בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שבוע העיצוב בחולון תרם לכולם, רק לא לעולם העיצוב

כדי להיכנס לתערוכה "עוצב בישראל 4" נדרשו המעצבים לשלם 150-350 ש"ח לכל עבודה שתיבחן. התוצאה: יותר פרוייקטים מסחריים ויותר משרדים גדולים

תגובות

ביום חמישי שעבר נפתח שבוע העיצוב בחולון בטקס חגיגי שהתקיים במוזיאון העיצוב בעיר. אחד אחד עלו הדוברים בטקס, וציינו כל אחד בתורו את גודל המאורע ואת החיבור המבורך בין קהילת העיצוב הפועלת בישראל לבין העיר חולון ומוזיאון העיצוב.

בסנונית הראשונה לשיתוף הפעולה בין "קהילת המעצבים הישראלית" - עמותה שנוסדה כדי לקדם את התחום בישראל וחברים בה מעצבים גרפיים, מעצבים תעשייתיים ואחרים - לבין העיר חולון אפשר היה להבחין כבר בשנה שעברה. אז התקיימו אירועי "עוצב בישראל 3", שכללו כמה ימי עיון שהתקיימו במדיטק חולון.

כעת, הרחבת שיתוף הפעולה הזה והחלטת העירייה להקדיש שבוע שלם לעיצוב, הן נדבך נוסף בתהליך שמובילה עיריית חולון, מתוך שאיפה להיהפך למרכז עיצוב ארצי. מהלך זה החל עם פתיחתו של מוזיאון העיצוב בשנה שעברה, בעלות הקמה מדווחת של כ-65 מיליון שקלים שמומנה בידי עיריית חולון, ללא תמיכה ממשלתית או תרומות.

באוגוסט האחרון, עם ההכרזה על פתיחת עונת תערוכות עיצוב נוספת בגלריות העירוניות של חולון - בהשקעה מדווחת של 600 אלף שקלים, אמרה מנכ"לית העירייה, חנה הרצמן: "לאור ההצלחה הגדולה של הקמת מוזיאון העיצוב ופתיחת עונת תערוכות עיצוב בגלריות העירוניות בשנה החולפת, גדלה ההתעניינות המקומית והבינלאומית בחולון כמרכז עיצוב, דבר שהוביל להחלטה להמשיך ולתת במה לעולם העיצוב. גם בעונה זו יציגו טובי המעצבים הישראלים לצד תערוכות אורחות מחו"ל, ותימשך התמיכה של העירייה בקידום מעצבים צעירים, בוגרי בתי ספר לעיצוב ומרצים מובילים".

אין ספק שמבחינת קהילת המעצבים מדובר בקפיצת מדרגה: התערוכה "עוצב בישראל 4", שמוצגת בימים אלה במוזיאון העיצוב, משפרת מאוד את תנאי התצוגה של המעצבים, מדגישה את החיבור לעולם העיצוב המקומי והבינלאומי, ונותנת גושפנקה לגוף שעדיין סופג ביקורת מצד מעצבים רבים על הדרך שבה הוא בוחר לפעול.

עיריית חולון מצדה מנכסת לעצמה את אירוע הדגל של קהילת המעצבים ובכך מייצרת לעצמה דריסת רגל משמעותית בעולם העיצוב. מוזיאון העיצוב אף הוא מרוויח, כיוון שאירועים כמו אלו הם בעיני רבים - ובמיוחד בעיני מעצבים שפועלים בארץ - ההצדקה לקיומו. מבלי להמעיט לרגע בחשיבות התערוכות שקיים עד עתה מוזיאון העיצוב, ללא תמיכה בקהילת העיצוב המקומית ומתן במה לקהילה באירועים שכאלו הוא יאבד מהר מאוד את הלגיטימציה שלו בעיני הקהל המקומי.

לא יוצרים, עובדים

חמש תערוכות נפתחו בשבוע שעבר במתחם המדיטק, שבו שוכן גם מוזיאון העיצוב, וכולן יינעלו במוצאי שבת: התערוכה "עוצב בישראל 4", המציגה עבודות מתחומי העיצוב התעשייתי, העיצוב הגרפי, מיתוג, מדיה אינטראקטיבית, עיצוב תכשיטים ועוד; התערוכה "מעצבי העתיד 4", ובה עבודות גמר נבחרות של בוגרי בתי הספר לעיצוב בארץ; התערוכה "אקספו כחול לבן - מעוצב ומיוצר בישראל", שמציגה מוצרים המעוצבים ומיוצרים בישראל; תערוכת התכשיטים "בין כחול ללבן", הכוללת תכשיטים של 30 אמנים שעוצבו במיוחד לתערוכה; ולבסוף, תערוכת כרזות שמציגה את תוצאות התחרות שנערכה בבתי הספר לעיצוב ויצו חיפה וגורן בנושא קידום מוצרים "כחול לבן".

במקביל, תערוכות נוספות נפתחו בגלריות העירוניות בחולון (והן ירוצו בשבועות הבאים): התערוכה "ספר ישראלי 2011", בגלריית החווה, שבה מוצגים 40 ספרים בקטגוריות של ספרי אמן, קטלוגים לתערוכות וספרי מחקר בנושא אמנות ישראלית; תערוכה של צמד המעצבים פיליפ והלנה בלאונשטיין ("פראו בלאו") בגלריה המשכן בית מאירוב; התערוכה "תמונות פרופיל" בגלריה של תיאטרון חולון ובה מציג טל שפיגל 365 תמונות פרופיל פייסבוק מקוריות; ותערוכתה של נתי אמוילס, "תפרים בנחושת", בגלריה חנקין, שמציגה פרטי לבוש העשויים נחושת.

לכאורה, זה מגוון מרשים של תערוכות, אולם ביקור בחלק מהן מגלה תמונה עגומה. לדוגמה, האם הצבת 40 ספרים על שולחנות בגלריה, במסגרת "ספר ישראלי 2011", יכולה להיחשב תערוכה? האם לא היה ראוי להרחיב את אופני התצוגה או לתת ערך מוסף מעבר להצגתם של הספרים? ומה לספרי אמנות ולגלריה שאמורה להיות מוקדשת לאמנות אקולוגית בין-תחומית?

כך גם בנוגע לתערוכות שמוצגות במתחם המדיטק, או ליתר דיוק בחלל שמשמש מסדרון ארוך בין שתי הכניסות למקום: האם הכרזות שתלויות על הקיר מקבלות יחס הולם כאשר הן תלויות סמוך לשורה של מעמדים שהונחו במרכז החלל ועליהם המוצגים של התערוכה "אקספו כחול לבן"? וככלל, האם החלל מתאים לתערוכה מסוג זה, מבחינת תנאי תצוגה?

הבעייתיות בתנאי התצוגה בולטת במיוחד על רקע העובדה שבמוזיאון הסמוך הסיפור אחר לגמרי. שם מוצגות שתי תערוכות מרשימות, שנותנות כבוד גדול למוצגים: 230 עבודות ב"עוצב בישראל 4" ו-70 עבודות ב"מעצבי העתיד 4".

אבל גם שתי תערוכות אלו אינן חפות מבעיות, ובראש וראשונה ביומרה של "עוצב בישראל 4" לחשוף את הישגי העיצוב הישראלי העכשווי מהשנה האחרונה. כדי להציג בתערוכה היה על המעצבים לשלם 150-350 שקלים (משתנה בין חברים בקהילת המעצבים לבין מי שאינם חברים) לכל עבודה, כדי להגיש אותה לשיפוט של צוות שופטים, שבחר מה לכלול בתערוכה.

כך, מלכתחילה נוצרה נקודת פתיחה בעייתית, כאשר מעצבים רבים כלל לא הגישו את עבודתם לתערוכה ומעצבים עצמאיים רבים הגישו מעט עבודות לעומת המשרדים הגדולים, שיכלו להרשות לעצמם להגיש מספר רב יותר של עבודות. התוצאה היא שהתערוכה מציגה - במקרה הטוב - את הישגי העיצוב הישראלי שהוגשו לחבר השופטים.

בנוסף, התערוכה מציגה בעיקר פרויקטים מסחריים. מקומם של עיצובים מתחום התרבות - במוסיקה, בספרות, בקולנוע, באמנות, במחול, וכן עבודות איור ועבודות פוליטיות - נפקד כמעט לחלוטין מהתערוכה. "היצירות שמופיעות כאן משקפות היטב את הדינמיות של כלכלת ההיי-טק בישראל, כמו גם את התרבות הייחודית שלה", כתב בקטלוג התערוכה דוד גרוסמן, נשיא קהילת המעצבים.

האם עיצוב אריזה לגלילי ופל, עיצוב עלון פרסומי לבית מלון או מיתוג של מוצרי יוגורט הם שמשקפים את התרבות הייחודית של ישראל, או את הדינמיות של כלכלת ההיי-טק? גם חלק גדול מהעבודות שנכללו לבסוף בתערוכה, מקצועיות ככל שיהיו, אינן מעוררות השראה בצורה יוצאת דופן.

אף שפעילותה של קהילת המעצבים היא מבורכת, הדגש שראשיה שמים על הצד הכלכלי של העיצוב הוא רק פן אחד - גם אם חשוב - של עולם העיצוב. בערב הפתיחה נאם גרוסמן והודה למעצבים ש"עובדים בישראל": לא פועלים, לא יוצרים - עובדים.

לא קל להיות מעצב - בישראל כמו במדינות אחרות - ולא בכדי רבים מאלו שעוסקים במקצוע הזה הם בני פחות מ-40. תערוכות מהסוג של "עוצב בישראל" מבקשות להציג לתעשייה ולמקבלי ההחלטות את ערכו של תחום העיצוב וכיצד אפשר לעשות בו שימוש נכון. חבל שבדרך הן מתעלמות מפנים אחרים ולא פחות חשובים של העוסקים במלאכת העיצוב - העיסוק התרבותי, האמנותי והחברתי. ייתכן שאם מוזיאון העיצוב היה מעורב יותר בקביעת התכנים של התצוגה ולא רק ממהר לספק לה את הבמה, היינו גם מקבלים משהו קרוב יותר למיטב של העיצוב הישראלי.

עיר עם הפסקה | תל אביב הולכת ומאבדת את הבכורה בכל הקשור לעיצוב בארץ. העירייה דווקא לא ממש מודאגת

פתיחתו של מוזיאון העיצוב בשנה שעברה היתה הארוע המשמעותי ביותר בשנים האחרונות בשדה העיצוב המקומי; החלטתה של קהילת המעצבים הישראלית לשתף פעולה עם עיריית חולון היא עדות נוספת לכך, במיוחד לאור העובדה שהתערוכה "עוצב בישראל", התקיימה בעבר במקומות שונים ברחבי העיר תל אביב: ב-2007 במתחם רדינג, ב-2008 במרכז הירידים וב-2010 בנמל תל אביב.

אם היה אפשר לחשוב שהעתקת המוקד לחולון תפריע לעיריית תל אביב, מתברר שלא כך הדבר. כך גם לגבי שבוע העיצוב, שהתקיים לראשונה בירושלים בחודש נובמבר האחרון, ביוזמת המרכז לעיצוב בירושלים.

בתגובה שמסר ל"גלריה" דובר עיריית תל אביב נאמר כי "בתל אביב-יפו מתקיימים לאורך כל השנה תערוכות ואירועי עיצוב שונים. במוזיאון ארץ ישראל מתקיימת ביאנלה לקרמיקה ולתכשיטים והשנה צפוייה להתקיים במוזיאון גם תערוכת טקסטיל ישראלי. באזורים שונים בעיר מוצגים ונמכרים מוצרים מתחומי עיצוב מגוונים, כמו ברחוב דיזנגוף, במדרחוב נחלת בנימין, ברחוב הרצל ועוד. כן מתקיימות בעיר תערוכות עיצוב באופן פרטי בגלריות כמו פריסקופ, פרדיגמה, ליטבק ועוד, כך שלא עולה הצורך לרכז פעילות בנושא עיצוב בשבוע אחד, כפי שקיים במקומות אחרים".

אף שרוב המעצבים חיים ופועלים בתל אביב, נדמה שעיריית תל אביב סבורה שאנו נמצאים בראשית המאה ה-20 ולא במאה ה-21. האם עיריית מילאנו, בה התקיים בחודש שעבר סלון הרהיטים הנודע בפעם ה-50, היתה מנפיקה תגובה דומה? האם עיריית לונדון, בה נערך בכל שנה פסטיבל עיצוב שמושך מאות אלפי מבקרים, היתה פוטרת את הצורך בקיום הפסטיבל בקיומו של רחוב אוקספורד או של אחת הגלריות שפועלות בשטחה?

הדבר צורם במיוחד לאור העובדה שבשנים קודמות (2004 ו-2005) כן התקיימו בעיר אירועי שבוע העיצוב הישראלי. על פי תגובתה של עיריית תל אביב, נראה שחולון לא תצטרך להתאמץ כל כך בעודה ממשיכה לבסס את אחיזתה בשדה העיצוב המקומי.



מתוך התערוכה ''עוצב בישראל 4''. נקודת פתיחה בעייתית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו