בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ביקור בית | פרופ' אוריאל בכרך

האוסף של פרופ' בכרך בירושלים כולל מזכרות משפחתיות עתיקות, חנוכיות ממרוקו וג'רבה, כד מסין ואפילו שרטוט שהכין יצחק רבין ומתאר את השמדת חיל האוויר המצרי במלחמת ששת הימים

תגובות

קשה שלא להתפעל מהנוף של חומות העיר העתיקה בירושלים, הנשקף מביתו של אוריאל בכרך ברחוב התקוה בשכונת ימין משה בעיר. ואולם, לא פחות מרשים הוא אוסף הפריטים שמאוחסן בביתו של בכרך - עירוב של חפצים שמקורם במסעותיו ברחבי העולם בצד מזכרות משפחתיות בנות 200 ו-300 שנה.

בכרך, בן 84, עלה לארץ מגרמניה עם משפחתו ב-1933, כשהיה בן שש. הוא גדל בפתח תקוה, ולאחר שהתגייס לצה"ל היה בין מקימי חיל המדע בפיקודו של אפרים קציר, לימים נשיאה הרביעי של ישראל. לפני שנה פירסם בכרך את הספר "כוח הידע: פרקים בתולדות חיל המדע", שאף זכה בפרס נשיא המדינה לזכרו של קציר.

בכרך, פרופ' לביולוגיה מולקולרית, הוא כיום גמלאי של האוניברסיטה העברית ושל בית החולים האוניברסיטאי הדסה עין כרם, שם החל לעבוד ב-1949. תחום התמחותו הוא חקר הסרטן ובמסגרת המחקר שלו עבד על פיתוח בדיקת שתן לגילוי סרטן ועל קביעת תרופות והמינון שלהן בהתאמה אישית לכל חולה, ולא לפי פרוטוקול אחיד וקבוע מראש.

בירושלים הוא מתגורר מאז 1945; לביתו הנוכחי עבר ב-1973, בימים שבהם שכונת ימין משה נחשבה לשכונת ספר. כיום הוא מתגורר בבית עם אשתו, פרופ' זהרה יניב בכרך, מדענית בגמלאות מהמכון הוולקני, שמתמחה בצמחי מרפא. "כשבאנו לשכונה היו בה הרבה משפחות עם ילדים", מספר בכרך. "היום האוכלוסייה כבר הזדקנה ואנשים עוזבים, קשה להם עם המדרגות. אני מאוד נהנה לגור פה, זה קרוב למרכז העיר ולעיר העתיקה, יש נוף יפה ואווירה שכונתית, אנשים מזמינים אחד את השני. בית הכנסת, שהוקם לפני 100 שנה, גם משמש כמרכז קהילתי שבעזרתו אנשים מתקבצים. הבעיה היא שלאחר שהשכונה נהפכה לאחת השכונות היקרות בעיר, תושבי חוץ שאינם גרים פה קונים את הבתים. הנה, בבית הסמוך לא גרים, זה מכביד מאוד שלא כל הבתים מאוישים".

הבית שלו, שנבנה ב-1880, כלל במקור שני חדרים: סלון וחדר שינה, כשהשירותים והמטבח היו בחצר. את שאר החדרים והקומות הוסיפה המשפחה לאחר רכישת הבית, וכיום שטחו הבנוי הוא 220 מ"ר המתפרשים על שלושה וחצי מפלסים. דלת הכניסה לבית מובילה דרך מסדרון קצר לפינת אוכל ולסלון רחב ידיים. ביניהם מפריד קיר עבה שחלקו העליון בצורת קשת, סימן היכר של בתים ירושלמיים רבים. מימין לכניסה נמצא המטבח, ומשמאל למסדרון ניצב גרם מדרגות עם מעקה עץ מרשים שמוביל לשאר המפלסים בבית.

המפלס התחתון כולל חדר אורחים, מטבחון, שירותים ומקלחת. על אחד הקירות תלוי דף ועליו מופיע שרטוט שהכין יצחק רבין במו ידיו ומסביר כיצד השמיד חיל האוויר הישראלי את חיל האוויר המצרי במלחמת ששת הימים. "הייתי בארצות הברית ועבדתי עם מרשל נירנברג, חתן פרס נובל שפיענח את הצופן הגנטי", נזכר בכרך. "רבין היה באותה תקופה שגריר ישראל בארצות הברית. זכרתי אותו עוד משירותי הצבאי והפגשתי ביניהם. ביקשתי מרבין שיספר למרשל איך השמידו את חיל האוויר המצרי. שניהם היו ביישנים, ורבין לא ידע כל כך טוב אנגלית, אז הוא לקח דף ושירטט".

על קירות המסדרון תלוי "וימפל", בד שהיו עוטפים בו את התינוקות בגרמניה ובצרפת. "ברגע שהילדים נגמלו מיניקה, היו מציירים על הבד וכורכים עליו את ספר התורה. את הבד שתלוי פה סבא שלי צייר ב-1908 לרגל לידת בנו, דודי עליו השלום. זה ממש מוצג מוזיאוני".

פינת האוכל והסלון עמוסים בפריטי נוי ובמזכרות. בפינת האוכל מוצבים פסלים מפפואה גינאה החדשה גם חנוכייה מג'רבה, רקמה מקוצ'ין, חנוכייה נוספת ממרוקו, כד מסין או אהיל דמשקאי מהעיר העתיקה. על הקיר תלוי שלט הרקום בערבית, שבכרך קנה ב"גראז' סייל" בווירג'יניה, ובו נכתב: "הלימוד הוא אוצר יקר, כבד אותו".

גם בסלון אפשר למצוא פריטים רבים כמו מנורת שבת מהשוק ביריחו ("מהימים שעוד אפשר היה להגיע לשם"), נורת שמן לשבת מגרמניה, קערת ברזל לפסח מ-1778, אגרטל בצלאל מראשית המאה ה-20, ציור אקוורל של ימין משה ופריטים נספים מהודו, קשמיר, סין, איטליה, דרום אמריקה, ארגנטינה ועוד. הריהוט, ברובו מודרני (אולם לא עכשווי), משתלב באופן הרמוני באוסף האקלקטי של הפריטים. בקצה הסלון ישנה דלת המובילה ליציאה לגינה, ומעליה ניצב מלון המלך דוד.

על הקיר בראשית גרם המדרגות תלוי אוסף של רקמות משפחתיות, ובהן אחת שרקמה אמו של בכרך ב-1912, כשהיתה בת 11, הכוללת אותיות ומספרים בצבע אחד; רקמה שנייה שרקמה סבתו ב-1891, העשויה בצבעים שונים ומתארת גם דמויות, ורקמה נוספת מ-1830, הכוללת גם אותיות גותיות.

המפלס העליון הראשון כולל את חדר השינה של בני הזוג, שבסמוך לדלת הכניסה שלו ניצב ארון מלא בספרים עתיקים ולצדו תלויים תצלומים ממוסגרים של המשפחה לדורותיה. במפלס הבא נמצא גם חדר עבודה רחב ידיים, שבו היו בעבר שלושת חדרי הילדים. חדר העבודה כולל כורסה, טלוויזיה וספרים רבים, רובם ספרי עיון, ספרי גיאוגרפיה עתיקים מהמאה ה-19, אנצקלופדיות, אלבומים, ספרים שכתב בכרך ובנוסף גם תמונות ותעודות הוקרה. ממפלס זה אפשר גם לעלות בכמה מדרגות לגג קטן שאפשר לשבת בו ולתפוס שלווה מול נופי העיר העתיקה. *

-----

המעוניינים להשתתף במדור, מוזמנים לפנות לדוא"ל: yuvals@haaretz.co.il



אוריאל וזהרה בכרך. ברחבי העולם


פינת האוכל בקומת הכניסה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו