בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שוקי אוכל מחתרתיים מפיחים חיים בזירת הקולינריה של סן פרנסיסקו

תגובות

לצד גלישת גלים וריצות מרתון, אכילה היא ספורט אתגרי בסן פרנסיסקו. זה מסביר מדוע באחד מערבי שבת האחרונים טיפאי קורפוז לקחה הפסקה מכתיבת הבלוג העוסק באובססיה שלה לעוף מטוגן עם ואפלים, והצטרפה ל-2,500 חובבי אוכל בשוק הלילה המחתרתי של העיר.

באירוע החודשי הסודי-למחצה הזה, מעין התכנסות שבטית, שפים צעירים, מוכרי מזון וחסידיהם מפיחים חיים בשוק האיכרים המסורתי. בחצות ריח של בשר מוקפץ נישא באוויר של רובע מישן. היו שם הופעות חיות, אלכוהול, סדרנים, מסיבת דיסקו ותור של אנשים שביקשו לטעום מאות מעדנים שהוכנו ברובם במקום, ביניהם מושי (ממרח אורז יפאני) עטוף בייקון וגלידה מסלק, בירה ועוגת שוקולד.

השוק המחתרתי מבקש לעודד יזמות אוכל על ידי סיוע למוכרים צעירים להימנע מהוצאות בסך כ-1,000 דולר בשנה, כנדרש בשוקי איכרים רשמיים. בסן פרנסיסקו מארגני השוק מתחמקים מביקורות ופיקוח מטעם העירייה על ידי פעילות כמועדון פרטי. המשתתפים מתבקשים להפוך חברי מועדון (בחינם) ולחתום על הצהרה כי הם יודעים שייתכן כי האוכל אינו מיוצר תחת פיקוח. "אני רוצה משהו פיקנטי וטעים, הפיקוח לא חשוב", אומר דייוויד מקדונלד, עמית של קורפוז המעריך שהוא מוציא 40% מהכנסתו על אכילה מחוץ לבית.

בזכות טוויטר ובלוגים העוסקים באוכל, השוק הוליד מבול של חקיינים מחתרתיים. במקומות כמו ואשינגטון ואטלנטה הגיעו כ-1,000 אנשים לאירוע הראשון בסדרת פסטיבלי אוכל המתקיימים אחת לחודש, בערב שבת.

ה"מחתרתיות" מוסיפה נופך מיוחד למקומות האלה. המשתתפים "צריכים להכיר את נבכי העיר רק כדי למצוא את המקום", אומר רוג'ר פילי, שף מסן פרנסיסקו שעורך ארוחות ערב אקראיות (גם בניו יורק יש מסעדות ארעיות מסוגים שונים, אבל היא פחות מסבירת פנים למוכרים ללא רישיון).

במקום שבו סמים פסיכדליים שינו דור שלם, המרד של ואלרי לו, שפית צעירה ממוצא וייטנאמי, מתבטא בטיגון עמוק של רצועות גבינה במחבת מברזל יצוק. "כשהייתי בגילם לקחתי סמים והלכתי למופעי רוק", אומרת נובלה קרפנטר, חקלאית וסופרת שהסתכסכה עם עיריית אוקלנד בשל מכירת עלי סלק בדוכן ארעי ללא רישיון. "זו לא התרבות שלהם, התרבות שלהם היא אוכל - טעים להפליא".

חייבים להרוויח

יש הרואים בצמיחת השווקים המחתרתיים ביטוי למחאה נגד תרבות המזון התעשייתי. בשווקים יש סוג מסוים של הבעה עצמית. "זה מחבר את תנועת ה'עשה זאת בעצמך' עם חסידי המזון המקומי", אומרת מאיה רובינסון, שייסדה את "גריי DC", שוק מחתרתי בוואשינגטון הבנוי לפי המודל של השוק בסן פרנסיסקו.

את השוק המחתרתי בסן פרנסיסקו, שהוא פחות אופנתי בשעות היום, הקים איסו רבינס. היוזמה החלה ב-2009, מתוך בית פרטי. רבינס ראה חברים רבים, שלא היו יכולים להרשות לעצמם למכור בשוקי איכרים, הדורשים תשלומים כמו ביטוח אחריות מקצועית (250 דולר), שכירת חלל (55 דולר ליום), דמי חבר שנתיים (110 דולר) ואישורי בריאות ובטיחות (500 דולר). השימוש במטבחים תעשייתיים יוסיף 45-75 דולר ליום, מציין רבינס, והכנת ריבה עשויה לקחת שמונה שעות או יותר. "בסדר גודל מצומצם, זה פשוט לא כדאי", הוא אומר.

המטרה היא לשמש חממה למיזמים קולינריים, ולהפוך לגוף רווחי. מוכרים משלמים 50 דולר לחלל בישול ומחזירים לחברה של רבינס אחוז מהמכירות מעבר לסכום של 500 דולר. "התחושה בקהילת המזון היא שאם אתה מרוויח כסף, אתה לא מספיק להוט", אומר רבינס. "אבל אם אנחנו באמת רוצים לשנות משהו - להקדיש לכך את חיינו - אנחנו צריכים לעשות מזה כסף", הוא אומר.

בשלנים חובבים ברחבי המדינה לוחצים לקדם את הזכות למכור מזון ללא רישון ישירות לצרכנים. חוקים המכונים "Cottage Food" (אוכל שנהוג להכין בעת שהייה בבית הנופש), מתירים מכירת מוצרים הנחשבים בלתי מסוכנים, כמו עוגות ועוגיות. הם קיימים ב-18 מדינות, ובחמש נוספות שוקלים חקיקה דומה.

אניה פרנלד, המפיקה את "Eat Real Festival" באוקלנד ולוס אנג'לס, רואה את תופעת השוקים כחלק מחיפוש אחר חלופות בריאות לאוכל המסחרי התעשייתי. בשוק האוכל הלילי האחרון של סן פרנסיסקו, שהתקיים בחלל ציבורי אדיר ממדים, פרנלד הגישה מקרוני מקמח כוסמין וגבינה. המבחר בשוק היה כל כך גדול שריחוף בין דוכן כדורי הבשר לעמדת הפיצה הזכיר קרוסלה שיצאה מכלל שליטה. *



שוק אוכל מחתרתי באזור מישן בסן פרנסיסקו. מעודדים יזמות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו