בארון של / נירן אבישר

רגע לפני שהם הופכים למעצבים שישפיעו על הרחוב הישראלי. סטודנטים משלוש המחלקות לעיצוב אופנה המובילות בישראל מספקים הצצה לארון הבגדים שלהם

עתליה, לדמן, תצלומים: טלי שני
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עתליה, לדמן, תצלומים: טלי שני

מלמעלה למטה ולהיפך

נירן אבישר, בן 26, סטודנט שנה ד', עוסק באופנה עוד מילדותו. "כשאחי הבכור (שלומד אף הוא עיצוב אופנה בשנקר) ואני היינו ילדים, היינו משחקים במשרד של מעצבי אופנה - הוא היה המעצב הראשי ואני הייתי האסיסטנט", הוא מחייך.

כשהגיע השלב שבו החל לקנות את בגדיו בעצמו, נטה סגנונו למינימליזם. עד היום ניכרת אהבתו לבגדים בקווים נקיים העשויים בדים קלילים, נעימים ואיכותיים. הוא לובש סריג פסים בגוני כחול ואפור, ומציין כי הוא מרגיש בו צבעוני מדי. "אני אוהב קרדיגנים דקיקים, סריגים שהם כלום. חומרים שהם מעט והרבה גם יחד. יש לי פטיש לבדים יוקרתיים כמו קשמיר ומשי", הוא אומר. "לרוב אשלב מכנסי ג'ינס עם חולצה או סריג, ומתחת תמיד אלבש גופייה. חוץ מהיופי של מראה הגופייה המבצבצת, זה עונה על שני צרכים: הראשון הוא שיהיה לי חם, והשני הוא איזון אורכים אם החולצה קצרה מדי. בנוסף, מעניינים אותי בגדים שהבד או העיצוב הופכים אותם למשהו אחר, למשל ז'קט מחויט שהוא בעצם סוודר. יש בזה התחכמות".

בשנים שקדמו ללימודיו היה אבישר גם דוגמן. כשהיה בן 22 חברה שלמדה עיצוב אופנה בשנקר ביקשה ממנו לדגמן לה את הקולקציה שהכינה. "אני חושב שבשנקר אהבו את המראה שלי ואת הצורה שבה אני מוכר את הבגדים".

הצורה שבה הוא מתייחס למקצוע מעידה על זווית ראייה רחבה. "אני חושב שלהתלבש טוב זה חלק מהמקצוע שלי, כי בין השאר מעצב מוכר את הפרסונה שלו. כשמתייחסים לאופנה, המלה 'יפה' היא לא רלוונטית", הוא אומר. "יפה או לא יפה זה סובייקטיבי. להגיד על משהו שהוא מכוער, זו גישה לא בוגרת. צריך לבחון האם בגד מסויים הוא מסוגנן או בסטייל, אם יש בו קריצה. בשנקר למדתי שכשאני רוצה להעריך עבודה של מישהו, אני לא חייב לחשוב שהיא הכי מדהימה, יש לבחון האם היא חדישה, עשויה טוב ומעוררת משהו פנימי".

בדירתו בשכונת התקווה, שבה הוא עובד במרץ על קולקציית הגמר שלו, מספר אבישר על חלומו הגדול לעבור לניו יורק עם סיום לימודיו: "מעניין אותי להכיר את השוק האמריקאי. בקיץ האחרון, בין השנה השלישית לרביעית ללימודים, נסעתי לניו יורק להתמחות אצל המעצב אלי טהרי. הייתי שם במשך שלושה וחצי חודשים, וזה היה מדהים.

"מבחינת הטיפול שלי בחומר והיחס לבגד, אני נוטה למה שנחשב גברי ומוקפד. ההתמחות שלי היתה אמנם בגדי גברים, אבל אני עצמי לא חושב שאני מעצב לגברים, אלא לאנשים. מגדר הוא לא מושג קביל בעיני, והגבולות יכולים להיטשטש בכיף". *

למעלה, מימין: סריג של קסטרו * קרדיגן של המותג מזון רוז' ועליו סיכת דש מכסף משובצת אבן אוניקס * סריג של זארה שחורר עם פומפייה

למטה, מימין עם כיוון השעון: נעליים של פליי לונדון ונעליים של פרד פרי * נעליים יד-שנייה * נעלי סניקרס של יוז'י יממוטו * נעלי עור מיד-שנייה * נעלי עור שהכין בהשראת הרקדן פרד אסטר

למטה, דגם שיצר: גופיית שיפון בהדפסת משי בעלת גימורי סריג; ז'קט מחויט עשוי צמר בעל ארבעה שרוולים (שאפשר ללבוש אותו הפוך, מלמעלה למטה) ועליו הדבקות פרחי תחרה שהכין בהשראת הסרט "אליס בארץ הפלאות"; מכנסיים מחויטים עשויים צמר לייקרה בגזרת גטקעס עם חצי פפיון במותן שהכין בקורס "גברים מחויטים"

אבישר לובש גופיית רשת שצבע * סריג של קסטרו * קרדיגן עשוי מוהייר בעיצובו * מכנסי פנסים של גוסטה * חגורת עור קלועה בצבע חום מיד שנייה * נעלי עור של ג'יל סאנדר * כובע גרב של H&M * עגילי חישוק מזהב * שרשרת מתכת עם תליון בצורת סוסון ים שקנה בנחלת בנימין

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ