בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אבא חתלתול

אחרי "אמא נמרה", באה תגובת-הנגד: חוקר אמריקאי קורא בספר חדש להניח לילדים לגדול בלי לטרוח יותר מדי על טיפוחם

תגובות

המולה גדולה חוללה איימי צ'ואה, משפטנית מאוניברסיטת ייל ומחברת הספר "הימנון הקרב של אמא נמרה", שפירט את הסטנדרטים הקפדניים שלה בנוגע לחינוך, הכוללים אימוני נגינה אינסופיים בפסנתר ואיסור על שינה אצל חברים. עכשיו בא בריאן קפלן, כלכלן מאוניברסיטת ג'ורג' מייסון, שספרו "סיבות אנוכיות להביא לעולם עוד ילדים: מדוע להיות הורה מצוין זה פחות עבודה ויותר כיף ממה שנדמה לכם" פורסם לאחרונה. בספר הוא טוען כי ההורות היא שולית וזניחה וכי מוטב שנניח לילדינו לצפות כרצונם בטלוויזיה ולשחק במחשב.

מדובר בדיון העתיק של טבע לעומת טיפוח. צ'ואה נוטה בבירור לטובת צד הטיפוח במשוואה (אם ניתן לכנות את גישת היד הקשה שלה כ"טיפוח"). קפלן, שכבר זכה לכינוי "לא אמא נמרה" (Un-Tiger Mom), כותב: "להורים בריאים, חכמים, מאושרים ומצליחים יש בדרך כלל צאצאים תואמים, והסיבה היא בעיקר הטבע ולא טיפוח".

אף על פי שהגישה של קפלן מסמנת תפנית בשיח העכשווי, וריאציות על הטיעון שלו כבר נשמעו בעבר. באמצע שנות ה-90 כתבה ג'ודית ריץ' האריס בספרה "The Nurture Assumption" ("השערת הטיפוח") כי ילדים מושפעים מבני גילם הרבה יותר מאשר מהוריהם. לאחרונה, בספרם "פריקונומיקס", כתבו סטיבן לוויט וסטיבן ג'יי דאבנר כי מה שמשפיע הוא "פחות מה שאתה עושה בתור הורה ויותר מי אתה".

נראה שהצמא לדיונים מסוג זה הוא אינסופי, ודעות מסוג "הכל או לא כלום" מייצרות בדרך כלל את העניין הרב ביותר. מדוע זה נושא כל כך מרתק? לעתים קרובות הורים חוששים שהם נוקשים מדי או לא מחמירים דיים עם הילדים, וקריאה על האפשרויות הקיצוניות יכולה לספק סוג של נחמה נפשית. "זה טבעה של ההורות, להתנדנד בין קטבים", אומרת אן הלברט, מחברת הספר "מגדלים את אמריקה: מומחים, הורים, ומאה שנות ייעוץ בנושא ילדים". "אתה יכול לומר לעצמך, ובכן, אם אני לא נוטה באופן קיצוני לשום צד ורק מתנדנד סביב האמצע, מה שאני עושה זה כנראה בסדר גמור".

באופן פרדוקסלי, סוג ההורים שעוקבים אחרי דיונים בנושא הורות - בדרך כלל אמידים ומשכילים - הם אלו שצריכים לדאוג הכי פחות. אבל ישנה קבוצה שבעבורה הדיון חשוב באמת: הורים בעלי הכנסה נמוכה. הבדלים בהורות יכולים להיות משמעותיים מאוד לילדים עניים.

מחקרים מראים כי הורות טובה עשויה לתרום בדרכים רבות לשיפור בהזדמנויות העומדות בפני הילדים. על פיהם, הבדלים באורח החיים - משמעת, שעות ארוחה קבועות, קריאה וצפייה בטלוויזיה - אחראים לחלק מההבדלים בין ילדים מהמעמד הנמוך לאלו מהמעמד הבינוני במוכנותם לבית הספר. אבל האם הורה אמיד שמכריח את ילדו להתאמן בפסנתר 20 שעות בשבוע מחולל הבדל עצום? "אנחנו לא באמת יודעים", אומרת ג'ין ברוקס-גאן, חוקרת התפתחות הילד מאוניברסיטת קולומביה. חוקרים אחדים חוששים כי אלו הפוטרים את ההורים מתפקידם לטפח עלולים לחבל בתוכניות חברתיות. "יש לנו גרעין מדעי מוצק מאוד שלפיו השנים הראשונות הן משמעותיות, ולא הכל זה גנטיקה", אומר ג'יימס הקמן, כלכלן מאוניברסיטת שיקגו.

פרופ' קפלן בחן בין השאר מחקרים על ילדים מאומצים. בנוגע למחקר אחד שעסק בילדים מדרום קוריאה שאומצו על ידי משפחות אמריקאיות הוא כותב, כי השכלה גבוהה בקרב האמהות המאמצות עזרה "רק קצת" וכי "לא הכנסות המשפחה ולא רמת השכונה לא הגדילו את סיכויי ההצלחה של הילדים בלימודים". לכן, הוא כותב, הורים הנלחמים כדי שילדיהם יתקבלו לבתי ספר טובים יותר או משלמים למורים פרטיים יקרים "לא מקבלים את מה שהם משלמים בעבורו".

ברוס סקרדוט, כלכלן במכללת דארטמות, השווה ילדים שאומצו למשפחות משני סוגים: כאלו שבהן להורים לא היתה השכלה גבוהה והיו בהן יותר מארבעה ילדים, ומשפחות עם הורים בעלי השכלה אקדמית ופחות משלושה ילדים. לילדים בקבוצה השנייה היה סיכוי גבוה ב-16% להשלים לימודים בקולג'.

וחשוב יותר, אומר סקרדוט, המחקר אינו יכול למדוד גורמים רבים המרכיבים את סגנון ההורות. "אנחנו לא יודעים איזה חלק בהורות הוא קריטי", הוא אומר. "יכול להיות שכל ההורים שהשתתפו במדגם נהגו לקרוא ספרים לילדים שלהם. ייתכן שאם תפסיק לקרוא לילדים שלך, זה ישפיע".

קפלן מספר כי נהג לקרוא לילדיו לעתים קרובות והיום הם קוראים הרבה בעצמם, "אבל אם הם היו שונאים את זה, לא הייתי מכריח אותם". ילדיו מרבים לשחק במחשב ולצפות בסרטים מצוירים. הם לומדים בבית ספר ציבורי בווירג'יניה ואינם מנגנים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו