח קורט קרנץ (1910-1997) ומתפרסם בצמוד לתערוכה רטרוספקטיבית גדולה שמוצגת לכבודו בין כותלי בית הספר. קרנץ היה בוגר המוסד ומעצב גרפי ידוע והמגזין מבקש להאיר פינות שונות של עבודתו הבין תחומית. במאמר המרכזי עליו מופיע גם טקסט קצר פרי עטו, שכלל חזון מדויק לעבודתו של המעצב/אמן בימינו: "בעתיד אנחנו נראה כיתות של מחשבים גרפיים שישמשו את הסטודנטים לפיתרון בעיות! אני רק שואל את עצמי האם הם יוכלו למצוא (בתוך המחשב) את רוח ההמצאה, את הערכים החושניים, את האסתטיקה, את הטוטאליות".

הגיליון כולל גם מאמרים העוסקים בשיטות הפדגוגיות של האמן הדגול יוזף אלברס שהיה מורה במוסד, סקירה על פרויקטים מחקריים נוכחיים שנערכים במוסד ופרויקט מיוחד המוקדש ל"עיר הבאוהאוס" ולקשר בין בית הספר לבין מקום משכנו בדסאו.

הפרדוקס הטמון בהוצאה המחודשת של מגזין הבאוהאוס הוא התפקיד שממלא המוסד בימינו. מאז שנסגר ב-1933, הבאוהאוס מעולם לא חזר לתפקד במתכונתו המקורית כבית ספר רב תחומי למקצועות העיצוב והאמנות. סגל המורים שלו התפזר בארצות הברית ומדינות אירופה, והבניין עמד נטוש במשך כמעט 45 שנים, עד שהממשלה הסוציאליסטית של גרמניה המזרחית השיבה אותו לפעילות מצומצמת.

אם לפני כ-80 שנה לבאוהאוס היתה פעילות פנימית עשירה לדווח עליה, הרי שכיום הפעילות הצטמצמה בעיקר למחקר. במתכונת הנוכחית יזדקק צוות המגזין להתאמץ כדי לא להפוך את כתב העת למגזין נוסטלגי שעוסק בעיקר בעבר ואינו מפנה פניו לעבר העתיד.

"המוסד שלנו שונה לחלוטין מהבאוהאוס המקורי", מסכים אוסוולט. "מסוכן לטעון שיש קשר בין התפקוד שלו בעבר לבין התפקוד שלו כיום. החלטנו לקרוא למגזין החדש בשם המקורי שלו, אבל כמובן שאין המשכיות לתכנים המקוריים. אני חושב שיש לנו היום הזדמנות להבין את הבאוהאוס באופן שונה. כשהמגזין התחיל לצאת הוא היה מעין טאבולה ראסה".

לנוכח ההחייאה של המגזין, יש לשאול האם גם הבאוהאוס צריך לחזור ולתפקד כבית ספר. הרעיון הזה עלה כמה פעמים במשך השנים, ובכל פעם הוא נגנז מסיבה אחרת. "קשה להחזיר בניין לפעילות אחרי כל כך הרבה שנים", עונה אוסוולט. "אני חושב שיש לנו פוטנציאל להיהפך ביום מן הימים לבית ספר, אבל השאלה היא מי יממן אותו ומה צריך להיות התפקיד שלו".

הגיליון הראשון של המגזין החדש כבר מוצע למכירה בבאוהאוס בדסאו ובאתר האינטרנט של הקרן. מחירו 8 יורו (או 15 יורו למנוי לשנה) ואוסוולט מבטיח כי בקרוב הוא יימכר גם במרכז הבאוהאוס ברחוב דיזנגוף בתל אביב.



''מגזין הבאוהאוס'' המחודש, למעלה, ובגרסתו המקורית. מעבדת ניסוי טקסטואלית וגרפית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו