בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ג'רי סיינפלד חושב שאנחנו לא צריכים לקבל יותר מידי בבת אחת

לטובת הדור שלא ידע את "סיינפלד", וגם למי שכן, הקומיקאי חנך בסוף השבוע אתר אינטרנטי שבו הוא מעלה מדי יום שלושה מערכונים מארכיונו האישי. רק שלושה

תגובות

"מה זה?" היא השאלה הפותחת את האתר החדש של ג'רי סיינפלד, JerrySeinfeld.com. הנה התשובה: "כשהייתי בן עשר התחלתי לצפות בקומיקאים בטלוויזיה. התאהבתי בהם ואני מוקסם מסטנד-אפ עד היום. כשהתחלתי לעבוד בטלוויזיה, שמרתי הקלטה של כל הופעה שלי בכל תוכנית שהייתי בה. חשבתי שיהיה נחמד אם אעבור על כל החומרים שלי ואבחר בכל יום שלושה קטעים קצרים, שעדיין משעשעים אותי מאיזושהי סיבה. אני מצרף גם דברים שאני עושה עכשיו, ואוסיף דברים חדשים ככל שאתקדם. איפשהו ישנם בני עשר שרק מחכים להתמכר למסע המשונה הזה. זה נועד להם. אני רק מקווה שזה יצליח לשמר את הטיפשות הזאת", על החתום, JS.

ביום כתיבת המדור הזה, יומיים אחרי שעלה האתר של סיינפלד לראשונה ב-6 במאי, היו בו שלושה מערכונים קצרצרים: אחד מ-1982, שבו סיינפלד מופיע בתוכנית "הלילה" של ג'וני קארסון האגדי. הוא נראה שם צעיר, עם שיער נפוח ושיניים מעט בולטות. הסטנד-אפ שלו מוקדש לתכסיס המוזר של מעצבי דירות המשתמשים במראה גדולה כדי להעניק תחושת גודל לדירה, תכסיס שמהתל בתוכי שלו אך לא בו, הוא מסביר.

מערכון נוסף הוא מ-1989, מהתקופה שבה העלה את הקומדיה המכוננת והמחוננת של דור שלם. הפעם ההופעה היא בתוכנית הלילה של דייוויד לטרמן, במערכון הנקרא "צי'קס אנד צ'קס", שבו הוא מדבר על החיבה הלא מוסברת של נשים להמחאות בנקאיות.

כמו שהבטיח באתר, המערכון השלישי, על מזג האוויר, הוא מהופעת סטנד-אפ במועדון "גותאם" מ-2008, ובו הוא נראה בחליפה ועניבה יקרות בהרבה מאלה המצחיקות שלבש ב-1989, שעון מרשים על פרק ידו, קולו צרוד והחומרים שלו פחות טובים.

גרסת ה-2.0 של סיינפלד רחוקה מרחק רב מהחנון הממושקף שהופיע על מסך הטלוויזיה לראשונה ב-1977 בתוכנית בערוץ הכבלים ששמה "קברט של סלבריטאים". סיינפלד אמנם ממשיך לעשות סטנד-אפ כיום, אבל נדמה שהשילוב בין המקצוע המסוים הזה לבין עושר מופלג מיטיב אולי עם חשבון הבנק של הקומיקאי, אך לא עם הרפרטואר שלו (להלן "שופט הנישואים").

לקראת עליית האתר התראיין סיינפלד לאתר אינטרנט אחר, "פופ-איטר", לענייני תרבות, והסביר כי צבר מאות חומרים, וכי ההחלטה להעלות אותם במשורה בכל יום באה מהתבוננות בבתו בת העשר. "היא מתה על קומדיה. היא מקשיבה להרבה אלבומים של קומיקאים באיי-פוד שלה", הסביר, והוסיף כי זאת דרך טובה לחשוף את הצעירים לחומרים מסוג זה.

לדבריו, הוא יעלה רק שלושה קליפים ביום, אורכו של כל אחד בין חצי דקה לשתיים-שלוש דקות, כולם מהארכיון הגדול שלו (כולל דברים חדשים מהופעות חדשות), בהחלט משהו שמהנה לשלב בשגרת היום.

גם לסיבה שבחר דווקא בשלושה קטעים ליום יש הסבר ברוח הסטנד-אפ. "אם מביטים מסביב רואים שהבעיה הכי גדולה היא עודפות", הוא אומר. "אני מת על העניין הזה ב'ברגר קינג', שבו הם מאפשרים ללקוחות להחליט כמה קציצות בשר יכניסו לתוך הלחמנייה, זה מלמד על כך שהרמנו ידיים! אנחנו כבר לא יודעים כמה אתם צריכים. אתם כנראה רוצים כמות אין-סופית. זה כמו ילדים עם ממתקים: לא שואלים ילדים כמה ממתקים הם רוצים. וכולנו ילדים. כשאתה מבוגר אתה פשוט ילד עם כסף".

ואפרופו כסף, לסיינפלד יש כנראה מספיק ממנו, כי באתר אין פרסומות. "זה באמת ובתמים מכתב אהבה למקצוע", הוא אומר על היוזמה החדשה שלו, "ובכל הכנות ניסיתי להפוך את זה לחוויה לא עמוסה מדי".

או שבאמת ובתמים סיינפלד קרא את נתוני סקר מרכז המחקר לענייני תקשורת, PEW, שלפיו הצופים בקומדיה ברשת הם המגזר הצומח במהירות הגדולה ביותר. ב-2009 כ-50% מהמבוגרים צפו לפחות בסרטון וידיאו מצחיק אחד ברשת, ו-93% מבני 18-29 הודו שהם נהנים לצפות בסרטונים מצחיקים ברשת (יש להניח שכמעט כל הילדים ובני העשרה צופים בהם). מאז שוויל פארל ואדם מקיי העלו את האתר שלהם FunnyOrDie.com לאינטרנט, הדרישה למערכונים קצרים רק גברה.

המערכונים של סיינפלד משולבים באתר באופן ספורדי, ויש בהם גם קטעים שלא הצליחו כשהעלה אותם מול קהל לראשונה, "אבל אני אוהב אותם", הוא מסביר. "קומדיה מטבעה היא עניין אישי. אתם יכולים לאהוב קומיקאי ועדיין יהיו לו חמש בדיחות שפשוט תשנאו". עוד אמר בראיון לאתר כי עשה כמיטב יכולתו "לעשות את זה אנטי-אינטרנטי", כלומר קצר ולעניין. הוא משווה את זה לגלריה במתחם צ'לסי בניו יורק, שנכנסים אליה ויש רק חמש יצירות על הקירות. "זה מסוג המקומות שאני אוהב ללכת אליהם".

האם צפית בקטעים שלך במשך השנים ואמרת לעצמך 'אוי לא, אני עוד מעט אמות'? נשאל הקומיקאי, והוא השיב "כן, אבל אני וקומיקאים כמוני לא באמת מוטרדים מזה. אין לי חששות בסגנון הוודי-אלני מפני המוות. לא אכפת לי. אני בן 57, ואני מצפה בקוצר רוח לגיל 60, כל כך נמאס לי מ-56. כשאתה קומיקאי הכל עובר דרך נקודת מבט אחרת. הכל זה בדיחה, הכל מטומטם, הכל מזויף, כולם צבועים. מישהו פעם שאל אותי בראיון למה אני מצפה, ואמרתי לו 'אני מצפה לקמול באטיות'. אני מקווה להתבונן בקהל שלי הולך ומצטמצם, עד שיהיה כמו האנשים הספורים שבאו לראות אותי בהתחלה. לזה אני מצפה. לא אכפת לי".

הוא מתכוון לתקופה שקדמה לסדרת הטלוויזיה האהובה, שבה, לדבריו, אינו צופה. "אני חושב שזה מפני שלמרות שאני נהנה מההומור שבה, היא מזכירה לי עד כמה היה קשה לעשות אותה. אני לא מצליח להוציא את הזיכרון הזה מהראש שלי", אומר המצחיקן שטוען לנקודת מבט אחרת על החיים. "כשאני צופה בתוכנית ואני מתבונן בפנים שלי אני מזהה עד כמה נאבקתי אז".

צורכי משרד

בשבוע הבא, ביום שבו ישודר פרק הסיום של העונה הנוכחית של "המשרד" בארצות הברית (19 במאי), פרק ללא סטיב קארל, שנפרד כבר לפני שבוע מ"דנדר מיפלין", תעלה העונה בהוט 3.

עונה זו, שבה נפרד מייקל סקוט, הבוס המתאמץ יתר על המידה של המשרד לענייני נייר, ממשרתו (וקארל, אחרי שבע שנים בתפקיד הראשי, נפרד מזו שלו), מציינת את סיומה של תקופה. השמועות על מחליפו, בין אם יבוא מתוך המשרד (באחרונה עלה שמו של אד הלמס, המוכר לטובה גם מ"בדרך לחתונה עוצרים בווגאס"), או מחוצה לו (שמו של ויל פארל, שמגלם בעונה זו את הבוס המחליף הזמני דיאנג'לו ויקרס, ירד מהפרק, ובמקומו עלה זה של שחקן הקולנוע ג'ים קארי, גם באופן זמני) ממשיכים לרחף באוויר. מה שידוע הוא שבפרק הסיום ישתתפו קארי, קתי בייטס, ויל ארנט ("משפחה בהפרעה", "אחוזת ויילד"), ריי רומנו ("גברים בגיל מסוים"), ג'יימס ספיידר ("בוסטון ליגל") וריקי ג'רוויס, יוצר סדרת המקור "המשרד" בגרסה הבריטית שלה, ומי שגילם בה את הבוס דייוויד ברנט.

ללא סקוט וללא מחליפו, בינתיים נדמה כי הלב של הסדרה, זוכת ארבעה פרסי אמי, יהיו ג'ים ופאם, קול השפיות והסתמיות, של המקום הזה. מרכז זה עלול להסיט את הסדרה מצחוק לאנחת התרגשות, יש לקוות שזה לא יקרה.

בכל מקרה, עד שאירוע זה יתרחש בשידור בישראל, צפויים חובבי הסדרה השנונה ליהנות מפגישה עם דני קורדריי (טימותי אוליפנת המעולה מ"צדק פרטי" המשובחת) שיקיים פגישת עבודה מוזרה עם מרדית, וכן מפנים מוכרות (חלקן צבועות בזהב) בסרט אקשן שביים מייקל. ימים יגידו אם סדרה, שכבר הוכיחה שהיא מסוגלת לצמוח מעבר לגרסה המקורית שלה, תוכל גם להסתדר ללא הבוס הבלתי כריזמטי (והשחקן הנהדר) שלה.



ג'רי סיינפלד. ''אתם יכולים לאהוב קומיקאי, ועדיין יהיו לו חמש בדיחות שפשוט תשנאו''



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו