בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הכי מענג, הכי מאכזב

על ההבדל החותך בין ההופעות של ה"קונגוס" ו"אביסיניאנס", שתי להקות רגאיי קלאסיות כמעט זהות

תגובות

שתי הלהקות האלה משתייכות לשמנת של הרגאיי הישן והטוב, שתיהן התחילו לפעול באותו זמן (אמצע שנות השבעים), שתיהן מתבססות על הרמוניה ווקאלית של כמה זמרים, ושתיהן הופיעו שלשום בישראל כשהן מגובות באותם נגני ליווי. אפשר היה לצפות ששתיהן יציגו פחות או יותר את אותה רמה, אבל איזה הבדל עצום היה בין ההופעה של ה"קונגוס" לבין זו של ה"אביסיניאנס". יום ולילה, שמים וארץ, היילה סילאסי ואוטו שנדפק לו השסי.

נתחיל מהחלק הרע של הערב. לפני תחילת ההופעה של ה"קונגוס" עלה לבמה האם-סי של הערב ושאל את הקהל: "אתם מוכנים לשמוע רגאיי מתוק?" המתיקות שאיפיינה את המוסיקה של ה"קונגוס" נובעת בעיקר מההרמוניות הווקאליות של ארבעת הזמרים, שבאלבומים הישנים של הלהקה נשמעו קצת כמו הגרסה הג'מייקנית ל"ביץ' בויז" או ללהקות הסול בעלות הקולות הגבוהים. אבל מתברר שהזמן החולף לא היטיב עם קולותיהם של ארבעת זמרי ה"קונגוס". למעשה, הביצועים הווקאליים שלהם היו די עלובים. אף אחד מבין הארבעה לא הרשים כשהוא שר לבדו, את חלקם היה קשה לשמוע, וכשכולם שרו ביחד תלכיד הקולות שלהם היה דהוי ולא מדויק. אפשר להעריך את ארבעת הזמרים המבוגרים על האקטיביזם התנועתי שלהם, אבל מאחר שהוא לא גובה ברמה אמנותית נאותה התוצאה נראתה לפעמים כמו ערב בקלאב מד.

באמצע ההופעה של ה"קונגוס" הוחלט לנקוט אמצעי חירום ולהשתמש בתכסיס שמגביר את ההנאה מהופעות רגאיי בינוניות. קוראים לו "היצמד לבסיסט". זה עובד כך: ממקדים את הקשב אך ורק במהלכי הבס, שהם הבסיס השמן והמהדהד של כל הופעת רגאיי, ונותנים לכל יתר המרכיבים לנזול לרקע ולהיטשטש. זה בעצם רמיקס חי של הרגאיי והפיכתו למוסיקת דאב תוך כדי הופעה, וזה עבד לא רע. הבסיסט של ה"קונגוס" ידע את העבודה, ואחרי כמה דקות של תרגול אפשר היה ליהנות מהרכיב האינסטרומנטלי של המוסיקה. אפילו הקולות של ארבעת הזמרים נשמעו פתאום לא רע בתוך הרמיקס היזום הזה.

אחרי כשעה ה"קונגוס" ירדו, האם-סי חזר לבמה, שאל שוב אם אנחנו מוכנים לרגאיי מתוק, וכשה"אביסיניאנס" עלו לבמה התברר מיד, ברגע שהם התחילו לשיר, שבהופעה הזאת לא יהיה צורך בשום טקטיקה מלאכותית כדי ליהנות. זה היה מתוק, עמוק, מרקיד, מענג - רגאיי כמו שרגאיי צריך להיות.

בניגוד ל"קונגוס", הקולות של שלושת זמרי ה"אביסיניאנס" לא דהו עם השנים. הם נותרו חזקים, יציבים, מלאי הבעה, והיתה דינמיקה נהדרת בין הזמר הראשי, הזמר המשני (שעבר לעמדת הסולן בשלושה-ארבעה שירים) והזמר השלישי שהסתפק בקולות ליווי גבוהים. להקת הליווי ניגנה מן הסתם כמו שהיא ניגנה שעה קודם לכן עם ה"קונגוס", אבל השיפור הקיצוני באגף הווקאלי גרם לה להישמע מלוכדת וסוחפת יותר.

בשירים מצוינים כמו "Abendigo", "אתיופיה" ו"Declaration of rights" האווירה על הבמה היתה ההיפך מקלאב מד: היא הזכירה יותר מסיבת סיום קורס של כוהני רסטפארי בכירים. ובשיר המסיים, "Satta Massagana", המועדון כולו שר עם שלושת הזמרים הנהדרים: "ישנה ארץ רחוקה, רחוקה / אין בה לילה, יש רק יום / הסתכל בספר החיים ותראה / ישנה ארץ רחוקה, רחוקה / מלך המלכים ואדון האדונים / הוא יושב בכסאו ומולך בכל / הסתכל בספר החיים ותראה / שהוא מולך בכל / הוא מולך בכל". הללוג'ה!

"קונגוס" ו"אביסיניאנס". בארבי תל אביב, 3.5



ה''קונגוס'' בהופעה. טריק ההיצמדות לבסיסט



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו