בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

צאו מהנירוונה וכנסו לקצב של ההיפ הופ

ליל בי עם אלבום חדש ששמו "אני הומו" וקולקטיב הראפרים "Odd Future" שמריחים כמו רוח נעורים מצליחים לערער את ערכי ההיפ-הופ האמריקאי

תגובות

במבט חטוף ליל בי נראה כמו עוד ראפר ממוצע. מפוצץ בקעקועים, עונד שעון יהלומים בקוטר כדור בייסבול ומספר על ההצלחה הכבירה שלו עם הבחורות, שפשוט לא יכולות להוריד ממנו את הידיים (חלקן גם מציעות לו את אמא שלהן). לפני חודש הוא הוציא שיר ששמו "צ'ארלי שין", ובו הכניס את מיטב מטבעות הלשון של הכוכב הדועך - "דה, וינינג!" - ללקסיקון שלו, שילב אותם עם מיטב הביטויים השגורים בהיפ-הופ העכשווי - למשל מלת המפתח האופנתית Swag (פאסון) - והרים לעצמו את הפרופיל.

אלא שליל בי בן ה-23, שגדל באזור סן פרנסיסקו, הוא מעט יותר מתוחכם ומתקדם מהראפר הסטנדרטי. כחלק מהעיסוק שלו בסמיוטיקה הוא לקח את כינוי הגנאי הגטואי Based, שמתייחס לנרקומנים בפרט ולתחתית החברה האנושית בכלל, והטמיע אותו כשם תואר חיובי. "'בייסד' הוא להיות עצמך. לא לפחד ממה שאנשים חושבים עליך או ממה שאתה רוצה לעשות", הוא הסביר את המהלך הפוקויאני שלו, שלא נעצר שם. ממש לא. לאלבום החדש של ליל בי, שייצא החודש, יקראו "I'm Gay" - "אני הומו" בתרגום חופשי; כותרת שמנתצת את הטאבו העתיק ביותר באתוס המאצ'ואיסטי של ההיפ-הופ, מבלי לחשוש מהנזק התדמיתי והמסחרי שעלול להיגרם לו בקרב קהילה שמקדשת את העליונות הזכרית ומשתמשת תכופות במלה Faggot כקללה המעליבה ביותר.

"המסר שאני רוצה להעביר הוא שהגיע הזמן להפסיק להשתמש במלים שמפרידות ומבדילות בינינו", אמר ליל בי ל"ניו יורק מגזין", כשהוא מבטל את הקריאות שלפיהן זוהי סתם פרובוקציה. "הגיע הזמן שאנשים יפסיקו לשפוט אנשים בחוסר רגישות וייגרמו לאלימות ולאובדן חיים. אני רק רוצה שכל האנשים יקבלו יחס שווה. זה יקל על החיים הקצרים ממילא של כולנו. אני מקווה שזה יפתח קצת את הראש של כל מיני הומופובים. יש כמה פערים שאנחנו כחברה צריכים לסגור. צריך אומץ לעשות את זה ולעורר את האנשים וזה מה שאני מנסה לעשות; להיות האמן הראשון שמפורר את המחיצה. בעוד 100 שנה אנשים יביטו לאחור ויעריכו את זה. חוץ מזה שלהיות 'גיי', זה בכלל להיות 'שמח' ואני תמיד שמח".

GLAAD, ארגון הלהט"בים האמריקאי, מיהר לפרסם הודעת תמיכה בליל בי. "כתמלילן, ליל בי מבין את חשיבותה של המלה. לעלבונות יש את הכוח ליצור אי סובלנות. אנחנו מקווים שליל בי מנסה בכנות להיות לנו בעל ברית. יש לו במה וקול. אנחנו מקווים שהוא ישתמש בהם בתבונה".

"אני בעל ברית של האנושות כולה", הגיב ליל בי לתמיכה של GLAAD ללא כל ניסיון להקהות, לגמד או לברוח מהמסר שלו. "אני אמנם גבר שאוהב נשים, אבל גם בעל ברית של GLAAD ושל הקהילה הגאה. אני תומך בגברים ונשים שאלה הבחירות שלהם. אני מסתייג מאלימות ואנרגיה שלילית. אני מסתייג מאנשים שמדכאים אנשים אחרים באשר הם".

עכשיו רק נשאר לראות איזה ראפרים, אם בכלל, יצטרפו למסע הסובלנות של ליל בי (בטח לא קניה וסט ההומופוב) וחשוב מכך - מי מכוכבי הזמר הים-תיכוני יעשה זאת? הרווח יהיה כולו שלו.

זעם שחור חייתי

מי שעוד מוציאים מאיזון את ההיפ-הופ האמריקאי עם צפצוף על טאבואים הם "Odd Future Gang of Wolves Kill Them All", קולקטיב של צעירים שחורים - ראפרים, סקייטרים, בלוגרים ואמני רחוב מלוס אנג'לס - שמשאירים אחריהם אדמה וירטואלית חרוכה. ביקורות על הופעות שלהם, שנגמרות בדרך כלל בקפיצות מהרמקולים לבמה ובקריאת הסיסמה המשלהבת "להרוג אנשים, לשרוף דברים, שיזדיין בית ספר!" גורסות ש"זה כמו לראות את 'נירוונה' ב-1991".

גם אם הציטוט הזה מוגזם, הרי שיש בו גרעין אמת שמניע את ההשוואה - אותו זעם נעורים והבוז לזרם המרכזי שזיהה הקהל ב"נירוונה" והפך אותה לתופעה התרבותית החשובה של לפני 20 שנה בדיוק, אפשר למצוא גם בקהילה שמתבססת סביב "Odd Future".

מה שבטוח הוא שעם השליטה הפנומנלית בפלטפורמות החברתיות והשטף הבלתי נגמר של מוסיקה חינמית להורדה, הם הדבר הכי מסעיר שקרה להיפ-הופ זה זמן רב; תחליטו אתם אם מאז "וו טאנג קלאן" או אמינם, שתיים מההשוואות היותר רווחות בהקשר שלהם ("וו טאנג קלאן" בגלל מספר החברים העצום והמוטיבים הסינמטיים-אימתיים במוסיקה ואמינם בגלל משחקי הזהויות והטשטוש בין מציאות לבדיה).

ערב יציאת האלבום החדש (הראשון בחברת תקליטים גדולה) של מנהיג הקולקטיב טיילר, דה קריאייטור - שהסמל המסחרי שלו הם גרבי ספורט מפוספסים מתוחים בילדותיות עד הברך - "Odd Future" מעוררים פולמוס שחוצה את הז'אנר לעבר התקשורת האמריקאית הממוסדת ולאקדמיה. הטקסטים שלהם על רצח, אונס, נאצים, התמכרות והתאבדות (בסיום הקליפ של הסינגל המעולה "יונקרס", אחרי שהוא אוכל ג'וק ומקיא אותו, טיילר תולה את עצמו) זכו לניתוחים מעמיקים באתר הרשמי של איגוד המשוררים האמריקאי ולטענות שלפיהן הסגידה העיוורת שעולה מהבלוגוספרה היא תולדה של פטישיזם לבן ואינטלקטואלי כלפי זעם שחור חייתי.

אבל לא צריך לקחת את "Odd Future" בכזו רצינות תהומית וליטראלית. הדיונים המלומדים עליהם מזכירים בעיקר את הביקורת על האלימות הקיצונית בסרטיו המוקדמים של קוונטין טרנטינו. וכשם שטרנטינו לא עודד התנהגות אלימה, אלא בסך הכל השתמש בה כאמצעי מבע קולנועי, כך גם "Odd Future" לא מעודדים אונס, רצח והתמכרות לקראק; הם נהנים להשתעשע עם הפער בין הייצוג שלהם כפי שהוא מתבטא באמנות, למי שהם במציאות - כנופיה שהדינמיקה שלה מזכירה בעיקר חבורת תיכוניסטים עם הומור פנימי פרוע; הומור שהקנה להם חוזה עם אתר המערכונים המוביל Funny or Die לתוכנית שאמורה לשלב בין "המופע של דייב שאפל" ל"ג'קאס".

בתוכנית הלילה של ג'ימי פאלון הוא הופיע עם ה"רוטס" חבוש במסכת סקי מאיימת ונבח את הפזמון "Wolf gang, wolf gang" כאילו אחז בו דיבוק. מיד אחרי שעזב את הבמה הוא חזר, עולץ ומבודח, וקפץ על כתפיו של פאלון כמו אומר "הלו, זה הכל הצגה"; אקט שהזכיר שאחרי הכל, מדובר בילד - גאון, מוכשר וטוטאלי אבל עדיין ילד - שבקושי סגר 20 שנות חיים. לא ייאמן שהוא רק בתחילת הדרך.



''Odd Future''. הומור פנימי פרוע


ליל בי. מנתץ את האתוס המאצ'ואיסטי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו